תינוקת שדורשת תשומת לב

היי רנה ותודה רבה על התשובות שנתת לי לשאלות הקודמות. הפורום שלך פשוט מקסים ועושה חשק לשאול עוד ועוד שאלות... :) יש לנו תינוקת מקסימה בת חמישה חודשים,ילדה מאוד סקרנית ועירנית- עיניים סקרניות שכל הזמן בוחנות את הסביבה,ידיים שנוגעות בכל דבר וכמובן שה-כל נכנס לפה.. לי ולבעלי יש מחלוקת לגבי השאלה הנצחית האם לתת לילדה לבכות. ביתי ילדה מאוד חייכנית ומסוגלת להעסיק את עצמה לעיתים לבד אך לטענת בעלי היא "צומי" ודורשת כל הזמן תשומת לב.לדוגמא היא מסוגלת לשחק על מזרן הפעילות כעשר דקות רבע שעה לבד ואז מתחילה ליילל, לא בכי אלא קולות של "מתלוננת", כאשר ניגשים אליה ומדברים איתה היא מחייכת, כשהולכים חוזר חלילה...בעלי טוען כי צריך לתת לילדה גם לבכות (הכוונה ליילל וכמובן לא לצרוח)ולא מיד להיענות לכל ציוץ שלה. אני טוענת שכן חשוב לגשת ולתת תשומת לב גם אם לא מדובר בבכי קורע לב ובאופן כללי לי מאוד קשה להתמודד עם לשמוע אותה בוכה (אולי בגלל שזו ילדה ראשונה).שאלותיי הן האם זה דבר חריג שהילדה משתעממת יחסית מהר "וקוראת" ליחס?האם היא באמת "צומי" ואני מגדלת אותה להיות מפונקת?ומהי עמדתך הכללית בנושא היענות לבכי של תינוק? תודה מראש על התשובה וסליחה על האורך :)