תקשורת עם הסביבה
דיון מתוך פורום טיפת חלב
הי בתי בת שנה,וכאשר אנו יושבים יחד לאכול והיא רוצה להגיד שגם היא רוצה כמו שלנו לדוג' קרקר היא מתרגזת מעט ומשמיעה קול כזה שאומר תביאו לי גם ,או שממש מניעה בחוזק ידים ורגלים בחוסר סבלנות כזה חמודי ופשוט לא מרפה עד שמקבלת.לעתים היא מצביעה אבל כשלא אני נענית מיד לבקשה,רציתי לשאול איך אני יכולה ללמדה שלא תקבל דברים בצורה של רוגז או באופן שהיא מבקשת בסהכ היא קטנה ולא מדברת חוץ מכמה מלים,אני יודעת שמחנכים מגיל אפס השאלה אם להרפות ממנה וזה ישתנה כשתלמד להגיד..זה מתבטא גם בדברים אחרים שרוצה כמו צעצוע,לקום מהעגלה וכו תודה
טל שלום, ביתך בת השנה מתנהגת בדיוק כפי גילה , ויש להבין כי היא עושה את מיטב יכולתה - גם אם אנו מצפים להתנהגות יותר "נימוסית". היא לומדת לדרוש את האוכל שהיא רוצה - ועדיין אין לה את כל המילים אז הג'סטות שלה מתפרשות כמשהו תוקפני. השלב הראשון של ההתמודדות מולה - זה להבין שהיא בת שנה והיא מתנהגת רגיל לגמרי לגילה. השלב השני - זה לעודד התנהגות חיובית - למשל , אם היא מצביעה על משהו שהיא רוצה בלי לצרוח - אז אפשר להגיש לה את מה שרצתה - ולהגיד לה - כמה את שמחה שהיא ביקשה יפה את הקוטג'(אפילו אם הבקשה לא היתה במילים אבל הג'סטה שלה היתה חיובית ולא בכעס זה שווה עידוד ), ולגלות חוסר שביעות רצון מהתנהגות שלילית - אם היא מבקשת בצעקות - אז להגיד לה = שלא מוצא חן בעינייך שהיא מבקשת כך . חשוב מאד להקפיד על לשדר לה מסרים עקביים - בכל הזדמנות שהיא מתנהגת בצורה לא נעימה - להגיד לה בקול אסרטיבי כי זה לא מוצא כן בעינייך ואת מצפה כי היא תבקש יפה. ושוב עוד יותר להרבות בשבחים כאשר היא מבקשת בג'סטות נעימות !חשוב להסביר לה במילים את המצופה ממנה - גם בגיל שנה תינוקות מבינים - גם אם הם לא מבינים את כל המילים הם סופגים את טון הדיבור והבעות פנים של ההורים!מועדים לשמחה!