שאלה....ילד בן שנה
דיון מתוך פורום טיפת חלב
שלום רנה, בני בן שנה.זוחל,מתיישב לבד,נעמד לבד ואף עושה מספר צעדים תוך שהוא מחזיק כמובן במשהו יציב כמו כן, הוא ילד מאד סקרן,חוקר דברים ופעיל מאד מטריד אותי (מאד) שאני רואה אצלו תגובות של כעס (ממש ממש עצבים) שמשהו לא מסתדר לו (להכניס את הקוביות בצורות למקום הנכון) או כאשר הוא לא מעוניין במשהו (שמחליפים לו חיתול) הכעס מתבטא בזריקת חפצים, לעיתים הוא מנסה לנשוך, משיכה של הבגדים שלו, ובבכי של רוגז חשוב לי לציין שזה לא קורה כל הזמן,אבל עדיין זה מטריד אותי מאד האם לא מוקדם מדי לעצבים?לתסכול כזה ולרוגז כזה? השיטה שאנחנו נוקטים היא של להמשיך כרגיל.לא לתת לעניין יותר מדי יחס.להמשיך לדבר איתו בקול רגוע (בלי לכעוס כמובן) ולנסות לעזור לו לפתור את התסכול שמציק לו יחד עם זאת אני מודאגת מכך מאד מחכה לעצתך ....תודה
יעל שלום, על פי התיאור שלך בנך החמוד מתפתח על פי אבני הדרך ההתפתחותיים המתאימים לגילו. אך בגלל שהתפתחות השפה מגיעה בד"כ אחרי ההתפתחות של המוטוריקה הגסה - היכולת שלו לבטא כעס, אי נעימות, תיסכול - הוא על ידי בכי, תגובות כעס כפי שאת מתארת. יחד עם זאת, הוא בוחן גבולות (מצב שמגיע לשיאו סביב גיל שנתיים), והוא זקוק להבין ממך מה מותר ומה אסור - גם ברמה של התגובה שלו. וזה דרך אגב את עושה מצויין - את עקבית בהתייחסות שלך לתגובות הללו שלו! חשוב שתביעי במילים את מה שאת רואה (למרות שתינוקות עוד לא מדברים הם מבינים את השפה הרבה יותר מוקדם )- ואם לא את המילה הם מבינים את הטון של הדיבור שלך - טון שצריך להיות רגוע אך החלטי. כשאת רואה שהוא "בקריזה" - חשוב להגיד לו "אני רואה שאתה כועס" "אני מבינה שזה לא נעים לך שאני מחליפה לך חיתול - אך אני אעשה את זה מהר""אני רואה שאת מתעצבן - אולי נעשה את הקוביות ביחד" וכדומה. כשהוא ישמע את קולך המרגיע,ויבין שאת לא נכנעת "לקריזה" שלו - הוא יהיה מתוסכל פחות . במידה ואת רואה שזה נמשך, ואת מתקשה מולו - ניתן להצטרף להדרכת הורים - יש קבוצות הדרכת הורים בהרבה מתנ"סים מקומיים, או טיפות חלב - הדרכה שמועברת על ידי פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, ומומחים בהתפתחות הילד. בהצלחה!