התייעצות לגבי מטפלת

שלום, אני לא יודעת אם את יכולה בכלל ליעץ בנושא זה, אבל אשמח לתובנות, גם משאר חברי הפורום...וסליחה שזה ארוך. אז ככה - לפני כמה ימים המטפלת של הילדה שלי (בת שנה) התקשרה אלי לבוא מהר כי קרה משהו לילדה, היא לא ממש הצליחה להסביר מה. כשהגעתי מצאתי את המטפלת בבית עם הילדים שלה (יש לה ילד בן 3 שנמצא איתה בבית כל היום יחד עם הילדה שלי ועוד ילדה בת 6 שחזרה כבר מביה"ס). היא הייתה היסטרית לחלוטין, כשניסיתי לברר מה קרה ואיפה בכלל הילדה היא התחילה לספר לי שהיא לא בדיוק יודעת להסביר מה קרה, הילדה הייתה לא רגועה במשך איזה שעתיים (לדבריה זה דבר רגיל שהילדה לא רגועה אצלה כמה שעות ביום), היא ניסתה להאכיל אותה, היא לא רצתה, ניסתה לתת לה לשחק - גם לא רצתה, החליפה לה חיתול, במהלך ההחלפה הילדה ממש השתוללה, היא אפילו לא הצליחה לשים לה משחה על הטוסיק, אחרי שסיימה להחליף הרימה אותה ופתאום "איך אני אגיד לך, כאילו העיניים כאילו נפתחו או התגלגלו" ופתאום היא שמה לב שהיא לא מצליחה לראות את הלשון של הילדה בתוך הפה - בקיצור לא ממש הצליחה להסביר מה בדיוק קרה. היא התקשרה לאחותה שלמדה רפואת חירום או משהו (לא רופאה) והיא אמרה לה להוציא לילדה את הלשון מהפה, וכשהיא עשתה את זה הילדה התעוררה והיא הזעיקה את בעלה ואיזה שכנה שבמקרה הייתה בסביבה והיא גננת והם לקחו את הילדה למרפאה, כל זה בלי רשות שלנו, בלי להזמין אמבולנס וכמה שידוע לי גם בלי סלקל. בקיצור רצנו למרפאה, פגשנו אותם כבר בחוץ, אמרו שהרופאה אמרה שהילדה כרגע בסדר אבל צריך לבדוק אותה רופא שלה שמכיר אותה. הילדה הייתה די נסערת וקצת היסטרית, על הידיים נרגעה אבל לא הסכימה אפילו לשבת בסלקל. חזרנו לבית של המטפלת לקבל עוד פרטים ולקחת דברים לפני שנמשיך לרופא, הילדה בנתיים נרגעה. הרופאה בקופת חולים שלנו שלח אותנו למיון, שם אמרו שיכול להיות שזה הפסקות נשימה כתוצאה מבכי אבל יש סיכוי שזה גם פרכוסים ובגלל שלא היה חום או משהו עושים לה גם EEG. עוד לא קיבלנו תוצאות. עכשיו, יש כמה דברים שמטרידים אותנו: קודם כל גם חלק מהרופאים וגם חלק מבני המשפחה שלנו ששמעו על המקרה אמרו שמשהו נשמע להם לא הגיוני בסיפור ושאלו האם יש סיכוי שהמטפלת משקרת או לא מדייקת כי היא הייתה היסטרית. היו גם כמה פערים במה שהיא סיפרה - לדוג' בהתחלה אמרה שהתקשרה במכוון לאחותה שלמדה רפואת חירום ואח"כ אמרה שהייתה כ"כ היסטרית שמזל שהשיחה האחרונה שלה הייתה עם האחות, כי היא סה"כ שלחצה על SEND וככה זה חייג עליה. או שבעלה של המטפלת וגם היא אמרו שאחרי המקרה היא בכתה והשכנה הגננת (שהיא גם קרובת משפחה) אמרה שהיא היתה אפתית ובסופו של דבר גם המטפלת אמרה כאשר הבאנו אותה לדבר עם הרופא שהילדה אחרי המקרה הייתה ישנונית, ושהיא גם זזה בלי שליטה בידיים וברגליים - שאת זה היא לא אמרה לנו בשום שלב. גם בשיחות שלנו עם המטפלת כל פעם עלו פרטים חדשים: שלא רק שהעיניים כאילו נפתחו או התגלגלו אל שהיא הייתה רפויה, הפסיקה לבכות פתאום, לא הגיבה. עוד סתירה: כשפגשנו את בעלה של המטפלת מחוץ למרפאה הוא אמר שאמרו שיהלדה בסדר אבל צריך עוד בירור. אח"כ הם טענו שהרופאה אמרה שלה היה נשמע כמו פרכוסים. בנוסף, הפסקת נשימה בבכי זה דבר שקורה בבכי ממש היסטרי - אנחנו לא מכירים את התינוקת שלנו כהיסטרית, וגם לא הרופאה שלה וכל האנשים האחרים שמטפלים בה (משפחה, מטפלת קודמת וכו') ולמעשה כולם מגדידים אותה כתינוקת מאד רגועה ונוחה, ובטח לא אחת כזו שבשגרה לא רגועה כמה שעות ביום. אז נשאלת השאלה מה קרה שגרם לה להיות היסטרית ולמה דווקא אצל המטפלת היא כמה שעות ביום לא רגועה. אחרי זה היא גם סיפרה שהיה לה יום מאד מלחיץ כי באו אליה מההוצאה לפועל, וגם שהיא נורא נלחצת וקופאת במצבי חירום, ותמיד מזעיקה את בעלה כי היא לא יודעת להתמודד, וגם כשהיה לילדה שלנו חום לפני איזה חודש היא נורא נלחצה. אז אנחנו גם שואלים את עצמנו - גם אם כל הסיפור שלה הוא אמת והיא לא עשתה שום דבר רע, במכוון או שלא במכוון, האם זה בסדר להשאיר תינוקת עם מישהי שמעידה על עצמה שהיא כזו היסטרית? ושעשתה לדעתי טעות קשה בשיקול דעת בזה שהתקשרה קודם כל למי שהיה ראשון בחיוגים האחרונים שלה ולא למד"א. ביום שבת עוד אמרה לנו כמה היא עדיין מעורערת מהאירוע שקרה ביום חמישי וגם נראתה עדיין נסערת. חוץ מזה נראה לנו קצת מוזר שהשכנה הגננת שהיא כאמור גם קרובת משפחה התקשרה אליהם בדיוק במקרה כשכל זה קרה והייתה ממש קרובה ויכלה להגיע, ונשמע שאולי הם הזעיקו אותה כדי שתגבה אותם... לטובתה של המטפלת אפשר להגיד שהילדה גם עכשיו רוצה לבוא אליה, לא נרתעת ממנה, שמחה להגיע אליה כל בוקר. אני מניחה שחלק מהסתירות בסיפור יכולות להיות מוסברות ע"י כך שהיא באמת נלחצה, ואחרי שנרגעה הצליחה לתת יותר פרטים, בוודאי כשתושאלה ע"י רופא שיודע כנראה לשאול שאלות יותר מדוייקות מאיתנו. היא הייתה לאורך כל הדרך מוכנה להגיע איתנו לרופא כדי שישמע את הסיפור ישירות ממנה, ואני מניחה שאנחנו בעצמנו היינו מודעים לזה שאם רופא ידבר איתה וישאל את השאלות הנכונות התמונה אולי תהיה שונה. ולגבי היותה של הילדה לא רגועה - עוד אין לה שיניים, כך שיכול להיות שלאחרונה היא לא רגועה בגלל זה. ולגבי הגננת השכנה - כמובן שזה שהם הזעיקו אותה עדיין לא מוכיחה שעשו משהו רע. בקיצור - אנחנו מאד מתלבטים. אנחנו לא חושבים שיש סיכוי שהמטפלת מתעללת בילדה, אבל יש שני דברים מרכזיים שמדאיגים אותנו. 1. שהיא (או אחד הילדים שלה) עשו משהו בטעות שגרם למה שקרה (לדוג', שהיא ניסתה להחליף לתינוקת כשיש לה משהו בפה ולכן היא נחנקה, או שאחד הילדים תוך כדי משחק עשה לה משהו, או שבטעות היא הפעילה כוח רב מדי כשהיא השתוללה בזמן החלפת החיתול או כל דבר אחר) ועכשיו היא מנסה איכשהו לחפות על זה. 2. שהיא לא משקרת לגבי כלום אבל היא עד כדי כך היסטרית שלא זכרה פרטים מלאים, לא חשבה להתקשר למד"א, התקשרה גם לאחות הזו לדבריה רק במקרה (ואם החיוג האחרון אצלה היה המכולת? מהם היא הייתה מקבלת הנחיות?), וגם זה שהיא בעצמה אומרת שהיא לא יודעת להתמודד עם מצבי חירום ונלחצה אפילו כשהיה לילדה חום - האם היא בכלל כשירה לטפל בתינוקת? ומה יקרה במקרה החירום הבא? כי אם זה פרכוסים - זה עלול לחזור על עצמוף ובכלל לתינוקותץ יכולים לקרות מליון דברים. אנחנו חושבים עכשיו בשני מישורים - האם כדאי להוציא את התינוקת מהמטפלת (שחוץ מהסיפור הזה יש לה גם הרבה יתרונות, והתינוקת מאד התקדמה אצלה גם מבחינה מוטורית וגם מבחינת אכילה לאחר שהיה לה קצת עיכוב בהתפתחות לפני כן ושכאמור היא סה"כ באה אליה בשמחה) והאם כדאי ויש טעם להתעמת איתה בצורה כלשהי כדי לברר האם יש משהו שהיא לא מספרת (ואולי יכול להיות משמעותי לאבחנה ולהמשך הטיפול בילדה). ושאלת השאלות: מה את כאמא (או אתם כהורים) הייתם עושים במצב הזה??? תודה למי שהיה סבלני דיו לקרוא עד הסוף...

הי לכם- לדעתי, כמו ששמתי לב יש לכם הרבה ספקות כשם שיש לכם גם הרבה סיפוק מהמטפלת,ואני חושבת שאם יש ספק=אין ספק, בטח לא כשמדובר ביקר לכם מכל,שתסלח לי מאוד המטפלת ואני מאוד מבינה אותה בלחציה, אבל עם כל האי נעימות עדיף שתפרדו ממנה יפה מאשר שלא תהיו שקטים,ובכלל במצב של היום עדיף לשים ילד עם עוד ילד לפחות כדי שתוכלו לקבל איוזהי תמונה מעוד הורים, אולי זה נשמע קיצוני מדי אבל זה מה שאני היתי עושה בכל אופן-מקשיבה לאינסטינקטים שלי! ובקשר לזה שהיא לקחה אותה מהר לטיפול -לכי תדעי אולי זה היה על מנת לא לבזבז זמן על הטלפון ולטובצת הטיפול בה באותו רגע. ועוד דבר גם ילדתי מאווד רגועה אבל פתאו ביום בהיר נהייתה היסטרית אז זה יכול להיות מהרבה סיבות-אולי נכנסה להתקף בכי שנבע מעיפות יתר או שכאב לה מאוד מהשיניים.. אם תחלטיו להשאיר אותה שם אז בכל זאת כל הכבוד על מתן ההזדמנות והכח לסמוך על מישהו זר. בהצלחה והבנה...( : העיקר שתרגישו בטוחיים וכך גם הילדה תרגיש