תזונה נכונה
דיון מתוך פורום טיפת חלב
שלום רנה, 1.בני בן שנה וחמישה חודשים, התרגל לאוכל כל סוגי האוכל, כמעט כל מה שהצעתי לו אכל ללא התנגדות, רק לאחרונה השתנה מאוד, הוא לא מכניס כלום לפה חוץ מאורז בצהריים וקוטג בבוקר. למרות שאני מנסה כל דרך כדי שיטעם סוג מזון אחר, אך ללא הצלחה. למרות שבמשפחתון הוא כן אוכל ולפי הגננת דווקא אוכל טוב. אני לא יודעת האמת לתת לו מה שהוא רוצה או להתעקש ולהמשיך לנסות להאכיל אותו בסוגי מזון אחרים. 2. הוא יחסית ילד רגוע, כמעט ולא שומעים אותו בוכה, רק גם לאחרונה השתנה הדבר, על כל דבר שלא מסכימים לתת הוא בוכה וצורח, כל דבר הוא משליך לרצפה ואחר כך מבקש אותו בחזרה. ביקור בקניון הפך למאוד קשה רץ ממקום למקום רוצה לגעת בכל דבר אסור. האם התנהגות כזאת היא אופיינית לגילו? האם זה דבר שחולף או שיש לעבוד איתו יותר קשה כדי שיחלוף? אני מתלבטת איך להגיב להתנהגות שלו, האם כל בעל שזורק את הבקבוק, להתעלם או להמשיך להסביר לו שעשה דבר לא נכון? יש לציין שעבר למשפחתון חדש בתחילת אוגוסט, ואת השינויים האלה הרגשתי רק מלפני שבועיים, לכן קשה לי להצביע על דבר מסויים שגרם לשינויים האלה. תודה לך על התשובות המפורטות והמקצועיות שאת כותבת, אני נעזרת בך מאוד תודה רבה
שלום!בגיל שנה ו5 חודשים יתכנו כבר העדפות למזונות , אך דוקא פעוט שבעבר היה חשוף למגוון מזונות - בד"כ ימשיך לאכול ממגוון המזונות. אחד הדברים המשפיעים ביותר על התזונה של הפעוט הינו אכילה חברתית - ודוקא אצלו בגן זה בולט - כאשר הוא בגן לדברי הגננות הוא אוכל טוב(ואם הוא לא היה אוכל טוב הגננות היו מציינות זאת כי גננות באופן כללי אוהבות לראות שילד אוכל ומוטרדות כאשר אינו אוכל ). ולכן כדאי שגם בבית תהיה לפחות ארוחה אחת משפחתית שבו הוא יושב בכיסא אוכל שלו על ידי השולחן שכל המשפחה יושבת ואוכל יחד איתם - גם אם בהתחלה הוא ישחק עם האוכל/יזרוק על הרצפה וכו' - לא להתייחס לכך - אלא לצרפו לארוחה כאילו היה "מבוגר" ובד"כ רואים מהר מאד שפתאום חלק מהאוכל נכנס לפה ולא מגיע לרצפה(גם כי הוא מחקה אתכם). לגבי התנהגותו והתקפי זעם/בכי כאשר אינו מקבל מה שרוצה - הוא אכן בגבול של "גיל הפעוט" שמתחיל בגיל 18 חודש למרות שבאנגלית קוראים להם (THE TERRIBLE TWOES) - בגיל זה הפעוט בוחן את הגבולות ועושה כל מיני דברים שעלולים להרגיז את ההורים - כולל "הפאדיחה הקלאסית" של בכי צרחות באמצע קניון הומה אדם. במקרים אלה, יש להגיד לו (ותמיד להגיד לו -כי תינוקות קטנים מבינים שפה הרבה לפני שהם מדברים)כי זה לא נעים לכם ההתנהגות שלו ואם הוא לא מפסיק אתם הולכים הביתה.ואכן אם הוא ממשיך בבכי - יש ללכת הביתה - חשוב שמאחורי כל מה שאתם אומרים יבוא ביצוע - התינוק זקוק להמחשה של המעשה ולא רק המילים - כדי להפנים התנהגות! אם בכל זאת את רוצה לנסות "למזער את הפאדיחה" באמצע הקניון אפשר לנסות להסיח את דעתו מאותו גורם שגרם לו לאבד את העשתונות - למשל אפשר להגיד לו "תראה איך המעלית עולה" "או תראה את הבלון/האורות בחלונות" - ואם הוא מתעקש לא להיות מוסח - אז חוזרים הביתה...שיהיה לכם חודש טוב!