הסתגלות לגן

אמא דואגת שלום, בנך המקסים נמצא בשלב התפתחותי של "קביעות אובייקט" . ההישג המרכזי בשלב התפתחותי זה הוא ההבנה שהאובייקט ממשיך להתקיים גם כאשר הוא לא נוכח פיזית. בנך שלמעשה ממש בגיל 9 חודשים מבין שאת קיימת כמשהו נפרד ממנו - נהיה עצוב כאשר את נעלמת לו מהסביבה. רק סביב גיל שלוש מסתיימת קביעות אוביקט רגשית - ואז הוא יוכל להרגיע את עצמו כשאת לא בסביבה. ולכן - הבכי שלו כשאת עוזבת אותו לא קשור לשעמום שלו , אלא לשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא. וזה בסדר לעזוב אותו עם המשחקים לכמה דקות ,גם אם זה ילווה בתגובה של בכי, וכשאת חוזרת אליו להגיד "תראה, הנה חזרתי!". גיל 9 חודשים זה אכן גיל שקשה להכניס למסגרת של משפחתון /מטפלת - בגלל שהיעלמות האם ("האובייקט המרכזי בחייו") גורמת לו לחשש שההיעלמות תהיה קבועה.(לעומת הכנסה למסגרת של משפחתון /מטפלת בגיל 4 חודשים - אז התינוק מוכן ללכת לכל אחד). כיון שלא צפוי ששלב ההתפתחות הזאת יעבור מהר - כפי שציינתי יש ושלב זה ממשיך אפילו עד גיל שלוש - יש צורך להכנסה הדרגתית למסגרת הגן.כלומר ביום הראשון להישאר איתו בגן, ביום השני לעזוב אותו בגן לשעתיים, וכל יום להוסיף שעה . לגבי שנת היום - בין גיל 9-12 חודש מצופה מתינוק לישון כשני פרקי שינה ביום - לפחות חצי שעה בכל פעם. גם הפסקת השינה ביום יכול להיות קשור לשלב ההתפתחותי שבו הוא נמצא - הוא לא הולך לישון כדי שלא תיעלמי לו. גם כאן חשוב הדרגתיות - להשכיב אותו במיטה, ללטף לו את הגב- אך לא לדבר אליו. שלב הבא - לשבת לידו בלי ליטופים. אח"כ להרחיק את הכיסא מהמיטה. ולבסוף להשכיב אותו במיטה ולצאת מהחדר - גם ההדרגתיות הזו יכולה לקחת כמה ימים . בהצלחה! סופשבוע נעים וחמים!