פורום בריאות העין

הגירוי והתחושה של "חול בעין" עשויים להיות תוצאה של חשיפה לחומרים מגרים כמו פילינג או חומצות פירות, בשילוב עם חשיפה לעשן מנגל, מה שיכול לגרום לדלקת קלה בעין. גם הפצעונים הלבנים והכתם הצהוב על לובן העין עשויים להיות קשורים לדלקת קלה בעפעפיים או לתופעות אחרות שאינן מסוכנות לרוב, כמו פינגוקולה (כתם צהבהב לא מזיק). מה אפשר לעשות בינתיים כדי להקל על הגירוי? טיפות עיניים לחות: שימוש בטיפות לחות (דמעות מלאכותיות) יכול לעזור לשטוף את העין ולהפחית את תחושת החול. אפשר להשתמש בטיפות אלה ללא מרשם כמה פעמים ביום. הימנעות ממגע: חשוב להימנע משפשוף העין, מכיוון שזה עלול להחמיר את הדלקת ואת האדמומיות. קומפרסים קרים: הנחת מטלית נקייה וקרה על העין יכולה לעזור להפחית את הנפיחות והגירוי. הימנעות מחומרים מגרים: עדיף להימנע בשלב זה ממוצרים לפנים המכילים חומצות או פילינג, לפחות עד שהעין תחלים. אם את מרגישה שהמצב מחמיר או שאינך מסוגלת להמתין עד התור לרופא העיניים, כדאי לשקול פנייה למרכז רפואה דחופה (מיון עם הפניה ממוקד החירום של קופת החולים שלכם), במיוחד אם יש החמרה בגירוי, כאב או ירידה בראייה. במקרים רבים, הגירוי עובר עם הזמן, אך כדאי להיות במעקב כדי לוודא שאין סיכון לעין או לראייה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

הגירוי והתחושה של "חול בעין" עשויים להיות תוצאה של חשיפה לחומרים מגרים כמו פילינג או חומצות פירות, בשילוב עם חשיפה לעשן מנגל, מה שיכול לגרום לדלקת קלה בעין. גם הפצעונים הלבנים והכתם הצהוב על לובן העין עשויים להיות קשורים לדלקת קלה בעפעפיים או לתופעות אחרות שאינן מסוכנות לרוב, כמו פינגוקולה (כתם צהבהב לא מזיק). מה אפשר לעשות בינתיים כדי להקל על הגירוי? טיפות עיניים לחות: שימוש בטיפות לחות (דמעות מלאכותיות) יכול לעזור לשטוף את העין ולהפחית את תחושת החול. אפשר להשתמש בטיפות אלה ללא מרשם כמה פעמים ביום. הימנעות ממגע: חשוב להימנע משפשוף העין, מכיוון שזה עלול להחמיר את הדלקת ואת האדמומיות. קומפרסים קרים: הנחת מטלית נקייה וקרה על העין יכולה לעזור להפחית את הנפיחות והגירוי. הימנעות מחומרים מגרים: עדיף להימנע בשלב זה ממוצרים לפנים המכילים חומצות או פילינג, לפחות עד שהעין תחלים. אם את מרגישה שהמצב מחמיר או שאינך מסוגלת להמתין עד התור לרופא העיניים, כדאי לשקול פנייה למרכז רפואה דחופה (מיון עם הפניה ממוקד החירום של קופת החולים שלכם), במיוחד אם יש החמרה בגירוי, כאב או ירידה בראייה. במקרים רבים, הגירוי עובר עם הזמן, אך כדאי להיות במעקב כדי לוודא שאין סיכון לעין או לראייה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

עין יבשה: תסמיני יובש בעין יכולים להיות כרוניים, אך בהחלט קיימים טיפולים שיכולים להקל ולעיתים אף להעלים את התסמינים לתקופות ארוכות. חלק מהטיפולים כוללים טיפות עיניים להוספת לחות, שימוש בתכשירים מתקדמים כמו IPL לשיפור תפקוד בלוטות השומן, או טיפול בטיפות סרום אוטולוגי במקרה של יובש חמור. חשוב להקפיד על טיפול קבוע ומתמשך כדי למנוע החמרה. טיפול בעיניים אדומות: עיניים אדומות יכולות לנבוע ממספר סיבות, כולל יובש, אלרגיה, דלקת עפעפיים, או זיהום. מומלץ להתחיל בטיפות עיניים לחות, להימנע מגורמים מגרים (כגון עישון או מסכים), ולשקול קומפרסים חמים לדלקת עפעפיים. אם האדמומיות נמשכת, כדאי להיבדק אצל רופא עיניים לאבחון סיבת האדמומיות ולבחור את הטיפול המתאים ביותר. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

טשטוש ראייה לאחר ניתוח LASIK: זה אכן נפוץ. ראייתך עשויה להשתנות במהלך החודש הראשון אחרי הניתוח, והעיניים עוברות תהליך של החלמה והתייצבות. בדרך כלל, הראייה משתפרת בהדרגה במהלך הזמן הזה. איסור על שפשוף עיניים: לאחר ניתוח LASIK, מומלץ להימנע משפשוף עיניים ככל האפשר, במיוחד בחודשים הראשונים, כיוון שהלחץ על העין עלול להזיק לשכבת הקרנית החתוכה. עם הזמן, השכבה מתחזקת, אך כדאי לשמור על הרגל של זהירות יתרה. להסרת איפור, ניתן להשתמש בצמר גפן ומסיר איפור עדין. רגעים קצרים של שפשוף: אם שפשפת לרגע קל, סביר להניח שאין נזק אך יש להתייעץ עם הרופא המנתח. הטשטוש כנראה קשור להחלמה הטבעית, ולא לשפשוף הקל. מומלץ להיות מודעת לכך ולהשתדל להימנע בעתיד, במיוחד בחודשים הראשונים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

התסמינים שאת מתארת, של כתמים או חוטים שמרחפים מול העין, מכונים לרוב פלוטרס (floaters). מדובר בתופעה נפוצה שנגרמת לרוב כתוצאה משינויים בזגוגית העין (החומר הג'לטיני הממלא את חלל העין). פלוטרס נראים ככתמים, נקודות או חוטים שקופים שזזים עם תנועת העין ונוטים "לרחף" מול שדה הראייה. במרבית המקרים, פלוטרס הם תופעה לא מסוכנת, אך במקרים מסוימים הם עלולים להיות סימן לקרע או היפרדות ברשתית, במיוחד אם מופיעים לפתע או מלווים בהבזקי אור (כמו "ברקים" בשדה הראייה). מה כדאי לעשות: אם הפלוטרס הופיעו באופן פתאומי, מומלץ לגשת לרופא עיניים בהקדם לבדיקת רשתית, כדי לוודא שאין קרע או היפרדות ברשתית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

אם יש לך הפסקה זמנית של שלושה ימים בלקיחת סטרודקס (טיפות סטרואידים), לרוב זה לא מסוכן, אך חשוב להמשיך במעקב. סטרואידים בעיניים נרשמים לרוב כדי למנוע דלקת ולסייע בהחלמה, ולכן הפסקה קצרה עשויה להיות אפשרית. כדאי להתייעץ עם רופא העיניים שלך בטלפון כדי לוודא שאין מניעה להמתין. אם התסמינים מחמירים, כמו כאב או אודם, אז כדאי לפנות לקבלת מרשם חדש במרכז רפואה דחופה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

בדרך כלל, לידה רגילה אינה גורמת להיפרדות רשתית נוספת, גם כאשר יש היסטוריה של היפרדות רשתית או קרעים שטופלו בלייזר. אין הוכחה חד-משמעית לכך שהלחיצות במהלך לידה רגילה מגבירות את הסיכון להיפרדות רשתית. עם זאת, כל מקרה הוא ייחודי, וחשוב לקבל חוות דעת מותאמת אישית. מומלץ להתייעץ עם רופא עיניים מומחה לרשתית ורופא הנשים שלך כדי לוודא מהו הסיכון הספציפי שלך ולשקול אם יש צורך בפתרון אחר כמו ניתוח קיסרי. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

הפענוח מציין נזק ניכר בשדה הראייה עם שארית טובולרית בפיקסציה. זה מתאר מצב שבו רוב שדה הראייה פגוע, ונשארת רק "שארית טובולרית" – מעין שדה ראייה מצומצם מאוד, כמו מבט דרך צינור צר במרכז הראייה, באזור הפיקסציה (הנקודה שבה העין מתמקדת). עם רקע של דיסטרופיה רטינלית, ניסטגמוס ופזילה, ובמיוחד כאשר יש כבר תעודת עיוור, ייתכן שהנך זכאית לדמי ליווי. מומלץ לבדוק את הקריטריונים המדויקים לזכאות מול המוסד לביטוח לאומי או המוסד המטפל בבקשות, שכן כל מקרה נבחן על פי הקריטריונים הרפואיים הקבועים והמצב התפקודי של המטופל. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

זה נורמלי לחלוטין לחוש טעם מר בפה לאחר שימוש בטיפות עיניים, בעיקר אנטיביוטיות או סטרואידיות. הטיפות יכולות לזרום דרך תעלות הדמעות אל האף ומשם לגרון, מה שעלול לגרום לטעם מר בפה. האם הטיפול באנטיביוטיקה מגיע לגוף? בכמות הקטנה בה משתמשים בטיפות עיניים, רוב התרופה פועלת מקומית בעין. עם זאת, חלק קטן מהאנטיביוטיקה עשוי להגיע לזרם הדם. בדרך כלל, הכמות היא כל כך מזערית שאין לה השפעה מערכתית כמו אנטיביוטיקה הנלקחת דרך הפה, ולכן תופעות הלוואי הן בעיקר בעיניים. האם זה עלול להוות התנגשות עם תרופות אחרות? באופן כללי, האנטיביוטיקה הניתנת בטיפות עיניים אינה אמורה ליצור אינטראקציה עם רוב התרופות האחרות, אך תמיד טוב לעדכן את רופא העיניים ורופא המשפחה שלך בכל התרופות שאת נוטלת באופן קבוע, כדי לוודא שאין התנגשות מיוחדת. תופעות לוואי של אנטיביוטיקה בעיניים תופעות הלוואי לרוב קלות יותר וכוללות גירוי או תחושת יובש בעין, לעיתים רחוקות מתרחשות תופעות לוואי מערכתיות חמורות יותר. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

טיפות עיניים כמו אזלסטין (אזלסטין או אבניר) והילו קומוד מיועדות לשימוש ישיר בעין ולא על העפעפיים. במידה והן נמרחות על העפעפיים, במיוחד במצב של דלקת אלרגית, ייתכן שזה יגרום לגירוי או לתחושת רטיבות בעפעפיים. הילו קומוד, למשל, הוא פתרון לחות שמיועד להקלה על יובש בעיניים, אך עלול לגרום לתחושת דביקות אם מונח על העור של העפעפיים. אם את ממשיכה לחוות בעיות מאז מרץ, מומלץ להפסיק לשים את הטיפות על העפעפיים ולהשתמש בהן בעין בלבד. כמו כן, ייתכן שכדאי להיבדק שוב אצל רופא עיניים כדי לבדוק אפשרות של רגישות או דלקת כרונית בעפעפיים שמצריכה טיפול אחר. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

הרפס זוסטר בעין (אופלתמיק זוסטר) הוא מצב שדורש טיפול אצל רופא עיניים מומחה לקרנית או רופא עיניים עם התמחות במחלות חיצוניות של העין. רופא עיניים המתמחה במחלות הקרנית יכול לאבחן ולטפל בזיהומים ויראליים כמו הרפס זוסטר, אשר עלול להשפיע על הקרנית ועל חלקים נוספים של העין. בנוסף, ייתכן שיהיה צורך בהתייעצות עם רופא מומחה למחלות זיהומיות או נוירו-אופטלמולוג אם יש מעורבות של עצבים באזור העין או מחוץ לה. במקרה שהסימפטומים חוזרים, חשוב לפנות לרופא עיניים מומחה בהקדם להמשך טיפול ומעקב.

חוסר שינה עלול להחמיר דלקות עיניים ולעכב החלמה, שכן הגוף זקוק למנוחה כדי להתמודד עם דלקות. אם אין שיפור עם קומפרסים ומוס לעפעפיים, ייתכן שחוסר השינה תורם לכך. תסמינים של עין יבשה כוללים יובש, גירוי, אדמומיות וראייה מטושטשת. טיפות עיניים ליובש (דמעות מלאכותיות) עוזרות להקל, ומומלץ להשתמש בהן בקביעות. אם הטיפול בטיפות לא מספיק, קיימים טיפולים מתקדמים כמו IPL (שיפור תפקוד בלוטות שומן בעפעפיים) וטיפות סרום אוטולוגי (המופקות מהדם שלך) שיכולים לעזור במקרים חמורים. אם התסמינים ממשיכים, מומלץ לפנות לרופא עיניים להמשך טיפול.

כדאי בהחלט להיבדק, במיוחד אם תחושת הדקירה נמשכת, גם כאשר את משתמשת בטיפות ליובש. יובש בעיניים, אם לא מטופל באופן עקבי, עלול להחמיר ולגרום לתחושת דקירה או גירוי. במקרים מסוימים, ייתכן שתרצי לשקול טיפולים מתקדמים יותר כמו טיפול IPL (Intense Pulsed Light), שמשפר את תפקוד בלוטות מייבומיאן, או טיפות סרום אוטולוגי, שמופקות מהדם שלך ועוזרות לשיקום הקרנית במקרים חמורים יותר של יובש עיניים. שני הטיפולים הללו יכולים להיות פתרון יעיל אם הטיפול בטיפות רגילות אינו מספק. אם תחושת הדקירה לא חולפת, חשוב לגשת לרופא עיניים לבדיקה מעמיקה.

הסימפטומים שאת מתארת – ראייה מטושטשת, תחושת צריבה, וכאב ממושך – הם תסמינים שיכולים להתרחש במקרה של גירוי כימי, אך חשוב מאוד לא להתעלם מהם אם הם נמשכים לאורך זמן. האם דורדוראנט יכול לגרום לנזק בעיניים? חומרים בדורדוראנט, כמו אלכוהול, חומרים ריחניים, וגזי הדחף, יכולים לגרום לגירוי בעיניים ואף לפגוע בשכבת הדמעות ולהוביל ליובש. עם זאת, במקרים של חשיפה קלה, ברוב המקרים לא נגרם נזק לטווח ארוך אם העין מטופלת בזמן. מה כדאי לעשות כעת? פנייה מיידית לרופא עיניים: אם הראייה שלך עדיין מטושטשת אחרי שבוע, הכאבים לא חולפים, ויש תחושת חום בעין – זה סימן שעליך לפנות בהקדם לרופא עיניים לבדיקה. ייתכן שיש צורך בטיפול נגד גירוי או אפילו יובש שנוצר בעקבות המגע עם הדורדוראנט. שטיפת העין: אם לא עשית זאת כבר, נסי לשטוף את העין עם מים פושרים למשך מספר דקות. זה יכול לעזור להקל על הגירוי במקרים קלים. טיפות עיניים לחות: אפשר להשתמש בטיפות עיניים ללא מרשם, כמו טיפות מלאכותיות (דמעות מלאכותיות), כדי לעזור להקל על הגירוי והיובש. הימנעות משימוש בחומרים כימיים קרוב לעיניים: מומלץ להימנע מחשיפה נוספת לדורדוראנט או חומרים אחרים שיכולים לגרות את העיניים עד שהמצב ישתפר. אל תהססי לפנות לרופא עיניים לקבלת ייעוץ רפואי מקצועי כדי לוודא שאין נזק נוסף לעין ולקבל את הטיפול המתאים.

ראייה כהה או תחושת ירידה בבהירות הראייה יכולה לנבוע מכמה גורמים, ולעיתים גירוי חזק בעיניים, כמו דלקת אלרגית חמורה, עשוי להשפיע על הראייה, במיוחד אם יש גם גירודים, צריבה ודמעת. עם זאת, שינוי חד כזה בראייה לא אמור לגרום לעיוורון, אך בהחלט חשוב להיבדק. לאור התסמינים החדשים, כמו ראייה כהה, מומלץ לפנות לרופא עיניים בהקדם. זהו צעד חשוב לשלול בעיות אחרות ולהבטיח שאין סיבוך נוסף כתוצאה מהחשיפה לדורדוראנט או מהדלקת האלרגית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il

לגבי השימוש ברסטזיס (Restasis) ופרוטופיק (Protopic), הנה ההמלצות הכלליות: רסטזיס (Restasis 0.05%): טיפות אלו מיועדות לטיפול בעין יבשה על רקע דלקתי, ויש להשתמש בהן לפי הוראות הרופא. אין צורך לשטוף את העיניים לאחר השימוש בטיפות רסטזיס. כדי לאפשר לחומר להיספג בצורה יעילה, מומלץ להמתין לפחות 10-15 דקות לאחר השימוש בטיפות לפני שטיפת הפנים או העיניים. פרוטופיק (Protopic 0.03%): מדובר במשחה לטיפול בעור סביב העיניים. יש למרוח אותה בעדינות על העור. כמו עם רסטזיס, יש לתת למשחה זמן להיספג. הזמן המינימלי להמתין לפני שטיפת הפנים הוא לפחות 30 דקות, אך מומלץ להימנע משטיפת הפנים למשך שעה לפחות כדי לוודא שהחומר נספג כראוי בעור. שתי התרופות פועלות באופן שונה ולכן יש לתת להן מספיק זמן להיספג ולפעול לפני שטיפה.

המצב שאת מתארת – כאבי עיניים ומצמוצים אצל ילד שנראה כי הבדיקות העיניות שלו תקינות – יכול להיות מאתגר, במיוחד כאשר כבר נבדק על ידי מספר רופאים ולא נמצאה בעיה ברורה בעין עצמה. הנה כמה כיוונים שכדאי לשקול: גורמים רגשיים או פסיכולוגיים: בהחלט ייתכן שהמצמוצים והכאבים בעיניים קשורים למתח רגשי או התרגשות עקב המעבר לכיתה א'. ילדים בגיל צעיר מבטאים לעיתים מצבים רגשיים דרך תסמינים גופניים. כאשר הכול "הולך לו מצוין", ייתכן שעדיין יש לחץ פנימי, גם אם הוא לא ברור כלפי חוץ. זה יכול להתבטא בתופעות כמו מצמוצים מרובים, כאבי ראש או כאבי עיניים. אם הרופא העלה את האפשרות הזו, אפשר לשקול להמשיך במעקב ולראות אם המצב משתפר עם הזמן. יובש בעיניים: למרות שהילד צעיר, ייתכן שיש לו יובש קל בעיניים, שיכול לגרום למצמוצים ולתחושת אי נוחות. יובש בעיניים עלול להתרחש, למשל, כתוצאה משימוש ממושך במסכים (כמו טלוויזיה, טאבלט או מחשב). טיפות עיניים לחות (דמעות מלאכותיות) יכולות לעזור לבדוק אם יש הקלה בתסמינים. בעיות עיניים נסתרות או תסמונת עין עצלה: במקרים מסוימים, בעיות ראייה עדינות מאוד יכולות לגרום לכאבי עיניים או למאמץ מוגבר. ייתכן שתרצי לוודא שוב עם רופא העיניים אם יש מקום לבחון שוב את חדות הראייה או לבדוק אם יש עין עצלה שלא זוהתה. תסמונת טיקים: במקרים נדירים יותר, מצמוצים תכופים בעיניים יכולים להיות חלק מתסמונת טיקים או הפרעה נוירולוגית קלה. אם המצב נמשך או מחמיר, ייתכן שכדאי להתייעץ גם עם נוירולוג ילדים. המלצה: אם הרופאים לא מצאו ממצא עיני, וילדך חווה מצמוצים מרובים עם כאבים, כדאי להמשיך לעקוב אחרי המצב ולבחון אם יש השפעה רגשית או מתח שיכולים לתרום לתסמינים. אם המצב נמשך או מחמיר, מומלץ לשקול גם ייעוץ עם פסיכולוג ילדים או נוירולוג ילדים להערכת המצב.

לאחר ניתוח לתיקון היפרדות רשתית והכנסת גז SF6, חשוב להיזהר מחשיפה לכל גורם שעלול לגרום לטראומה פיזית או לחץ על העין, במיוחד במהלך תקופת ההחלמה. ירי באקדח במטווח, שכרוך ברתע, יכול לעורר חשש אם הרתע משפיע ישירות על הראש או העיניים. הרתע עצמו בדרך כלל לא חזק מספיק כדי לגרום נזק ישיר לרשתית, במיוחד אם האקדח מוחזק בצורה נכונה והרתע לא עובר דרך הראש והעיניים. עם זאת, בהתחשב בכך שעברת ניתוח רשתית רק לפני חודשיים, יש כמה דברים חשובים שכדאי לשקול: טראומה לעין: ירי באקדח יכול לגרום לטראומה עקב הלם או רתע, אפילו אם הוא לא מכוון ישירות לעין. חשוב לוודא שאתה מחזיק את האקדח בצורה נכונה ושלא מופעל לחץ ישיר על העין. עליית לחץ תוך עיני: חשוב לשים לב שלחץ תוך-עיני מוגבר לאחר הניתוח עלול להוביל לסיבוכים, במיוחד כאשר עדיין יש גז בתוך העין או קרוב לסיום ספיגתו. עלייה בלחץ תוך-עיני יכולה להיגרם על ידי פעולות מאומצות, אך זה לא תמיד קשור לירי באקדח. ציוד מגן: בכל מקרה של ירי במטווח, חשוב להרכיב משקפי מגן שיכולים להגן על העיניים מפני כל גירוי או הלם, וייתכן שיסייעו להפחית את החשש מהשפעה שלילית על העיניים. המלצה: מכיוון שחלפו רק חודשיים מהניתוח, אני ממליץ להתייעץ עם רופא העיניים שלך לפני הירי. ייתכן שהרופא ימליץ להמתין עד שהגז יתפוגג לחלוטין ושהעין תתאושש לחלוטין מהניתוח, כדי למנוע סיכונים מיותרים.

האם להסיר ליתר ביטחון? במקרה של חשד לפפילומה בעין, במיוחד אם הרופא אינו בטוח לגמרי אם מדובר בציסטה או פפילומה, ההמלצה בדרך כלל היא להסיר את הבליטה ולשלוח אותה לבדיקה פתולוגית (ביופסיה). זה צעד הגיוני כדי לשלול או לאשר את האבחנה בצורה מדויקת ולוודא שאין בעיה חמורה יותר. איך מתבצעת הכריתה? הכריתה של פפילומה או ציסטה בעין היא בדרך כלל הליך כירורגי קטן. הרופא מבצע חתך קטן כדי להסיר את הגידול, ובמקרים של פפילומה, הכוונה היא להסיר את כל הגידול כדי למנוע הישנות. מדובר בהליך דיי פשוט שנעשה לרוב בהרדמה מקומית. לאחר הכריתה, ייתכן שיופיע "בור קטן" באזור שבו בוצעה הכריתה, אבל העור מתחדש במהירות, ובדרך כלל האזור מתרפא בצורה חלקה יחסית. אם המצב קטן מאוד, גם הצלקת או השפעות ההליך יהיו מינימליים. האם אפשר לעשות את הניתוח בהרדמה מלאה? ברוב המקרים, ניתוחים קטנים כאלה נעשים בהרדמה מקומית בלבד, במיוחד כאשר מדובר באזור העפעפיים או העין. עם זאת, אם אתה רגיש מאוד בעיניים או מרגיש חרדה מההליך, תוכל לשוחח עם הרופא על האפשרות לבצע את הניתוח בהרדמה כללית. ישנם מקרים מסוימים שבהם הרופאים מסכימים לבצע ניתוח כזה בהרדמה מלאה, אך לרוב זה לא מקובל בניתוחים קטנים כמו זה. ייתכן וניתן יהיה להיעזר בתרופות להרגעת חרדה במהלך הניתוח.

שתיהן טיפות מצוינות ליובש ללא חומר משמר. זה עניין של העדפה אישית לאחר התנסות עם כל אחד מהם.

השריטה יכולה לגרום לכאבים קשים. לאחר כיום צפוי שיפור. במידה ואין שיפור יש לשוב לבדיקה של רופא העיניים

על פי התסמינים שאת מתארת (כאבים מוגברים, נפיחות בעפעפיים לאחר שימוש בטיפות, ונזלת), ייתכן שהייתה לך תגובה אלרגית לטיפות אופלוקס שנרשמו לך בתחילה. תגובות אלרגיות לטיפות עיניים אינן נדירות ויכולות להתבטא בנפיחות בעפעפיים, גירוי מוגבר, ולעיתים גם בנזלת, בגלל החיבור בין העיניים לאף דרך תעלות הדמעות. ההחלטה של רופא להחליף את הטיפות לטובראמיצין (טוברקס או טוברום) היא הגיונית, מאחר וזו אנטיביוטיקה שמשתמשים בה במקרים של זיהומים בעיניים, והיא בדרך כלל בטוחה ומוכרת כתרופה עם פחות תופעות לוואי אלרגיות. לגבי טיפות סיסטיין ליובש: הן בהחלט יכולות להקל על תחושת אי הנוחות שנובעת מהשריטה בעין, בעיקר אם יש יובש או גירוי. הן לא יגרמו לנזק כלשהו ואפשר להשתמש בהן במקביל לטיפות האנטיביוטיות. מה לעשות כעת? להיות במעקב קפדני של רופא עיניים. אינני ממליץ לבצע מעקב אחר פגיעה בקרנית אצל רופא משפחה שאין לו את האמצעים הנדרשים לבדיקה. אם יש סימנים נוספים של החמרה או חום, פנייה מיידית לרופא עיניים היא חיונית.

ההבחנה בין חריר ברשתית לבין CSR (Central Serous Retinopathy) היא חשובה, מכיוון שמדובר בשני מצבים שונים עם גישות טיפול שונות: חריר ברשתית: חריר ברשתית הוא מצב שבו נוצר קרע קטן ברשתית. כאשר יש חריר, הנוזל יכול לחדור דרכו ולהוביל לניתוק חלקי של הרשתית, מצב שעלול להחמיר ללא טיפול ולהוביל לבעיות ראייה חמורות יותר, כמו היפרדות רשתית. לכן, במקרים רבים, רופאי עיניים ממליצים על טיפול בלייזר כדי לסגור את החריר ולמנוע את החמרת המצב. הלייזר "מקבע" את הרשתית סביב החריר, ומונע נוזל נוסף מלהצטבר ולהחמיר את המצב. CSR (Central Serous Retinopathy): ב-CSR, הנוזל מצטבר מתחת לרשתית באזור המקולה, אך לא מדובר בקרע או חריר פיזי ברשתית. ברוב המקרים, CSR נפתרת מעצמה עם הזמן ללא צורך בהתערבות, אם כי במקרים מסוימים נדרש טיפול. CSR לא בהכרח קשורה לחריר ברשתית, אך במקרים נדירים, בעיות מבניות אחרות בעין עלולות להופיע יחד עם CSR. האם החריר יכול להיסגר מעצמו? חריר ברשתית לא נוטה להיסגר מעצמו. ללא טיפול, יש סיכון גבוה יותר להחמרת המצב ולהתפתחות היפרדות רשתית, שהיא מצב חירום עיני הדורש טיפול מיידי. הקשר בין חריר ל-CSR: לרוב אין קשר ישיר בין חריר ברשתית ל-CSR, מאחר ומדובר בשני מצבים שונים מבחינת הסיבה והמיקום בעין. עם זאת, שניהם קשורים לנוזל המצטבר מתחת או בסביבת הרשתית, ולכן ייתכן שהרופא שלך רוצה לוודא שהנוזל הקיים לא יחמיר את מצב הרשתית. סיכום: ההמלצה על לייזר לחריר ברשתית היא מאוד נפוצה, מכיוון שהמטרה היא למנוע סיבוכים חמורים יותר כמו היפרדות רשתית. מומלץ לשקול ברצינות את הטיפול בלייזר, בהתאם להמלצת הרופא, במיוחד אם יש נוזל סביב החריר. אני ממליץ להמשיך במעקב צמוד עם רופא העיניים שלך ולבצע את הטיפול אם יש צורך בכך כדי להבטיח שמירה על הראייה.

הטיית הראש במהלך בדיקת ראייה יכולה להשפיע על האופן שבו העין מתמקדת, במיוחד אם יש לך אסטיגמטיזם או הפרעה בתשבורת (רפרקציה) אחרת. כאשר את מטה את הראש, זווית הקרנית ביחס לאור משתנה, וזה עשוי להשפיע על היכולת שלך לראות מספרים בצורה חדה יותר. בבדיקת התאמה לניתוח לייזר, חשוב שהבדיקות יהיו מדויקות ככל האפשר, והטיית הראש עשויה להשפיע על המדידה המדויקת של הראייה או הצילינדר (אם יש לך אסטיגמטיזם). מה כדאי לעשות: אם שמתם לב לכך במהלך הבדיקה, מומלץ לעדכן את האופטומטריסט או את הרופא שביצע את הבדיקה, כך שהם יוכלו לבצע בדיקה חוזרת בצורה נכונה, תוך תשומת לב לזווית הראש. בבדיקות ראייה, חשוב לשמור על הראש במצב ניטרלי (ישר) כדי לוודא שהתוצאות הן מדויקות, במיוחד אם מדובר בבדיקה לקראת ניתוח לייזר. אם את מרגישה שהבדיקה לא הייתה מדויקת בגלל ההטיה, ניתן לבקש בדיקה חוזרת כדי להיות בטוחה שהנתונים שנלקחו הם נכונים.

אין סיבה לדאגה. כיסוי העין לזמן קצר, כמו בבדיקות ראייה, אינו גורם לנזק לעין או לראייה. במהלך בדיקות עיניים, כיסוי העין לזמן קצר נועד לבחון את הראייה בעין השנייה ולהשוות את הביצועים בין שתי העיניים. החזרה על הכיסוי והראייה דרך מרווחים באצבעות אינם גורמים לנזק לעין. זהו חלק טבעי מהתהליך של בדיקת חדות ראייה, וחשוב לוודא שכיסית את העין בצורה טובה כדי לקבל תוצאות מדויקות. אם יש לך תסמינים חדשים או תחושות של אי נוחות בעין, ניתן לפנות לרופא עיניים להמשך בדיקה, אך הכיסוי עצמו לא גורם לנזק.

החשש שלך מובן בהחלט, והפנייה לרופא עיניים מומחה בפלסטיקה עינית היא צעד נכון. לגבי שאלותיך: האם צילום יכול לאבחן את המצב? צילום עיניים (כמו צילום OCT או אולטרסאונד עיני) יכול לעזור להבין את המבנה המדויק של הבליטה, גודלה והיחס שלה לרקמות שמסביב, אך הוא לא תמיד יכול לתת תשובה חד-משמעית אם מדובר בציסטה או פפילומה. בדרך כלל, האבחנה הסופית נעשית על ידי ביופסיה (אם יש ספק) שבה הרקמה מוסרת ונבדקת במעבדה פתולוגית. זהו האמצעי הוודאי ביותר להבחין בין ציסטה שפירה לפפילומה או כל גידול אחר. כמה מסוכנת פפילומה בעין? פפילומה בעין היא גידול שפיר הנגרם על ידי נגיף הפפילומה האנושי (HPV). פפילומות בעין הן בדרך כלל שפירות ואינן מסוכנות, אך במקרים נדירים, אם לא מטפלים בהן, הן עלולות להתרחב ולגרום לאי נוחות, דלקת, או בעיות אסתטיות. חשוב לטפל בהן כראוי כדי להימנע מהתפשטות נוספת או סיבוכים. הישנות של פפילומה אחרי כריתה: אחרי כריתה של פפילומה בעין, יש סיכון מסוים להישנות, כמו בכל גידול שפיר שנגרם על ידי וירוס. הסיכוי להישנות תלוי במספר גורמים, כמו סוג הניתוח ואיכות ההסרה. במקרים מסוימים, השימוש בלייזר או בשיטות כירורגיות מתקדמות יכול להפחית את הסיכון להישנות. אם אכן מדובר בפפילומה, חשוב לבצע מעקב קבוע לאחר ההסרה כדי לזהות מוקדם הישנות אפשרית. הכי חשוב שתהיה במעקב צמוד עם הרופא הפלסטיקאי ורופא העיניים, ושהם ימליצו לך על הגישה הטיפולית המתאימה ביותר למצבך.

במקרה של דלקת עיניים, ייתכן שהרופא המליץ על קומפרסים בגלל חשד לדלקת עפעפיים (בלפריטיס) או בעיות אחרות בעפעפיים. ההמלצה לקומפרס חם או קר תלויה בסוג הדלקת: קומפרס חם: לרוב, כשמדובר בדלקות עפעפיים או בלוטות חסומות, כמו דלקת עפעפיים (בלפריטיס) או שעורה, קומפרס חם הוא המומלץ. החום מסייע להמיס את השומנים התקועים בבלוטות העפעפיים, להקל על דלקת, ולשחרר הפרשות חוסמות. מומלץ לשמור על חום במשך כ10 דקות סביב 40 מעלות בעזרת מסיכת קומפרסים חמים ייעודית. קומפרס קר: אם יש נפיחות או דלקת חריפה שגורמת לאדמומיות או נפיחות רבה, קומפרס קר יכול להקל על הנפיחות ולהרגיע את העיניים. זה מתאים במיוחד למצבים בהם יש רגישות מוגברת או אלרגיות. האם לבחור בחם או קר? בהתאם לתסמינים שלך, אם מדובר במצב של דלקת כרונית, כמו בלפריטיס או שעורה, קומפרס חם יהיה יותר יעיל. אם מדובר בנפיחות או תחושת גירוי חריפה, קומפרס קר עשוי להקל על הסימפטומים. לגבי הציסטה בעין: אם יש לך ציסטה קטנה, והרופא שלח אותך לצילום כדי להעריך אותה, זה צעד נכון לאבחון מדויק. ייתכן שמדובר בציסטה שפירה כמו פפילומה או אפילו כלזיון קטן, שהם בדרך כלל לא מסוכנים. עם זאת, המעקב חשוב כדי לוודא שאין צורך בטיפול נוסף. אם יש לך שאלות נוספות או חששות לגבי הדלקת או הציסטה, אני ממליץ להמשיך במעקב אצל רופא העיניים שלך.

גירוד עיניים חוזר ונשנה אכן יכול לגרום לנזק לעיניים, במיוחד אם הגירוד מתבצע בצורה אגרסיבית או ממושכת. הנה כמה דברים שחשוב לדעת: נזק לקרנית: גירוד חזק עלול לגרום לפציעות קטנות בקרנית (החלק השקוף של העין), מה שמוביל לכאב, אדמומיות ולעיתים אף זיהומים. סיכון להתפתחות קרטוקונוס: גירוד חזק ומתמשך לאורך זמן יכול להגדיל את הסיכון להתפתחות קרטוקונוס, מצב שבו הקרנית נעשית דקה ומעוותת, דבר שעלול להוביל לבעיות בראייה. גירוי והחמרת דלקות: גירוד עלול להחמיר דלקות עיניים כמו בלפריטיס או דלקת לחמית אלרגית, ולגרום לנפיחות והפרשות מוגברות. האם הנזק הפיך? במקרים קלים, כמו שריטות קטנות או גירויים זמניים, הנזק לרוב הפיך, במיוחד אם מפסיקים לגרד והעין מקבלת זמן להחלים. הקרנית יכולה להחלים בעצמה ברוב המקרים הקלים. עם זאת, במצבים חמורים יותר כמו קרטוקונוס, הנזק עלול להיות לא הפיך ודורש טיפול מקצועי. מה לעשות? הפסקת גירוד: אם את מרגישה צורך לגרד את העיניים, נסי להשתמש בטיפות עיניים לחות להקלת הגירוי, ובמקרה של אלרגיות, ישנן טיפות אנטי-היסטמיניות שיכולות לעזור. פנייה לרופא: אם את מרגישה שנוצר נזק או שהגירוי לא חולף, מומלץ לפנות לרופא עיניים להערכה מדויקת ולטיפול מתאים.

התסמינים שאת מתארת – פלוטרס, הילות סביב פנסים, וצל הנגרר אחרי חפצים נעים – הם בהחלט יכולים להישמע מטרידים, אך נראה שכבר עברת בדיקות רפואיות יסודיות, כולל בדיקות רשתית ו-MRI מוח שיצאו תקינים. זה מצוין שאת במעקב רפואי. עכשיו, אנסה להסביר מעט על האפשרויות והכיוונים להמשך: פלוטרס: הופעת פלוטרס (floaters) היא תופעה שכיחה מאוד, במיוחד ככל שהגיל עולה. הפלוטרס נגרמים כתוצאה משינויים בזגוגית העין (החומר הג'לטיני הממלא את חלל העין), ותהליך זה הוא בדרך כלל טבעי ולא מזיק. אם נשלל קרע ברשתית או בעיות אחרות בבדיקת רופא עיניים, זה סימן טוב. הילות סביב אורות: תופעת ההילות עשויה להיות קשורה לתשבורת (היכולת של העין למקד אור בצורה נכונה), דלקת קלה בקרנית, יובש בעיניים, או אפילו תופעה הקשורה לזגוגית העין (החלק הפנימי של העין). ייתכן גם שזוהי השפעה של אסטיגמטיזם (עיוות קל במבנה הקרנית), שיכול לגרום להופעה של הילות סביב אורות. צל נגרר אחרי חפצים נעים: תופעה זו, הנקראת לעיתים "פנטומים של תנועה" (Palinopsia), יכולה להיות קשורה לעיבוד ויזואלי של המוח. העובדה שה-MRI שלך יצא תקין היא סימן טוב, אך יש גם מצבים נוירולוגיים קלים שלא תמיד מזוהים בבדיקות דימות. לפעמים תופעות כאלו יכולות להיגרם עקב יובש בעיניים, עייפות או תשישות של העיניים, או בעיות בתפקוד האופטי של העין. פחד מהחמרה: עצם הפחד מהחמרת המצב הוא טבעי, אך בהתחשב בבדיקות התקינות שעברת, ייתכן שהתופעות הן חלק מתהליך טבעי או ממקור שפיר (לא מסוכן). לעיתים, מתח נפשי או חרדה יכולים להגביר את התחושות הללו, ולכן חשוב גם לנסות להרפות ולהבין שהבדיקות שלך תקינות. מה ניתן לעשות עכשיו? מעקב רפואי מתמשך: המשך מעקב אצל רופא עיניים, במיוחד אם התסמינים מחמירים או מתפתחים תופעות חדשות. בדיקה אצל נוירו-אופטלמולוג: אם התסמינים לא משתפרים, ייתכן שכדאי לפנות לבדיקה אצל נוירו-אופטלמולוג (מומחה לעיניים עם הכשרה נוירולוגית) כדי לבדוק את הקשר בין העיניים והמוח בצורה מעמיקה יותר. הפחתת חרדה: החרדה יכולה לפעמים להחמיר את תחושת המודעות לתסמינים. מצבי מתח או דאגה עלולים להעצים את התחושות הגופניות. שיחה עם איש מקצוע בריאותי יכולה לעזור להתמודד עם זה. לסיכום, חשוב להיות במעקב מתמיד עם רופא עיניים ולקבל ייעוץ מתאים אם התסמינים מחמירים, אך בהתחשב בתוצאות הבדיקות התקינות עד כה, ייתכן שהמצב אינו מסוכן כפי שאת חוששת.

לגבי השאלה הראשונה: עין אדומה לאחר ביקור אצל רופא שיניים וצילום רנטגן: לעיתים קרובות, עין אדומה יכולה להיות תוצאה של דלקת או גירוי מקומי. ייתכן שהלחץ במהלך טיפול השיניים, המתח או התנאים החיצוניים (כמו הרוח שציינת) גרמו לגירוי בעין. במקרים כאלה, לרוב אין צורך לדאוג יתר על המידה, ועין אדומה קלה עשויה לחלוף תוך מספר ימים עם מנוחה והימנעות ממגע ישיר בעין. אם העין נשארת אדומה, מופיעים כאבים, ירידה בראייה, או כל סימפטום אחר שאינו רגיל – כדאי לגשת לרופא עיניים לבדיקה. לגבי השאלה השנייה: מעקב אחר לחץ תוך עיני ובדיקת שדה ראייה: נכון, לא כל מי שיש לו לחץ תוך עיני גבוה יפתח גלאוקומה, וזה תלוי במספר גורמים כמו מבנה העין, היסטוריה רפואית ותוצאות בדיקות אחרות (כגון שדה ראייה ומצב עצב הראייה). בדיקת שדה הראייה היא בדיקה חשובה להערכת נזק אפשרי לעצב הראייה, במיוחד במקרים של חשש לגלאוקומה. הצעה לגבי המעקב: במידה והלחץ התוך-עיני שלך יציב לאורך זמן (19-20), זה אכן הגיוני לשקול לשלב בין בדיקת שדה ראייה ובין בדיקת לחץ תוך עיני, במקום לבדוק את שניהם בכל פעם. לדוגמה: פעם בשנתיים בדיקת לחץ תוך-עיני, ופעם בשנתיים בדיקת שדה ראייה. הדבר החשוב ביותר הוא להיות במעקב קבוע, במיוחד אם יש חשש לגלאוקומה. עם זאת, אני ממליץ לדון באסטרטגיית המעקב שלך עם רופא העיניים שלך כדי לוודא שהמעקב מותאם למצב האישי שלך.

ILMC הוא קיצור של Intraocular Lens Movement or Capsule. מדובר במצב שבו יש תנועה או שינוי במיקום העדשה התוך-עינית או בקפסולה (השקית שבה נמצאת העדשה), לאחר ניתוח קטרקט. כשעוברים ניתוח קטרקט, מסירים את העדשה העכורה ומחליפים אותה בעדשה מלאכותית שמותקנת בתוך קפסולה בעין. לעיתים, העדשה או הקפסולה יכולות להשתנות או לזוז לאחר הניתוח, מה שעלול לגרום לירידה בראייה או לתחושת טשטוש. ישנם כמה דברים שיכולים לגרום לתזוזת העדשה או הקפסולה: חולשה של הקפסולה: אם הקפסולה שהעדשה נמצאת בתוכה לא יציבה, העדשה יכולה לזוז. קרע בקפסולה במהלך הניתוח: אם התרחש קרע קל בקפסולה במהלך הניתוח, זה עלול לגרום לשינוי במיקום העדשה לאחר ההחלמה. היחלשות של זונולות: אלו הסיבים שמחזיקים את הקפסולה במקום, ואם הם חלשים או נפגעים, זה יכול לגרום לתזוזת העדשה. מה עושים במצב כזה? מעקב רפואי: הרופא ימליץ לעקוב אחרי המצב כדי לראות אם הבעיה מתייצבת או מחמירה. תיקון כירורגי: אם התזוזה של העדשה או הקפסולה גורמת לבעיות ראייה משמעותיות, ייתכן שיהיה צורך בניתוח לתיקון המיקום של העדשה או להחלפה של העדשה בעדשה אחרת. המתנה: לעיתים המצב עשוי להשתפר עם הזמן ללא צורך בהתערבות כירורגית נוספת. אני ממליץ להתייעץ עם רופא העיניים שלך כדי להבין טוב יותר את חומרת המצב ואת האפשרויות לטיפול, אם יש צורך בכך.

ההבנה שלך לגבי המצב של הבת שלך (אנאיזומטרופיה עם מיופיה ואסטיגמטיזם) היא חשובה מאוד, במיוחד בגיל צעיר שבו הראייה עדיין מתפתחת. לגבי השיטה של יהושע מלינסקי ושאלת תרגילי עיניים להורדת מספר, הנה כמה נקודות שחשוב לקחת בחשבון: תרגילי עיניים: קיימים מספר שיטות שמתיימרות לשפר את הראייה דרך תרגילי עיניים, כולל השיטה שאת מציינת. עם זאת, נכון להיום אין עדויות מדעיות חזקות לכך שתרגילי עיניים יכולים להוריד מספר במשקפיים, במיוחד במקרים של רפרקציה (כמו מיופיה ואסטיגמטיזם). תרגילי עיניים יכולים לעיתים לעזור בהפחתת עייפות בעיניים או בשיפור היכולת של העיניים לעבוד יחד (כמו במקרים של פזילה), אך הם אינם יכולים לשנות את המבנה האנטומי של העין שגורם למספר גבוה. התפתחות הראייה: בגיל צעיר, במיוחד אם יש הבדל גדול בין המספרים בעיניים (אנאיזומטרופיה), חשוב מאוד להרכיב את המשקפיים בצורה נכונה כדי לאפשר לעין להתפתח באופן תקין ולמנוע עין עצלה. תיקון אופטי הוא קריטי להתפתחות ראייה תקינה אצל ילדים. הבן בן השנתיים: גם עבור ילד צעיר כמו בנך, אם הרופא המליץ על משקפיים, חשוב לעקוב אחרי המלצותיו כדי לתמוך בהתפתחות הראייה. אי תיקון של בעיות ראייה בגיל צעיר עלול להוביל לבעיות בעתיד. שיטת יהושע מלינסקי: שיטות כאלה אינן נתמכות בממצאים מחקריים מבוססים, ולכן אם יש לך ספקות לגבי יעילותה, מומלץ להתייעץ עם רופא עיניים או אופטומטריסט מנוסה. חשוב לזכור שהבריאות של העיניים ושל הראייה בגילאים צעירים היא קריטית, ויש לשים דגש על טיפולים מבוססים מחקרית. מה מומלץ לעשות? הייתי ממליץ להמשיך את הטיפול עם המשקפיים כפי שהומלץ על ידי רופא העיניים או האופטומטריסט. אם יש לך חששות נוספים, אפשר לפנות לרופא עיניים לילדים המתמחה בהתפתחות ראייה כדי לקבל חוות דעת נוספת על התפתחות הראייה של ילדייך.

ההפרשות הצהובות המרובות שאת מתארת יכולות להיגרם ממספר גורמים נפוצים ולא ניתן לקבוע על סמך התיאור ולכן אתם זקוקים לבדיקה של רופא עיניים בהקדם. דוגמאות לגורמים: בלפריטיס (דלקת עפעפיים): דלקת כרונית של קצה העפעף, הנפוצה מאוד, ויכולה לגרום להפרשות צהובות או קרום שנדבק לעין, במיוחד בבוקר. במצב זה, קצות העפעפיים יכולים להיות מגורים, אדומים ומכוסים בשכבת שומן שנוצרת מהפרשות בלוטות השומן של העפעף. דלקת לחמית כרונית או אלרגית: אלרגיה לאבק (כפי שציינת שיש לך) עלולה לגרום לדמעות מוגברות, גרד בעיניים והפרשות מוגזמות. דלקת אלרגית יכולה גם להחמיר עם הזמן אם אינה מטופלת כראוי. תעלת דמעות חסומה: לעיתים חסימה חלקית של תעלת הדמעות יכולה להוביל להצטברות נוזלים והפרשות מהעין, במיוחד בבוקר. זיהום קל בעין: ייתכן שיש זיהום קל כרוני או חיידקי שגורם להפרשות הצהובות. מה אפשר לעשות? שמירה על היגיינת העפעפיים: שטיפת העפעפיים בעדינות עם מים חמימים ומטלית נקייה יכולה לעזור להיפטר מההפרשות. קיימים גם מגבונים ייעודיים לניקוי עפעפיים שיכולים להקל על הסימפטומים. טיפול בתכשירים נגד אלרגיה: טיפות עיניים אנטי-אלרגיות ללא סטרואידים יכולות להקל על הדלקת והגרד הנגרמים מאלרגיה לאבק. תכשירים אלו זמינים בבית מרקחת ומיועדים להקל על תסמיני אלרגיה בעיניים. טיפול במגבון לעפעפיים: מגבונים ייעודיים לעפעפיים יכולים לעזור בטיפול בבלפריטיס ובהסרת ההפרשות בעדינות. פנייה לרופא עיניים: אם ההפרשות ממשיכות ואינן משתפרות, מומלץ לגשת לרופא עיניים לבדיקה. הרופא יכול לבדוק אם יש צורך בטיפול אנטיביוטי או תרופות אחרות. אם את חשה שהמצב מחמיר או שיש כאב, ראייה מטושטשת, או נפיחות מוגברת בעיניים, מומלץ לפנות לרופא עיניים בהקדם.

הפענוח שלך מתייחס ככל הנראה לבדיקת OCT (אופטיקל קוהרנס טומוגרפי), שמשמשת להערכת מצב הרשתית, במיוחד במקרים של מחלות מקולאריות. מה שנראה מהפענוח הוא שיש הצטברות נוזל בחלק מהרביעים בעין, מה שמעיד על נוזל או נפיחות באזור הרשתית. זה מצב שיכול להתרחש במגוון מצבים רפואיים, כמו: בצקת מקולרית: הצטברות נוזל במרכז הרשתית (מקולה), שיכולה להיגרם ממחלות עיניים כמו סוכרת, מחלת עיניים על רקע דלקת, או מצבים אחרים שגורמים להצטברות נוזלים ברשתית. הרמה של הרביע הנוזלי: הכוונה לכך שיש הצטברות נוזלים באזור מסוים של הרשתית, שגורמת להרמה קלה של שכבות הרשתית או לנפיחות באזורים מסוימים. הערכים שצוינו (123 מיקרון בעין ימין ו-119 מיקרון בעין שמאל) לא ניתן לקבוע על סמך התיאור למה מתייחסים. אם הנוזל לא נעלם או אם הכמות גדלה, זה עלול להוביל לירידה באיכות הראייה. מה המשמעות? ייתכן שזה קשור למצב רפואי שקיים כמו סוכרת, דלקת עיניים, או מחלה אחרת. יש צורך במעקב אצל רופא עיניים כדי לוודא אם יש צורך בטיפול, ואם הנוזל נמשך לאורך זמן או גורם לבעיות ראייה. מומלץ להמשיך במעקב אצל רופא העיניים כדי לראות אם יש צורך בטיפול נוסף או בהתערבות רפואית. לעיתים, אם יש הצטברות נוזלים מתמשכת, ייתכן שהרופא ימליץ על טיפולים כמו זריקות תוך עיניות או טיפול לייזר כדי לסייע בהפחתת הבצקת.

אני מבין את התסכול שלך, וזה באמת מאתגר במיוחד כאשר את עובדת בתכנות וזקוקה לראייה חדה לקריאה ולעבודה מול מסכים. מה שאת מתארת הוא תופעה מאוד שכיחה, הנקראת פרסביופיה, וזה חלק טבעי מההזדקנות של העין, שבו העדשה הטבעית מאבדת את גמישותה, מה שמקשה על הראייה מקרוב. הרופא שלך צודק במובן שאם מבצעים ניתוח לייזר לתיקון רוחק הראייה, ייתכן שזה יפגע בראייה לרחוק, כי לרוב הלייזר מתקן את ראייתך כך שאחד ממרחקי הראייה (קרוב או רחוק) יהיה מושלם, אך ייתכן צורך בפשרות בין השניים. עם זאת, יש כמה אפשרויות טיפוליות שיכולות להתאים לך: מונוויז'ן בלייזר (Monovision): זהו פתרון שבו בניתוח לייזר מתאימים את העין הדומיננטית לראייה לרחוק, ואת העין השנייה (הפחות דומיננטית) לראייה מקרוב. המוח לומד להשתמש בכל עין בהתאם לצורך. פתרון זה דורש תקופת הסתגלות, אך עבור אנשים רבים זהו פתרון מוצלח. עדשות תוך עיניות מולטיפוקליות: אם את מעוניינת בניתוח שיכול לפתור את הבעיה בצורה טובה יותר לאורך זמן, ייתכן שניתן לשקול ניתוח להשתלת עדשה תוך עינית (כמו בהליך קטרקט) עם עדשה מולטיפוקלית. עדשות אלו מאפשרות לך לראות בבהירות הן מקרוב והן מרחוק. עם זאת, זהו ניתוח מורכב יותר ויש לשקול אותו בזהירות עם מומחה בתחום. עדשות מגע מולטיפוקליות: אם אינך מסתדרת עם משקפיים, ישנן גם עדשות מגע מולטיפוקליות שיכולות לספק פתרון נוח לבעיה שלך. כיום קיימות עדשות מתקדמות שיכולות לתקן גם ראייה מקרוב וגם ראייה מרחוק. כדאי להתייעץ עם מומחה נוסף בתחום ניתוחי הלייזר לתשבורת או ברופא עיניים שמומחה בפתרונות לראייה דו-מוקדית. המטרה היא למצוא פתרון שמותאם לצרכים האישיים שלך, ושיפחית את התלות במשקפיים או יעניק לך ראייה מיטבית.

יש צורך בבדיקת עיניים, יתכן וקיים קשר ויש בעיה בתיקון ראיה למרחק מחשב או בעיה אחרת בעיניים.

התסמינים שאתה מתאר, כמו בחילה בזמן עבודה מול מסכים, יכולים בהחלט להיות קשורים לבעיות בעיניים, במיוחד בגילאי ה-60. כמה סיבות עיקריות שעשויות לגרום לתחושת בחילה בזמן צפייה ממושכת במסכים: יובש בעיניים: עבודה ממושכת מול מסכים יכולה לגרום ליובש בעיניים, במיוחד בגיל מבוגר. זה קורה מכיוון שאנו נוטים למצמץ פחות מול מסכים, מה שגורם לירידה בלחות הטבעית בעין ויכול להוביל לעייפות עיניים ובחילה. עייפות ראייה (Digital Eye Strain): מאמץ ממושך של שרירי העיניים, במיוחד בעבודה מול מסכים, יכול לגרום לתחושת עייפות, טשטוש ראייה, ואף בחילות. זה שכיח במיוחד אם יש שינויי ראייה הקשורים לגיל (כמו ירידה ביכולת המיקוד של העיניים). שינויים בראייה עקב הגיל: בסביבות גיל 60, שינויים בראייה, כמו קטרקט, ירידה בחדות הראייה, או פזילה קלה שמופיעה עם הזמן, יכולים לגרום לקושי במיקוד, מה שמוביל לתחושת בחילה או אי נוחות בעיניים. צוואר או יציבה: עבודה מול מסכים עלולה גם להוביל לבעיות בצוואר ובגב, מה שיכול לגרום לבחילות בגלל המתח שנוצר באזור הצוואר. מה אפשר לעשות? אם הבחילה נובעת מבעיה בעיניים, ייתכן שעדכון מרשם המשקפיים או שימוש במשקפיים מותאמות לעבודה מול מסכים (למשל משקפיים עם ציפוי נגד אור כחול) יכולים לעזור. הקפד לקחת הפסקות תכופות (שיטת 20-20-20: כל 20 דקות להסתכל על משהו רחוק למשך 20 שניות). שימוש בטיפות עיניים לחות יכול להקל על היובש. אם הבחילה ממשיכה, מומלץ לפנות לרופא עיניים לבדיקה מקיפה כדי לבדוק אם יש צורך בעדכון משקפיים או בטיפול אחר. בכל מקרה, אני ממליץ להתייעץ עם רופא עיניים כדי לאבחן את הסיבה המדויקת לתסמינים שלך.

אין להמשיך מעבר למספר הימים אשר הומלץ

אם את מתקשה למרוח את משחת מקסיטרול שלוש פעמים ביום כפי שהרופאה המליצה, חשוב להתייעץ עם הרופאה שלך לפני שאת משנה את תכנית הטיפול. מקסיטרול היא משחה שמכילה סטרואידים ואנטיביוטיקה, ולכן יש חשיבות למינון ולמשך הזמן של השימוש כדי להבטיח שהטיפול יהיה יעיל ולמנוע תופעות לוואי כמו זיהום חוזר או תופעות הקשורות לשימוש בסטרואידים. שימוש לא נכון, או פריסה ממושכת מדי של הטיפול, יכול להיות פחות יעיל ואף לגרום לסיבוכים מסוימים. ייתכן שהרופאה תוכל להתאים את הטיפול לזמינות שלך או להמליץ על חלופות אחרות. בכל מקרה, כדאי לפנות לרופאה שלך כדי לקבל הנחיות מדויקות.

לעיתים קיים יובש לאחר הניתוח אשר גורם להפרעה בראיה, אם אין שיפור לאחר טפול בטיפות לחות, יש לפנות לבדיקה אצל הרופא המטפל.

לאחר ניתוח לייזר מסוג אינטרלאסיק (IntraLASIK), זה נורמלי לחלוטין לחוות טשטוש בראייה במהלך השבועות הראשונים לאחר ההליך. תהליך ההחלמה עשוי להשתנות בין מטופלים, וכמה דברים שכדאי לדעת: טשטוש זמני: ברוב המקרים, הטשטוש נמשך בין מספר ימים למספר שבועות, כשהראייה ממשיכה להשתפר ולהתייצב בהדרגה. תהליך ההחלמה המלא יכול להימשך עד שלושה חודשים, ולעיתים אף יותר. סיבות לטשטוש: הטשטוש יכול להיגרם ממספר גורמים כמו יובש בעיניים, תהליך הריפוי של הקרנית, או התאמה של המוח לשינויים בראייה. השימוש בטיפות עיניים להקלה על יובש עשוי לעזור. מה לעשות: אם הטשטוש אינו נעלם או אם הוא מחמיר, כדאי לפנות לרופא העיניים שלך לבדיקה נוספת. הוא יוכל לבדוק אם ההחלמה מתקדמת כראוי ואם יש צורך בטיפול נוסף. בדרך כלל, המצב ישתפר עם הזמן, אך אם יש לך חששות, תמיד מומלץ להתייעץ עם הרופא המנתח.

אין בעיה לטוס אך יש להקפיד על טיפות בהתאם להוראות ולהמנע מחשיפה לאבק וכניסה למקווי מים.

בדרך כלל, ניתן לטוס לאחר שבועיים מניתוח פטגריום, כל עוד ההחלמה מתקדמת בצורה תקינה ואין סיבוכים. עם זאת, חשוב לוודא שהעיניים שלך מחלימות היטב ושאין סימנים של דלקת או גירוי חריגים לפני הטיסה. כדאי לשים לב לכמה דברים לפני הטיסה: יובש בעיניים: האוויר היבש במטוס עלול להחמיר תחושת יובש בעיניים לאחר הניתוח. מומלץ לקחת איתך טיפות עיניים לחות (דמעות מלאכותיות) ולהשתמש בהן באופן קבוע במהלך הטיסה. מעקב רפואי: חשוב שתהיי במעקב אצל רופא העיניים שלך, ואם יש צורך, תיוועצי איתו לפני הטיסה כדי לוודא שהכל תקין. הגנה על העיניים: מומלץ להימנע משפשוף העיניים ולשקול הרכבת משקפי שמש כהגנה נוספת מפני גירוי או אור חזק במהלך הטיסה. ההמלצה הסופית תתקבל מהרופא המנתח, שכן הוא מכיר את המצב שלך ואת תהליך ההחלמה בצורה הטובה ביותר.

במידה והתופעה ממושכת יש לפנות לרופא ליעוץ לרופא עור.

התסמינים שאת מתארת, כמו גרד, יובש, אודם וקילוף מסביב לעיניים, יכולים לנבוע ממספר סיבות, כולל תגובה אלרגית, דלקת עפעפיים (בלפריטיס), או אפילו דלקת עור באזור העיניים. אם משחת מקסיטרול (שהיא שילוב של סטרואידים ואנטיביוטיקה) מקלה על התסמינים אך התסמינים חוזרים לאחר הפסקת השימוש, ייתכן שהבעיה נובעת ממקור דלקתי כרוני או אלרגי ולאו דווקא חיידקי. שימוש ממושך בסטרואידים אינו מומלץ בגלל תופעות לוואי פוטנציאליות, כמו הגברת הסיכון לזיהומים או נזק לרקמות. האם מדובר בזיהום חיידקי?: זה אפשרי, אך מאחר והסטרואידים מקלים רק זמנית והסימפטומים חוזרים, ייתכן שהבעיה אינה חיידקית בלבד. יובש כרוני בעפעפיים, דלקת כרונית או דלקת עור אלרגית (דרמטיטיס) יכולים גם להסביר את התסמינים. האם יש צורך באנטיביוטיקה?: ייתכן שאנטיביוטיקה מקומית או טיפול אחר עשויים להועיל, אך זה תלוי באבחנה המדויקת. שימוש ממושך באנטיביוטיקה אינו מומלץ אלא אם כן יש סיבה מוצדקת לכך (כמו זיהום חיידקי שאובחן בצורה ברורה). מה עליך לעשות?: אני ממליץ לפנות בהקדם לרופא עיניים כדי לאבחן במדויק את הסיבה לתסמינים. ייתכן שגם רופא עור יוכל לסייע אם מדובר בתגובה אלרגית או דרמטיטיס. חשוב לאבחן האם מדובר בזיהום, דלקת כרונית, או תגובה אלרגית כדי להימנע מטיפולים לא מתאימים כמו סטרואידים לאורך זמן, שעשויים להזיק לעיניים.

יש לקרוא על העלון לצרכן של המוצר האם יש סיכון בכניסת חומר לעין או לא.

שאלה חשובה מאוד! קרמים או סרומים לטיפוח או צמיחת ריסים, אשר נמרחים על העפעף העליון, אכן עלולים להיכנס במידה מסוימת לעין. בטיחות השימוש במוצרים כאלה תלויה במרכיבים שהם מכילים. כמה נקודות שחשוב לשים לב אליהן: מרכיבים: חלק מהמוצרים לצמיחת ריסים מכילים חומרים פעילים שיכולים לגרום לגירוי בעיניים, אדמומיות או דלקת. לדוגמה, חומרים ממשפחת הפרוסטגלנדינים, הקיימים בחלק מהמוצרים, יכולים לגרום לתופעות לוואי כמו שינוי בצבע הקשתית, גירוי בעיניים ואפילו צמיחת ריסים לא אחידה. בטיחות לטווח הארוך: במידה והשימוש הוא ממושך, וחומר פעיל חודר לעין, יש סיכון מסוים להשפעה על מבנה הריסים ועל העין עצמה. תופעות לוואי אלו אינן שכיחות, אך ישנם מקרים מדווחים של שינויים במבנה הריסים, כהות סביב העין, ולעיתים נדירות גם בעיות חמורות יותר כמו דלקת כרונית או גירוי מתמשך. שימוש זהיר: אם את משתמשת במוצר כזה, חשוב להימנע מהכנסת כמויות גדולות ממנו לעין. כדאי להשתמש בכמות קטנה מאוד ולוודא שהמריחה נעשית קרוב לריסים אך לא עליהם ישירות. במידה ואת חשה גירוי, אדמומיות, דלקת או כל תסמין לא נעים בעיניים בזמן או לאחר השימוש, מומלץ להפסיק את השימוש במוצר ולפנות לרופא עיניים. באופן כללי, יש להעדיף מוצרים שהוכחו כבטוחים לשימוש בעיניים ושקיבלו אישור ממשרד הבריאות או גופים מוכרים אחרים. אם יש לך ספקות לגבי מוצר מסוים, כדאי להתייעץ עם רופא עיניים לפני השימוש.

ירוד הוא המונח בעברית לקטרקט

"ירוד" ו"קטרקט" הם למעשה אותו הדבר. ירוד הוא המונח העברי ל"קטרקט", שמתאר עכירות בעדשת העין. עם הגיל, העדשה בעין יכולה להפוך לעכורה, מה שגורם לירידה בחדות הראייה, טשטוש ראייה וקושי בהתמודדות עם אור חזק. ניתוח קטרקט (או ניתוח ירוד) הוא הליך נפוץ שבו מסירים את העדשה העכורה ומחליפים אותה בעדשה מלאכותית צלולה. הניתוח הוא אחד ההליכים הבטוחים והיעילים ביותר ברפואת העיניים, וברוב המקרים הוא משפר משמעותית את הראייה. אין צורך להיות מבולבלת – רופאתך פשוט השתמשה במונח העברי.

לא ניתן לקבוע אם מדובר בניוון ללא בדיקת עיניים. אפשר לנסות לשים טיפות לחות בעינייים ובמקביל לקבוע תור לרופא עיניים לבדיקה מלאה

התסמינים שאת מתארת, כמו קושי בקריאת אותיות קטנות, תחושת מסך רטוב מול העיניים ועייפות מהירה, אכן עשויים להצביע על מספר גורמים. אחד הגורמים האפשריים הוא ניוון מקולרי תלוי גיל (Age-Related Macular Degeneration, AMD), במיוחד אם מדובר בתסמינים שלא השתפרו לאחר ניתוח קטרקט. ניוון מקולרי הוא מצב שפוגע באזור המקולה בעין, האחראי לראייה המרכזית והחדה, במיוחד בעת קריאה. ישנם שני סוגים עיקריים של ניוון מקולרי: ניוון מקולרי יבש: הסוג השכיח יותר, המתפתח בהדרגה. הוא עלול לגרום לראייה מטושטשת ואובדן הדרגתי של היכולת לקרוא ולהבחין בפרטים קטנים. ניוון מקולרי רטוב: הסוג הפחות שכיח, אך מתקדם מהר יותר, וגורם להופעת כלי דם חדשים ודליפה ברשתית, מה שיכול ליצור תחושת עיוות ראייה. עם זאת, התסמינים שאת מתארת יכולים להיות קשורים גם למצבים אחרים, כמו עין יבשה, שגורמת לעיתים לתחושת מסך או טשטוש ראייה, במיוחד בעת קריאה ממושכת. מומלץ מאוד לפנות לרופא עיניים לצורך בדיקה מקיפה של הרשתית, ובמידת הצורך לבצע צילום OCT (Optical Coherence Tomography) כדי להעריך את מצב המקולה. זהו אמצעי חשוב לאבחון ניוון מקולרי או בעיות אחרות ברשתית. חשוב לאבחן את המצב מוקדם ככל האפשר, במיוחד אם מדובר בניוון מקולרי, מכיוון שיש טיפולים שיכולים להאט את התקדמות המחלה, בעיקר במקרים של ניוון מקולרי רטוב.

המצב לאחר הניתוח דומה למצב עם המשקפיים ולכן יש צפי בשיפור הפזילה לאחר הניתוח.

החשש שלך לגבי ניתוח לייזר להסרת משקפיים במקרה של פזילה מובן ומוצדק. במקרה שלך, שבו המשקפיים מתקנות את הפזילה, חשוב לקחת בחשבון מספר דברים: פזילה תלויה בתשבורת: במקרים מסוימים, פזילה יכולה להיגרם או להחמיר כתוצאה ממספר גבוה (למשל, רוחק ראייה). אם זה המקרה, ניתוח לייזר שמסיר את הצורך במשקפיים עשוי לתקן את הבעיה. לכן, ייתכן שהרופא המנתח צודק, והפזילה אכן תיעלם או תשתפר לאחר הניתוח. סיכונים וחששות: חשוב לציין כי ניתוחי לייזר בטכניקת IntraLASIK הם לרוב בטוחים, אך כמו בכל ניתוח, ישנם סיכונים מסוימים. במקרים של פזילה, יש סיכון שהפזילה תחמיר אם העיניים לא יצליחו לתפקד יחד בצורה מיטבית ללא תיקון אופטי (משקפיים). זה תלוי אם הפזילה שלך מתייצבת בזכות המשקפיים או בזכות מנגנונים אחרים בעין. ניסיון קודם במקרים דומים: ניתוחי לייזר להסרת משקפיים במקרים של פזילה בהחלט בוצעו במטופלים אחרים במצב דומה לשלך, אך התוצאות משתנות בהתאם לאופי הפזילה ולתגובה של העיניים לאחר הניתוח. לכן, חשוב לוודא שהרופא המנתח מכיר היטב את ההיסטוריה הרפואית שלך, ועשה את כל הבדיקות הנדרשות לתיאום בין העיניים (תיאום ראייה דו-עינית). התייעצות נוספת: אם יש לך חששות לגבי החמרה אפשרית של הפזילה, ייתכן שיהיה כדאי לשקול התייעצות נוספת עם מומחה בפזילה (אורתופטיסט) או עם רופא עיניים שמתמחה בתחום הפזילה. הם יוכלו להעריך טוב יותר את הסיכון להחמרה ואת הסיכויים לשיפור במצבך לאחר הניתוח. בסופו של דבר, ההחלטה האם לעבור את הניתוח תלויה בתחושת הביטחון שלך ובשיחה שקיימת עם הרופא המנתח, שבו הוא מסביר לך את כל הסיכונים והיתרונות הרלוונטיים למצבך.

יכולים להתפתח שינויים בקרנית בגיל מאוחר יותר, לכן נדרש מיפוי קרנית. יש לעבור בדיקת עיניים יסודית בכדי לראות אם ישנה אפשרות לניתוח אחר.

קרקטוקונוס הוא מצב שבו הקרנית מאבדת את הצורה העגולה שלה ונעשית קונית ודקה יותר, מה שיכול להוביל לירידה בראייה ולעיוותים בתמונה המתקבלת על הרשתית. בעוד שקרקטוקונוס מתפתח לרוב בגיל צעיר יותר, ישנם מקרים נדירים בהם הוא מתגלה בגיל מאוחר יותר. למרות שעברת שני ניתוחי לייזר, הסיכוי להתפתחות קרקטוקונוס עדיין קיים, במיוחד אם יש גורמים כמו גנטיקה או קרנית שנחלשה בעקבות הניתוחים. לגבי השאלות שלך: קרקטוקונוס אחרי ניתוח לייזר בגיל 42: זה פחות שכיח, אך אפשרי. ניתוחי לייזר יכולים לשנות את מבנה הקרנית ולהפוך אותה לדקה יותר, מה שעלול להגדיל את הסיכון להתפתחות קרקטוקונוס, או לגרום לתופעה דומה הנקראת אקטזיה (הידקקות והיחלשות הקרנית). המיפוי הקרנית יעזור לשלול או לאשר את המצב. ירידה בראייה פעמיים: ירידה בראייה אחרי ניתוח לייזר יכולה לקרות, במיוחד עם התבגרות העין או שינויים טבעיים במבנה הקרנית והעין עצמה. זה לא נדיר לחלוטין לחוות שינויים בראייה לאורך השנים, גם לאחר תיקוני לייזר מוצלחים. פרוצדורות נוספות: קיימות מספר אפשרויות לשיפור ראייה ולשמירה על יציבות ראייה למשך שנים רבות: ניתוחי תיקון נוספים (לייזר חוזר): תלוי בעובי הקרנית הנותר. עדשות מגע מיוחדות: במקרים בהם הקרנית דקה, ניתן לשקול עדשות מגע טיפוליות (עדשות סקלרליות) שעוזרות לשפר את הראייה ולייצב את הקרנית. השתלת קרנית או Cross-linking: במידה ואכן מתגלה קרקטוקונוס או אקטזיה, ייתכן שיציעו לך פרוצדורה של קרוס-לינקינג (חיזוק הקרנית בעזרת קרני UV) כדי לעצור את ההתקדמות. מומלץ להמתין לתוצאות מיפוי הקרנית ולייעוץ עם רופא העיניים, שיסייע לך לבחור את הטיפול המתאים ביותר למצבך הנוכחי.

כן, ייתכן מצב שבו יש פגיעה בעצב או סעיף של עצב הקשור לעין או לעפעף, שלא ניתן לאבחן באמצעות בדיקות EMG (אלקטרומיוגרפיה) או NCT (בדיקת הולכה עצבית). הסיבה לכך היא שהבדיקות הללו מתמקדות בעצבים גדולים יחסית ובעצבים האחראים על תנועה והולכה עצבית גדולה. סעיפים קטנים של עצבים תחושתיים או עצבים האחראים על תפקודים עדינים יותר עלולים לא להופיע בבדיקות הללו, במיוחד אם מדובר בפגיעה בעצב תחושתי שטחי או נוירופתיה עדינה. בנוסף, ישנם מצבים שבהם הנזק לעצבים הוא ברמת המיקרוסקופית, כמו פגיעה בסיבים עצביים קטנים (small fiber neuropathy), אשר לא ניתנים לאבחון באמצעים הקלאסיים כמו EMG ו-NCT. אם קיים חשד לפגיעה עצבית שאינה מאובחנת באמצעים אלו, ייתכן שיידרשו בדיקות נוספות כמו בדיקות קליניות מעמיקות יותר, ביופסיית עור, או שימוש בטכניקות דימות מתקדמות כדי להעריך את מצב העצבים הקטנים. מומלץ להתייעץ עם נוירולוג או רופא עיניים המומחה בתחום הנוירו-אופתלמולוגיה כדי לבחון את המצב באופן מעמיק יותר.

כאשר מזריקים בוטוקס באזור הגבות, הסיכוי לפגיעה פיזית ישירה בעצב באמצעות המחט הוא נמוך מאוד, שכן ההזרקה מתבצעת בשכבה השטחית של העור, והעצבים עוברים בשכבות עמוקות יותר. עם זאת, בוטוקס פועל על ידי שיתוק זמני של שרירים, ולכן ייתכן שלעיתים ההשפעה של החומר על שרירים מסוימים יכולה לגרום לתופעות כמו צניחת עפעף זמנית (פטוזיס), כתוצאה מהשפעה על השרירים המעלים את העפעף או את הגבה. ההשפעה הזו, אם היא מתרחשת, היא זמנית וחולפת תוך מספר שבועות עד חודשים (בדרך כלל 3-4 חודשים) כאשר הבוטוקס מתפוגג. אם ההזרקה מתבצעת על ידי רופא מיומן ומנוסה, הסיכוי לפגיעה עצבית ישירה הוא נמוך מאוד. עם זאת, מומלץ לוודא שהמזריק מכיר היטב את האנטומיה של האזור כדי להימנע מתופעות לוואי לא רצויות.

לחץ תוך עיני מוגבר אינו מורגש. יתכן ויש עליות בלחץ אשר אינך מודע אליהן ולכן יש לבצע בדיקות לוודא שאין שינויים על אחת כמה וכמה אם אינך מקבל טיפול.