תינוקת בת שנה ושבעה חודשים
דיון מתוך פורום טיפת חלב
הי רינה, מה שלומך? הנסיכה שלי בת שנה ושבעה חודשים, יש לי כמה שאלות: 1. היא ב"ה מאד חכמה ומבינה הוראות אבל משום מה, כשאני אומרת לה לא לעלות על השולחן, או לא לזרוק את קופסת התכשיטים שלי, היא ממש מתעלמת ממני וכאילו "עושה לי דווקא", כי אני בטוחה שהיא מבינה למה אני מתכוונת,יש לה גם מבט כזה חמוד וערמומי כשהיא עושה את זה. אני לא כ"כ יודעת איך לנהוג איתה,כשהיא עולה על השולחן אני כל פעם מורידה לה את הרגל שוב ושוב והיא מתעקשת ממש והיא מתחילה להתעצבן ולהיות מתוסכלת. אני מסבירה לה שאני לא מרשה לעלות או לזרוק אבל היא ממשיכה, הייתה פעם אחת שפשוט הוצאתי אותה מהחדר ואז היא התחילה לבכות. וכשזה קורה, אז אני לא יודעת מה אני אמורה להגיד לה, כי מצד אחד אני כאילו כועסת עליה ומצד שני כואב לי על זה שהיא ככה נעלבה. אז מה לעשות? 2. בקשר ללילה- מה שהיה קורה עד עכשיו זה שהייתי שמה אותה במיטה והיא הייתה מתעצבנת וזורקת את הבקבוקים שלה על הרצפה. הייתי עושה את שיטת החמש דקות, אבל שמתי לב שכל פעם שאני נכנסת ואז יוצאת שוב, הבכי היה הרבה יותר גרוע. והיא מתעוררת המון פעמים בלילה. לפני שבועיים בערך הוצאנו אותה מהחדר שלנו לסלון (כי החדר השני שלנו מאד רחוק) והחלטתי פעם אחת לנסות ולא לגשת אליה בכלל! היא צרחה צרחות מעוררות רחמים בערך 20 דקות, אני בכיתי איתה כמעט. ממש היה לי קשה ואני מתארת לעצמי שגם לה. אמנם לא ניגשתי אליה כל הזמן הזה, אבל היא ראתה אותי שאני שוכבת במיטה. ככה שלא נטשתי אותה לגמרי לצרוח לבד,היא ראתה אותי. ובאמת אותו לילה היא לא התעוררה בכלל! בלילה השני זה לקח 15 דקות אבל צרחות פחות קשות. וגם אם היא התעוררה לא ניגשתי אליה ישר וברוב הפעמים נרדמה שוב. עכשיו היא בוכה אולי 5 דקות ונרדמת. השאלה שלי היא כזו, האם עשיתי נכון שלא ניגשתי? מצד אחד אני שמחה שהיא למדה להרדים את עצמה, מצד שני אני מפחדת שאולי גרמתי לה נזק ואולי גרמתי לה להפסיק להאמין שאני אבוא אליה, כאילו שאין תועלת בלבכות.. בגיל שלה זה בסדר לתת לה לבכות 20 דקות גם אם היא לא הייתה רואה אותי? יש לציין שהיא קמה חייכנית כאילו כלום לא קרה. אז זה מעודד אותי. אני מקווה שאני נוהגת נכון.. סליחה על ההודעה הארוכה.. שיהיה חג שמח. לילך
לילך שלום, אני מתחילה מהסוף- יישר כוח לך !!!! על העמידה האיתנה מול הנסיכה בהקניית הרגלי שינה נכונים. הקניית הרגלי שינה נכונים תמיד ילוו בבכי - אך צריך לזכור כי בכי הוא לא תמיד שלילי - הוא נועד להביע תיסכול - וזה בריא מאד מבחינה רגשית ללמד ילדים שיש תיסכול, יש דרך להביע תיסכול, ויש גם דרך להתגבר על תיסכול - ואם אנו כהורים לא נאפשר זאת לילדינו אנו נגדל ילדים שלא יודעים איך להתמודד עם תיסכולים - והקושי הזה ילווה אותם גם בבית הספר וגם בחייהם הבוגרים. על כן שוב אני אומרת יישר כח! עשית בדיוק מה שהיית צריכה - ועוד יותר מכך עשית בדיוק מה שנסיכה היתה צריכה. ונכון שזה קורע לב, ותמיד אנו בוכות יחד איתן - אבל חשוב להיות עקבי בתגובה - כי אם תגשי אליה כאשר היא מתחילה לבכות יותר - אז היא לומדת שהיא תקבל התייחסות שלך תמורת יותר בכי , וזה גם לא מה שאנו רוצים ללמד אותה. למעשה היא התחילה ללמוד ב3 הלילות האחרונים שהיא מסוגלת להירדם לבד, היא אינה זקוקה לבכי של צרחות(כי ממילא זה לא עוזר ) - והיא אף ישנה לילה שלם - שזה הדבר הכי טוב עבורה- שינה מועילה - שלאחריה היא קמה רעננה, מאושרת ושמחה לראות אותך! לגבי שימת גבולות - בגיל שנה וחצי מתחילה גיל הפעוט - או מה שנקרא באנגלית TERRIBLE TWOES. זהו הגיל שבו הפעוטים בוחנים את הגבולות שלהם - הם זקוקים לבחינת הגבולות על מנת ליצור אישיות עצמית משלהם. או במילים אחרות - כדי שיבינו מי הם כן - הם קודם צריכים להבין מי הם לא. ולכן הם עושים הרבה דברים אסורים שנוטה לדברים מסוכנים - וחובה עלינו כהורים - להיות עקביים ב"לא" שאנו אומרים להם. כיון שהם קטנים ולא תמיד מבינים את משמעות "לא" (בייחוד שלעיתים מה שעושים כל כך חמוד שאנו אומרים "לא " אבל עם חיוך על הפנים)חשוב שיחד עם אמירת "לא" נעשה מעשה - כגון להרחיק אותם פיזית מהדבר שאמרנו להם "לא"לגביו - ובדיוק כפי שעשית - עד למצב שעוברים לחדר אחר - גם אם זה מלווה בבכי שלה - שוב היא מביעה בכך תיסכול - והבעת תיסכול הוא בריא!. אך לא חייבים להשאיר אותה מתוסכלת לאורך זמן - כאשר את עוברת איתה לחדר אחר - את יכולה לגרות אותה לעשות משהו אחר - כגון לקרוא ספר, לשחק כדור, לצאת לטייל - כל דבר שיסיים את הכמיהה שלה לחזור ולבצע את מה שאסרת עליה. אם היא חוזרת על אותה פעולה - כגון לעלות על השולחן גם מחר וגם מחרתיים - את במקביל צריכה להיות עקבית באמירת ה"לא" ובהזזתה מאותו מקום - כדי שה"לא" שוב יהיה עקבי ותמיד יהיה מלווה גם במעשה. חשוב לזכור - כי לא כל דבר מצריך "לא" - חשוב שתבחרי את הדברים שחשוב להתעקש איתם על "לא" - וכל דבר שקשור בבטיחות - הוא "לא" מוחלט!אבל אם יש דברים שאמנם מעצבנים - אבל זה ממש לא נורא אם היא עושה אותם - כגון מורחת את הקטשופ בתוך השיער -אמנם זה יכול להיות מעצבן - אבל לא נורא! שיהיה לכם שבת שלום!
אין כמוך רינה! ממש תודה. שיהיה שבוע מצוין :)
מנהל פורום טיפת חלב
