צריכה עזרה דחופה בהקניית הרגלי הרדמות ושינה נכונים
דיון מתוך פורום טיפת חלב
היי,בני בן השנה מאז ומתמיד התקשה להרדם בלילה ולכן בחודשיו הראשונים הרדמנו אותו על הידיים ולאחר שנרדם העברנו אותו למיטתו, לאחר שנהיה קצת כבד יותר השתמשנו בעגלה שלו כאמצעי להרדמות ולאחר שנרדם העברנו אותו למיטתו. בספטמבר האחרון הכנסנו אותו לגן ומאז ועד היום הוא היה חולה הרבה מאוד פעמים ולכן הרבה לילות הייתי מביאה אותו למיטתנו כדי שאוכל לבדוק שהוא בסדר,וכך נולד לו הרגל לישון עם ההורים. כיום,חודשיים אחרי שנולד ההרגל המגונה החדש הזה, בני לא מוכן להרדם בשום מקום אחר מלבד מיטת ההורים,למעט מדי פעם בעגלה, וכשמנסים להעביר אותו למיטתו(אפילו שממתינים שעה ואף שעתיים לפני שמעבירים אותו) הוא מתעורר בבכי קורע לב ונעמד במיטתו ולא מוכן להשאר שם אפילו רגע אחד. ואז, אפילו שמחזירים אותו למיטת ההורים כדי שירדם שוב הוא מבחינתו כבר ישן איזו שעה- שעתיים ולכן כבר עירני ולהרדים אותו שוב זה סיפור של עוד שעתיים ולפעמים הוא ער עד 11 בלילה. אתמול, כשעה וחצי לאחר שנרדם במיטתי, ניסינו להעבירו למיטתו, כמובן שהוא התעורר בבכי ולא היה מוכן להשאר בחדרו, ואז ניסיתי להשאירו שם בכל זאת ולשבת לידו על כורסה (לא יצרתי איתו קשר עין, רק רציתי להראות לו שאני נמצאת ואין לו מה לחשוש) אבל זה לא עזר, הוא עמד ובכה במיטתו שעתיים וחצי!!!!ולא התייאש. עד שאני בסוף התייאשתיוהבאתי אותו למיטתנו שוב. הבוקר, גמלה בליבי ההחלטה ששינוי חייב להעשות במיידי ולכן אני צריכה עזרה כיצד. מותר לציין, שאנחנו כבר עייפים מאוד, חסרי סבלנות, בעלי עצבני, אין לנו זמן לכלום ובנוסף, אני בהריון שוב ומצפה לעוד ילד, ורוצה להספיק לישון קצת לפני שיוולד עוד אחד..נודה להצעתך אין לבצע את תהליך ההרדמה ומה לעשות במצב שנניח הוא יסכים בסופו של דבר להרדם ולישון במיטתו אבל נניח יתעורר באמצע הלילה (כי גם את זה הוא עוד עושה), מה לעשות אז? תודה..
מורן שלום,אכן רק הורים שלא ישנים "כבר שנה" יכולים להבין מה זה "להשתגע מעייפות" - ואכן אני מרגישה את העייפות והתיסכול שלך ! בהחלט מתאים שבתקופת מחלות - ההרגלים משתבשים- וצריך לפעמים להתחיל מחדש. ולכן , שלב ראשון צריך להחליט שמרגילים אותו לישון במיטה שלו - לילה שלם. ברגע שהחלטתם - עוברים לשלב העשיה - ונכון תמיד זה מלווה בבכי של התינוק - אבל אם תהיו עקביים בהחלטתכם - הקניית הרגל ההירדמות /שינה רציפה תגיע מהר יותר. ולכן , אחרי טקס שינה קצר (אמבטיה/סיפור/שיר/אורות מעומעמים/סגירת האורות) - מכניסים את התינוק למיטתו, אומרים לו לילה טוב,ויוצאים מהחדר. נכון שהוא מיד יבכה /יעמוד במיטה אבל לא חוזרים לחדר למשך 5 דקות (זה קשה מאד וקורע לב - אבל תמיד תזכרו שהוא זקוק לשינה רציפה בדיוק כמו אויר לנשימה - ולכן רב התועלת בהקניית הרגלי שינה!)אחרי 5 דקות - נכנסים שוב, ושוב משכיבים אותו, אומרים בלחש , לילה טוב חמוד - עכשיו ישנים - ושוב יוצאים מהחדר(ושוב הוא ייעמד במיטה ויבכה). וכך כל 5 דקות. בד"כ לאחר כשעה הוא יירדם מותש. אם הוא מתעורר באמצע הלילה , חכו כמה דקות לראות אם הוא לא מצליח להירדם לבד(לפעמים אנו קופצים מהר מדיי לחדר/ למיטה שלו ואז הוא מתעורר באמת ולא מוכן לישון שוב). במידה והבכי נמשך, גשו למיטתו, השכיבו אותו, הגידו לו בלחש לילה טוב חמוד, עכשיו ישנים - ולצאת מהחדר. (ושוב שיטת ה5 דקות...). למחרת - אותו סדר פעולות - אך נכנסים לחדר כל 10 דקות. יום אח"כ נכנסים לחדר כל 15 דקות. בד"כ ביום הרביעי - הוא יבכה מעט יותר - ואולי כבר יירדם כבר אחרי הבכי הראשון. ושוב לזכור - הקניית הרגלי שינה חשובה להתפתחותו - ולכן רב התועלת - לא רק לו - גם לכם! כולכם תהיו מאושרים הרבה יותר בבוקר אחרי לילה עם שינה רציפה - ואם תהיו עקביים בהחלטכם להרגיל אותו לשינה - גם אם זה מלווה בבכי(בד"כ בכי קורע לב!) - הוא מהר מאד יבין מה מצופה ממנו ויסגל לעצמו הרגלי הירדמות ושינה טובים!חזקו ואימצו! שיהיה לילה טוב!!