הסתגלות לגן

אמא מתוסכלת שלום! אני לא בטוחה שזה מרגיע - אך ביתך המקסימה ממש ממחישה איך שהיא עוברת שלבי התפתחות נורמטיביים לגילה. בגיל 9 חודשים ההישג המרכזי בהתפתחות הפסיכולוגית בגיל זה הינו "קביעות אובייקט" - ואז התינוק נהיה עצוב כאשר הדמות המרכזית בחייו לא קיים בסביבה - ולכן בכל פעם שדמות זאת נעלמת לו - הוא יבכה. רק סביב גיל 3 שנים מסתיימת קביעות אובייקט "רגשית" - ואז הפעוט לומד להרגיע את עצמו כשאימו לא בסביבה. ולכן- כפי שאת חווה את זה עם ביתך - גיל 9 חודשים זה גיל מאד קשה להכניס למשפחתון או מעון או מטפלת לא מוכרת - כי תמיד זה ילווה בבכי של התינוק וכפי שאת רואה אצל ביתך - היא ממש עצובה! אבל המטפלות בגן - לא ישארו עבורה זרים לאורך זמן - ואז המעבר מטיפול יחידני רק שלך לטיפול שלהם - יהיה לה קצת יותר קל(אם כי יש תינוקות שתמיד יבכו בפרידה מאימם - וזה תלוי באישיות של כל ילד).חשוב להסביר לה כשאתם בדרך לגן - שאת תחזרי לקחת אותה (גם אם נראה שהיא לא מבינה ממש את המילים - היא תבין את האינטונציה - וזה אומר שחשוב שאת תבטאי את השיחה איתה בטון רגוע)וכשאת חוזרת לקחת אותה מהגן - ממש להגיד לה "תראי ,חזרתי לקחת אותך הביתה".לגבי האוכל בגן - בד"כ לוקח לתינוקות כשבועיים עד שהאסימון נופל - שכעת אין ציצי בכל הזדמנות - ויש אוכל אחר - ולא שווה לרעוב .ולכן חשוב שהגננת תמשיך להציע לה את הבקבוק עם התמ"ל - גם אם כל מה שהיא עושה איתו זה משחקת איתו, וכמובן להמשיך להציע לה אוכל מכפית .אם את עדיין רואה קשיים גדולים כאלה בהסתגלות לגן אחרי חודש - אולי כדאי לשקול גן/מטפלת אחרת- או להתייעץ עם פסיכולוג התפתחותי(יש שירות פסיכולוגי חינוכי בהרבה עיריות ובד"כ חינם בין גיל 0-3 שנים.)בהצלחה!שבוע טוב!