רגרסיה גיל שנה ושמונה חודשים

דיון מתוך פורום  טיפת חלב

11/01/2013 | 15:55 | מאת: גלי

היי רנה בתי בת השנה ו-8 חודשים התחילה לאחרונה ברגרסיה. היא לא מוכנה להירדם כאשר אני יוצאת מהחדר. מתחילה לבכות, לזרוק מוצצים מהמיטה. אני נכנסת ומשכיבה אותה בכל פעם ויוצאת מהחדר כדי שהיא תירדם לבד (כמו שעשתה בחצי שנה האחרונה) והיא ממשיכה. היא עושה זאת קרוב לשעה ויותר לפעמים - עד שאני נכנסת בפעם האחרונה ומשכיבה אותה והיא נרדמת. היא עושה קישור ישן/חדש בין בקבוק לשינה. ומבקשת בקבוק פתאום גם לפני שנת צהרים. היא לא נרדמת שוב עד שלא עובר טקס בכי, זריקת מוצצים, שירים שהיא שרה לעצמה ושוב בכי... גם אז רק אחרי שאני נכנסת לחדר בפעם האחרונה ומשכיבה אותה היא נרדמת - וגם זה אחרי שעה ויותר... זה בא לידי ביטוי גם באוכל. כשאר הייתה קטנה יותר היינו מאכילים אותה עם שירים ומשחקים כי בלי זה היא לא הייתה אוכלת כמו שצריך. בחודשים האחרונים ולאחר תהליך גמילה מהמשחקים היא החלה לאכול כמו שצריך. כעת, היא שוב רוצה משחקים ושירים, ואם זה לא קורה היא פשוט לא אוכלת. ארוחה יכולה להימשך גם יותר משעה... אני ממש לא יודעת מה לעשות ומדוע היא ברגרסיה כזאת. מה ניתן לעשות ? אשמח לעזרתך (כמו תמיד) תודה מראש גלי

לקריאה נוספת והעמקה

גלי שלום, סליחה על העיכוב במענה. ביתך המתוקה מתקרבת לגיל שנתיים שמאופיין כ"גיל המרד". גיל זה מתחיל מ18 חודש, כך שההנתהגות של ביתך מאד מתאימה לגילה. גיל זה מתאפיין בבחינת גבולות מאד אינטנסיבית - בכל אורחות החיים - גם אכילה, גם שינה, וגם בהתנהגות יומיומית. בכל התקופה צריך לזכור כי זו תקופה שעוברת וכל ההתנהגויות השליליות לא תלויים בך - הם קשורים אליה ולתהליך שהיא עוברת. והדבר הכי חשוב - יש להיות מאד עקבית מולה במיוחד בהצבת גבולות - גם אם נראה שהיא לא קולטת את מה שמצופה ממנה ועושה שוב ושוב את מה שאנו אומרים לה לא לעשות. עקביות בהצבת גבולות יעזור לה לעבור את התקופה ביתר קלות. ולכן - בכל הנוגע לאוכל - רצוי מאד להושיב אותה לארוחות המשפחתיות - בלי שירים, סיפורים - להניח לפניה את האוכל, ומה שתאכל - תאכל. ואם לא אוכלת, אז לא נורא. היא תשלים בארוחה הבאה.כאשר כל המשפחה יושבת ביחד והיא עם כולם , היא מהר מאד תאמץ את האוכל כחוויה חברתית - ללא צורך בגירויים אחרים. והגבול שאת מציבה זה שאם היא לא אוכלת את הארוחה - אז היא מפסידה אותו - ותחכה עד הארוחה הבאה. לא לדאוג מכמה ארוחת שיתפספסו - היא במהרה תשלים אותם כאשר תבין שכשאמא מושיבה לאכול אז אוכלים. היא גם יכולה להחליט שהיא לא אוכלת (זה גם אופייני לפעוטים - יש ימים שהם אוכלים פחות טוב, יש ימים שלא אוכלים בכלל, ויש ימים שמשלימים - אנו כהורים אחראים להחליט מה אנו מבשלים להם ואיך אנו מגישים את האוכל, הם אחראים להחליט מה הם יאכלו ממה שמוגש להם, כמה הם יאכלו ואם הם יאכלו בכלל.) גם לגבי השינה - ביתך המתוקה כעת בוחנת את הגבולות - וזה אומר - שאם את רוצה שיהיה סדר בשינה - חשוב להציב אותם - גם אם הגבולות ילווה בבכי בימים הראשונים .באופן בסיסי חשוב לדעת שפעוטה בת שנה ו8 חודשים אמורה לישון כ12-13 שעות ביממה מהם 11 שעות בלילה ועוד שעה עד שעתיים במהלך היום. כך שלפני שאת מרגילה אותה להרגלי הירדמות נכונים - חשוב לודא שהיא ישנה מספיק (כי ילדים עייפים ישנים פחות טוב ומתקשים להירדם!). במידה ובחישוב שלך היא אכן לא ישנה מספיק - הפתרון הוא להקדים את טקס השינה בלילה - בתחילה בחצי שעה - ובכך להקדים את השכבתה לישון בחצי שעה.. אם היא אכן ישנה את כמות השעות המומלצת לגילה - חשוב שתקפידי שהצורה שבו היא נרדמת בתחילת הלילה - תהיה אותו צורה גם במהלך הלילה אם היא מתעוררת וגם לפני שנת היום. בגיל זה, מומלץ מאד ליצור הקשר חיובי למיטה - כלומר פעמיים ביום - נכנסים למיטה ל2-3 דקות למשחק - כגון משחק בקוקו או סיפור, או משחק בתפוס את הכדור. כך היא תקשר את המיטה לא רק לשינה שהיא חווה עכשיו כמשהו שלילי אלא היא תקשר את המיטה גם עם חוויות חיוביות. בהשכבתה, אפשר לשבת לידה ללטף לה את הגב, לעשות ש'ש'ש' עד שנרדמת. אם היא מתחילה בפעולות שמפריעות להירדמות - כגון זריקת מוצצים - אז את מתעלמת ממנה ומסתכלת על השעון למשך דקה,ורק אחרי דקה את שוב משכיבה אותה , מלטפת אותה ועושה ש'ש'ש. המטרה היא לתגמל פעולות שעוזרות להירדמות ולהתעלם מפעולות שמפריעות להירדמות. ההתעלמות שלך מכל פעולה כזאת צריכה להימשך בדיוק דקה, ואח"כ חוזרים ל"שימי ראש, ליטוף וש'ש'ש. בדרך זו היא תבין מהר שיותר כיף לקבל ממך את הליטופים מאשר את ההתעלמות - והיא תפסיק עם הפעולות המפריעות לה להירדם. ומעל הכל - נדרשת הרבה סבלנות!!!בהצלחה!!

24/01/2013 | 18:04 | מאת: גלי

היי ראשית המון תודה על התגובה המפורטת. הייתי רוצה להמשיך ולהתייעץ באותו נושא אך להגצי דבר חדש שקורה לה בשבוע האחרון . היא מתעוררת מידי לילה בסביבות השעה 2:00 בבכי היסטרי נוראי. ולא נרגעת עד שהיא לא מקבלת בקבוק... חשוב לי לציין כי היא לא אוכלת בקבוק בלילה כבר חצי שנה. היא יכולה לבכות בצרחות כאלה גם שעה... (ניסינו). ניסינו לתת לה מים, מוצץ ולחזור לישון, חיבוק, ליטוף. כלום לא עוזר. רק בקבוק. אני ממש אובדת עצות ואינני יודעת כבר מה לעשות. לפעמים אני ממש מרחמת עליה שהיא מגיעה לבכי כ"כ היסטרי, אולי חלום, אולי איזה כאב שהיא לא יודעת לבטא... האם להמשיך לתת לה בקבוק במצבים כאלה? (זה חזר על עצמו יומיים ברציפות, אחריו היה לילה רצוף שינה ואז שוב לשלושה ימים רצופים.. ) מקווה שתוכלי לעזור לי. תודה

מנהל פורום טיפת חלב