פורום בריאות העין

הילו קומוד היא תרופה שנועדה להרטיב את העין ולספק לחות, והיא נחשבת בטוחה לשימוש גם ללא מרשם רופא. בדרך כלל, היא אינה גורמת לנזק או להחמרה של תסמינים. עם זאת, אם את מרגישה שטשטוש הראייה והתחושה המימית בעפעפיים מחמירים מאז השימוש, ייתכן שהיובש או הדלקת בעפעפיים גורמים לתגובה הזאת. ההפרשות המימיות והטשטוש שאת מתארת עשויים להיות קשורים לדלקת עפעפיים או יובש עיני חמור, ולא בהכרח לשימוש בטיפות הילו קומוד. אם התסמינים נמשכים או מחמירים, מומלץ לפנות לרופא עיניים לבדיקה נוספת. ייתכן שיהיה צורך בטיפול ממוקד יותר לדלקת בעפעפיים, כמו ניקוי עפעפיים יומיומי או טיפול אנטי-דלקתי. בנוסף, טיפולים מתקדמים כמו IPL (טיפול באור ממוקד) יכולים לעזור לשיפור תפקוד בלוטות המיבומיאן ולהקל על התסמינים של דלקת עפעפיים ויובש עיני. בינתיים, המשיכי להשתמש בטיפות הילו קומוד אם הן מספקות לך הקלה כלשהי, ושמרי על היגיינת העפעפיים בעזרת מגבונים ייעודיים או שטיפות במים פושרים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

חיידק פסאודומונס אינו חיידק שכיח בדלקות עיניים רגילות, אך הוא יכול לגרום לדלקות חמורות במקרים מסוימים, בעיקר כאשר יש פגיעה במנגנוני ההגנה של העין, כמו יובש חמור, דלקת עפעפיים כרונית או טראומה. החיידק נמצא בסביבה, במים, באדמה או בחומרים אורגניים, וייתכן שנחשפת אליו דרך מים מזוהמים, שימוש בעדשות מגע או מסיבות אחרות הקשורות לדלקת בעפעפיים. דוקסיציקלין היא תרופה שנמצאת בשימוש נפוץ לטיפול בדלקות כרוניות בעפעפיים. מעבר להיותה אנטיביוטיקה, יש לה גם תכונות אנטי-דלקתיות והיא משמשת לטיפול ביובש כרוני ובעיות בבלוטות המיבומיאן. מתן אנטיביוטיקה דרך הפה אינו חריג במצבים כמו שלך, במיוחד כשיש מעורבות חיידקית או דלקת מתמשכת. מומלץ להתחיל את הטיפול בדוקסיציקלין כפי שהומלץ, ולהמשיך גם בהקפדה על היגיינת עפעפיים וטיפול מקומי לפי הנחיות הרופא. במידה ויש החמרה בתסמינים, כמו כאב חזק, אדמומיות משמעותית או ירידה בראייה, חשוב לפנות מיד לבדיקה חוזרת. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

התופעה שאתה מתאר – טשטוש זמני בעין אחת לאחר התעוררות – יכולה להיגרם ממספר סיבות, רובן אינן מסוכנות. התופעה עשויה להצביע על יובש עיני, בעיקר אם עיניך אינן נסגרות היטב בזמן השינה, או על שינויים זמניים בלחץ הנוזלים בעין בעקבות תנוחת השינה. בדרך כלל, אין סיבה לדאגה אם הטשטוש נמשך זמן קצר בלבד וחולף לחלוטין. עם זאת, אם התופעה מחמירה, מתארכת, או אם יש תסמינים נוספים כמו כאב, אדמומיות, או ירידה כללית בראייה, מומלץ לפנות לבדיקה אצל רופא עיניים. בינתיים, כדאי להשתמש בטיפות לחות ללא חומרים משמרים לפני השינה ובמהלך היום כדי לבדוק אם זה עוזר להקל על התסמינים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

אין סיבה לדאגה רבה בהתבסס על מה שתיארת. שמן בלנאום פורטה נחשב עדין בדרך כלל, ובמקרה שנכנס לעין של תינוק, שטיפת העין כפי שעשיתם היא פעולה נכונה ומספקת. העובדה שעיניו לא אדומות, נפוחות, והוא ממשיך לעקוב עם הראייה ולהגיב לאור היא סימן טוב מאוד לכך שלא נגרם נזק. עיני תינוקות רגישות, אך במצבים כאלה, כאשר לא נצפית תגובה חריגה לאחר שטיפה, אין צורך לרוב בדאגה או בבדיקה דחופה. עם זאת, אם מופיעה אדמומיות, נפיחות, הפרשות מהעין, או אם הוא מראה סימני אי-נוחות משמעותיים בעיניים, כדאי לפנות לרופא ילדים או רופא עיניים לבדיקה. אתם פעלתם נכון, ואין סיבה להיות בלחץ כרגע. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

התסמינים שאת מתארת – גרגירים לבנים שיוצאים מהעפעפיים ומהעיניים יחד עם דמעת, גירוד, כאב וטשטוש – יכולים להתאים למספר מצבים עיניים, כמו דלקת עפעפיים כרונית (בלפריטיס) או יובש עיני חמור בשילוב עם דלקת אלרגית. דרכי טיפול: שמירה על היגיינת עפעפיים: שטפי את העפעפיים בעדינות עם מים פושרים או השתמשי במגבונים ייעודיים לניקוי עפעפיים (כמו מגבוני איירוניק או מגבוני דר' פישר לעיניים). ניתן לבצע קומפרסים חמים: הניחי פד חם על העפעפיים למשך 5-10 דקות כדי להקל על הגירוי ולהוציא הפרשות. טיפות עיניים: השתמשי בטיפות לחות ללא חומרים משמרים (כמו הילו קומוד או סיסטיין), שיכולות להרגיע את העיניים ולשטוף את הגרגירים. אם יש חשד לדלקת אלרגית, ייתכן שרופא ימליץ על טיפות אנטי-היסטמיניות (כגון אולופטדין). פנייה לרופא עיניים: אם התסמינים אינם משתפרים, חשוב לבצע בדיקה מקיפה אצל רופא עיניים. ייתכן שתצטרכי טיפול אנטיביוטי מקומי (משחה או טיפות), סטרואידים קלים או טיפול ייעודי אחר. תזונה ושינוי באורח החיים: הוספת תוספי אומגה 3 לתזונה יכולה לעזור במקרים של יובש עיניים או בלפריטיס כרונית. מתי לפנות בדחיפות לרופא? אם הכאב והטשטוש מחמירים. אם מופיעים תסמינים כמו אדמומיות חמורה או ירידה חדה בראייה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

בלפריטיס, או דלקת עפעפיים, היא מצב כרוני שיכול להתבטא בהחמרה והקלה לסירוגין. לרוב הוא אינו נעלם לחלוטין, אך עם טיפול מתאים ניתן להפחית את התסמינים ולשפר את איכות החיים. חשוב לשמור על היגיינת עפעפיים, ולנקות את העפעפיים בעדינות באמצעות מגבונים ייעודיים לניקוי העפעפיים או קומפרסים חמים. שימוש בטיפות לחות ללא חומרים משמרים, כמו הילו קומוד או סיסטיין, עשוי לעזור להקל על הגירוי והיובש. כדאי לשקול בדיקה נוספת אצל רופא עיניים כדי לשלול אלרגיות או זיהום מיקרוסקופי כמו דמודקס, שעשויים להחמיר את התסמינים. במידה ואין שיפור, ייתכן שיהיה צורך בטיפול מתקדם יותר, כמו טיפות אנטיביוטיות או טיפול באור מסוג IPL. אין סיבה לדאגה מיותרת, מדובר במצב נפוץ שניתן לטפל בו ולהקל עליו בצורה משמעותית. חשוב להקפיד על הטיפול לאורך זמן כדי לשמור על שיפור מתמשך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

שילוב של קרוס-לינקינג עם לייזר הוא טיפול חדשני שיכול להתאים במקרים מסוימים של קרטוקונוס. חשוב לבחון את המצב שלך באופן אישי, אבל הנה כמה נקודות כלליות שיכולות לעזור: האם ההליך בטוח? קרוס-לינקינג (CXL) נחשב בטוח מאוד למניעת התקדמות הקרטוקונוס. המטרה העיקרית שלו היא לחזק את הקרנית ולמנוע שינויים נוספים בצורה שלה. לייזר (כמו PRK מותאם לקרטוקונוס) נעשה במקרים מסוימים כדי לשפר את פני הקרנית ולהשיג ראייה טובה יותר עם משקפיים או עדשות מגע. השילוב של שני הטיפולים מותאם בדרך כלל למטופלים עם עיוותים בקרנית שפוגעים בחדות הראייה אך במידה שניתן לשפר בלייזר. האם זה מומלץ בגילך ובמצבך? גיל 35 והתקדמות הקרטוקונוס: בגיל 35, הקרטוקונוס נוטה להיות יציב יותר, אך זה לא מבטיח שהמחלה לא תתקדם. אם הרופא מעריך שיש סיכון להתקדמות, קרוס-לינקינג עשוי להיות מומלץ. ראייה בעין החזקה: העובדה שהראייה שלך בעין הימנית עם משקפיים היא 6/15 מצביעה על עיוות בקרנית שמשפיע על חדות הראייה. השילוב של קרוס-לינקינג עם לייזר יכול לשפר את המצב. שיקולים נוספים: אם הקרטוקונוס יציב ואין סיכון להידרדרות, ייתכן שניתן להמתין עם הטיפול. חשוב לשקול את איכות הראייה בעין הימנית ואת ההשפעה על חיי היומיום שלך. היתרונות של השילוב קרוס-לינקינג: עוצר את התקדמות הקרטוקונוס. לייזר: יכול לשפר את הראייה ולתקן עיוותים בקרנית. מה כדאי לעשות? בדיקה מקיפה: כדאי לעבור מיפוי קרנית מעודכן ובדיקת עובי הקרנית. יש לוודא שהקרנית שלך עבה מספיק לביצוע לייזר בשילוב עם קרוס-לינקינג. התייעצות עם מומחה לקרנית: התייעץ עם רופא עיניים שמתמחה בקרטוקונוס כדי לקבל חוות דעת נוספת. שיקול אישי: אם הראייה שלך כיום מספקת אותך, ייתכן שאפשר להמתין. אם אתה מרגיש פגיעה באיכות החיים, ייתכן שהשילוב יכול להועיל. לסיכום השילוב של קרוס-לינקינג עם לייזר יכול להיות פתרון טוב אם יש צורך לשפר את הראייה ולמנוע התקדמות. יחד עם זאת, ההחלטה תלויה בסטטוס הקרטוקונוס שלך, בעובי הקרנית, ובמטרותיך. מומלץ להתייעץ עם מומחה לקרנית ולקבל חוות דעת מותאמת אישית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

צילום תינוק עם פלאש של טלפון במשך זמן קצר, כמו בדוגמה שתיארת, סביר מאוד להניח שלא יגרום לנזק לעיניים או לראייה. עם זאת, חשוב להקפיד על כמה עקרונות בסיסיים כדי להבטיח את שלומם ונוחותם של תינוקות בעת צילום עם פלאש. מדוע סביר להניח שאין נזק: הבהוב קצר: פלאש של טלפון חכם פועל בהבזק קצר שאינו גורם לחשיפה ממושכת לאור חזק. כמות האור שמגיעה לעין קטנה מאוד ואינה מספיקה כדי לגרום לנזק לרשתית. מערכת ההגנה הטבעית של העין: עיני התינוק מגיבות במהירות לאור חזק, והאישון מתכווץ באופן אוטומטי כדי להפחית את כמות האור הנכנסת לעין. מחקרים ותצפיות: צילום עם פלאש לא נמצא כגורם לנזק בעיניים, אפילו בגיל צעיר מאוד, אם כי אור חזק עלול לגרום לאי נוחות זמנית. מתי יש לשים לב? אם התינוק מראה סימנים של אי נוחות: אם שמתם לב שהפלאש גרם לו לעצום את עיניו או להראות לא נינוח, ייתכן שמדובר ברגישות זמנית, אך זה לא מהווה בעיה רפואית. אם יש תסמינים מתמשכים: במידה ואתם מבחינים בשינויים כמו עיניים אדומות, מצמוץ תכוף או שינוי בהתנהגות התינוק, יש לפנות לרופא עיניים לבדיקה. המלצות לצילום בטוח: שמירה על מרחק: מומלץ לצלם ממרחק של לפחות 30-40 ס"מ כדי למנוע הבהוב חזק מדי. שימוש בתאורה טבעית: אם אפשר, העדיפו צילום בתאורה טבעית כדי להימנע משימוש בפלאש. הגבלת הצילום: נסו להימנע משימוש בפלאש לפרקי זמן ממושכים. לסיכום: אין סיבה לחשוש מצילום עם פלאש בתנאים שתיארת. אם התינוק לא מראה סימני אי נוחות או תסמינים חריגים, אין צורך לדאוג. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

האורות הבוקעים ממסכי מחשב כוללים בעיקר אור כחול ואור לבן חזק, אך אין פליטה משמעותית של אור סגול. הנה הסבר מפורט: 1. האור הכחול מקור האור: אור כחול נפלט ממסכים דיגיטליים כמו מחשבים, טלפונים וטאבלטים. השפעה על העיניים: אור כחול יכול לגרום לעייפות עיניים, במיוחד לאחר שימוש ממושך. ייתכן קשר בין חשיפה מוגברת לאור כחול ובין שיבוש השעון הביולוגי, מה שעלול להשפיע על איכות השינה. סיכון מצטבר: מחקרים מסוימים מצביעים על כך שחשיפה כרונית לאור כחול עשויה לגרום לנזק מצטבר לרשתית, אך נושא זה עדיין נמצא במחקר. 2. אור סגול מסכים דיגיטליים אינם פולטים כמויות משמעותיות של אור סגול. אור סגול קיים בטווח העל-סגול (UV), שמגיע בעיקר מהשמש ולא ממסכים. פליטת UV ממסכים היא אפסית, ולכן אינו מהווה בעיה במכשירים דיגיטליים. מה ניתן לעשות להגן על העיניים? מסנן אור כחול: שימוש באפליקציות או הגדרות מסך שמפחיתות את פליטת האור הכחול (לדוגמה, "Night Mode"). משקפיים עם ציפוי מסנן אור כחול: מתאים במיוחד לאנשים שעובדים שעות רבות מול מסכים. כלל 20-20-20: כל 20 דקות, להביט על אובייקט במרחק 20 מטרים למשך 20 שניות כדי להקל על עייפות העיניים. תאורה מתאימה: עבודה בסביבה מוארת היטב יכולה להפחית מאמץ עיניים. בדיקות עיניים תקופתיות: מומלץ לבדוק את בריאות העיניים באופן סדיר, במיוחד אם יש תסמינים כמו עייפות, טשטוש ראייה או כאבי ראש. לסיכום האור הכחול הוא הדאגה העיקרית במחשבים ולא האור הסגול. נקיטת אמצעים פשוטים כמו מסנני אור כחול ושמירה על מנוחה לעיניים יכולה לעזור במניעת עייפות ותופעות לוואי נוספות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

1. טיפולים סיסטמיים (כדורים או זריקות): אנטי-היסטמינים בכדורים: תרופות כמו לורטדין או צטיריזין יכולות להקל על הסימפטומים של האלרגיה בגוף, כולל בעיניים. חשוב להתייעץ עם רופא כדי להתאים את המינון והתרופה למצבך. סטרואידים סיסטמיים: במקרים חמורים מאוד, ייתכן שהרופא ימליץ על סטרואידים בכדורים או בזריקה לטווח קצר. סטרואידים ניתנים רק במקרים חריגים, מכיוון שיש להם תופעות לוואי משמעותיות בשימוש ממושך. תרופות ביולוגיות (זריקות): אם מדובר באלרגיה קשה שאינה מגיבה לטיפולים אחרים, ישנן תרופות ביולוגיות המכוונות למערכת החיסון, כמו דופילומאב (Dupixent), שהן אפשרות במקרים מסוימים. 2. טיפולים מקומיים מתקדמים: טיפות עיניים ללא חומרים משמרים: הילו קומוד, סיסטיין, או טיפות אחרות ללא חומרים משמרים, לשימוש יומיומי להקלה על הגירוי. טיפול באור ממוקד (IPL): מתאים למצבים של דלקת עפעפיים או בעיות כרוניות המחריפות את האלרגיה. סרום אוטולוגי: במקרים קשים של יובש או אלרגיה מתמשכת, ניתן להשתמש בטיפות המבוססות על דם המטופל עצמו. 3. שינויים בסביבה ובאורח החיים: הפחתת חשיפה לאלרגנים: אוורור טוב, הימנעות מחומרים מגרים (כמו אבק, פרוות בעלי חיים), ושימוש במסנני אוויר. קומפרסים קרים: הנחת קומפרסים קרים על העפעפיים יכולה להקל על תחושת הגירוד והדלקת. המלצה: כדאי להתייעץ עם רופא עיניים או מומחה לאלרגיה על האפשרויות הטיפוליות הללו כדי להתאים את הפתרון הטוב ביותר למצבך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

כאבי ראש מצחיים ועיוורון זמני בעת מעבר מישיבה לעמידה עשויים להיות קשורים למספר גורמים, אך הסבירות שהם נובעים ישירות מניתוח ה-PRK או מטיפות ה-FML נמוכה יחסית. הנה מה שכדאי לשקול: 1. הקשר לניתוח PRK: PRK משפיע בעיקר על הקרנית ואינו גורם ישיר לבעיות בזרימת הדם לעיניים או למוח. עם זאת, אם אתה מתאמץ לראות בצורה חדה בגלל ראייה שעדיין לא התייצבה, זה יכול לגרום לכאבי ראש עקב מאמץ יתר של העיניים והשרירים שמסביב. 2. הקשר לטיפות FML: טיפות FML (פלואורומטולון) הן סטרואידים שמיועדים להפחית דלקת לאחר הניתוח. הן אינן ידועות כמשפיעות על זרימת הדם לעיניים או למוח. אם אתה חווה תופעות לוואי ייחודיות מהטיפות, כמו כאבי ראש, זה נדיר מאוד, אך ייתכן ששווה לדון בכך עם הרופא. 3. תסמינים של עיוורון זמני/חלקי בקימה: ירידת לחץ דם אורתוסטטית: מצב שבו לחץ הדם יורד במעבר ממצב שכיבה/ישיבה לעמידה, גורם לירידה זמנית בזרימת הדם למוח ולעיניים. זה נפוץ יחסית ולא קשור ישירות לניתוח. מאמץ עיניים: ייתכן שהשינויים בראייה לאחר הניתוח גורמים למאמץ ולתגובות כמו עיוורון זמני. מה לעשות: פנייה לרופא עיניים: ודא שאין סיבה עינית ישירה, כמו דלקת או לחץ תוך-עיני גבוה, שיכולה לגרום לתסמינים. מעקב אצל רופא משפחה/נוירולוג: כדאי לבדוק אם מדובר בירידת לחץ דם אורתוסטטית או סיבה אחרת שקשורה לזרימת דם. ייתכן שיהיה צורך בבדיקת לחץ דם ותפקוד לב. מעקב אחרי הראייה: במקרים מסוימים, כאבי ראש נובעים מהסתגלות איטית של הראייה לאחר PRK. אם התסמינים נמשכים, ייתכן שכדאי לשקול בדיקה אצל אופטומטריסט או רופא עיניים מומחה. לסיכום: סביר להניח שהתסמינים אינם קשורים ישירות לניתוח PRK או לטיפות FML. עם זאת, כדאי לפנות לרופא לבדיקה מקיפה כדי לשלול סיבות מערכתיות כמו ירידת לחץ דם אורתוסטטית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

כן, ניתן להשתמש בטיפות הילו קומוד גם במצב של דלקת אלרגית בעיניים. הטיפות נועדו להקל על תחושת יובש וגירוי בעיניים, ותועלתן אינה מוגבלת למקרים של יובש בלבד. היתרונות של הילו קומוד בדלקת אלרגית: הקלה על גירוי ויובש: דלקת אלרגית גורמת לרוב לעיניים מגורות, יבשות ולעיתים דומעות. טיפות הילו קומוד יכולות לספק לחות ולהרגיע את העיניים. ללא חומרים משמרים: הילו קומוד אינו מכיל חומרים משמרים, ולכן מתאים לשימוש ממושך ואינו מחמיר את הגירוי. שימוש בטוח עם תרופות אחרות: ניתן להשתמש בהילו קומוד במקביל לטיפול תרופתי אחר לדלקת האלרגית, כמו טיפות אנטי-היסטמיניות (לדוגמה, אולופטדין). כיצד להשתמש: יש להשתמש בטיפות הילו קומוד לפי הצורך להקלה על הגירוי והתחושה הלא נעימה. חשוב להפריד בין הילו קומוד לבין טיפות תרופתיות אחרות לפחות 10 דקות, כדי למנוע דילול של התרופה. הערה: טיפות הילו קומוד אינן מטפלות ישירות בדלקת האלרגית עצמה, אלא רק מקלות על התסמינים הנלווים, ולכן חשוב להמשיך בטיפול התרופתי שהומלץ על ידי רופא העיניים שלך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

במידה וקיים טשטוש שלא חולף, יש לשוב לרופא העיניים לבדיקה.

טיפות אולופטדין (Olopatadine) הן אנטי-היסטמיניות שניתנות לטיפול באלרגיות עיניים. תופעות כמו צריבה וטשטוש לאחר שימוש בטיפות אינן נדירות, אך הן אמורות להיות זמניות ולהיעלם תוך דקות ספורות לאחר השימוש. מדוע את חווה צריבה וטשטוש מתמשך? רגישות לתרופה: ייתכן שאת רגישה לחומר הפעיל בטיפות או לאחד החומרים המשמרים שבהן. יובש בעיניים: אם יש יובש בעיניים, הטיפות עלולות לגרום לתחושת צריבה חזקה יותר. תגובה אלרגית: במקרים נדירים, התרופה עצמה יכולה לגרום לגירוי או תגובה אלרגית בעיניים. האם הטיפות עלולות לגרום לנזק? באופן כללי, אולופטדין נחשבת בטוחה לשימוש, והסיכוי לנזק קבוע הוא נמוך מאוד. עם זאת, אם התסמינים שאת חווה מתמשכים או מחמירים, יש להפסיק את השימוש בטיפות ולפנות מיד לרופא. מה ניתן לעשות: הפסקת שימוש זמנית: הפסיקי להשתמש בטיפות ובדקי אם התסמינים משתפרים. שימוש בטיפות לחות: תוכלי להקל על התחושה בעזרת טיפות עיניים ללא חומרים משמרים (דמעות מלאכותיות). פנייה לרופא עיניים: חשוב לעדכן את הרופא על התסמינים. ייתכן שהוא ימליץ על תרופה אחרת שמתאימה יותר למצבך. טיפולים חלופיים: אם מדובר באלרגיה עינית, קיימות תרופות נוספות שיכולות לעזור עם פחות תופעות לוואי. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

טיפול בבוטולינום טוקסין לדיסטוניה או בלפרוספאזם עשוי להשתנות מאדם לאדם, והתגובה לטיפול יכולה להיות שונה מאוד. אני מבין כמה מתסכל המצב וכמה את זקוקה להבהרות. הנה תשובות לשאלות שלך: 1. המינון שקיבלת – האם הוא נמוך מדי? 10 יחידות הן מינון התחלתי נפוץ במקרים של בלפרוספאזם, אך ייתכן שהוא לא מספיק אפקטיבי עבורך. מינון נמוך נבחר לעיתים במפגש ראשון כדי להימנע מתופעות לוואי כמו צניחת עפעף. שינוי המינון: בפעם הבאה ייתכן שהרופאה תעלה את המינון בהדרגה. מטופלים מסוימים זקוקים ל-20-25 יחידות או יותר באזורים ספציפיים כדי לראות שיפור. מינון מקסימלי: בדרך כלל, בטיפול בדיסטוניה או בלפרוספאזם, ניתן להזריק עד 50-100 יחידות לכל עין, בהתאם לצורך ולתגובה לטיפול. 2. מדוע הזריקה לא עזרה ואפילו החמירה את המצב? במקרים נדירים, הזרקה ראשונה עלולה לגרום להחמרה זמנית בגלל גירוי מקומי או שינויים בשרירים. ייתכן גם שהשרירים המושפעים לא זוהו במדויק, ולכן ההזרקה לא הייתה ממוקדת. יש גם מטופלים שפיתחו עמידות חלקית לבוטולינום טוקסין בגלל נוגדנים, אם כי זה נדיר בטיפול ראשוני. 3. האם שיקוף נחוץ להזרקה? לרוב לא משתמשים בשיקוף עבור בלפרוספאזם או דיסטוניה בעיניים, מכיוון שמדובר בשרירים קטנים יחסית שקל לזהותם קלינית. שיקוף או אלקטרומיוגרפיה (EMG) משמשים בדרך כלל במקרים מורכבים או כאשר מדובר בשרירים עמוקים יותר. הרופאה שלך צודקת שהזרקה תחת שיקוף אינה הכרחית עבור הטיפול הזה, אם היא מנוסה ומיומנת בזיהוי השרירים הנכונים. 4. מה ניתן לעשות כעת? מעקב והתאמת מינון: חשוב להגיע לביקורת אחרי ההזרקה ולשתף את הרופאה בתחושות שלך. ניתן להתאים את המינון או את נקודות ההזרקה בפעם הבאה. שיחה עם הרופאה: כדאי לבקש הסבר על תוכנית הטיפול העתידית ואפשרויות לשיפור. טיפול תומך: יש טיפולים משלימים שיכולים לעזור, כמו פיזיותרפיה או טכניקות הרפיה, במקביל לטיפול בבוטולינום טוקסין. לסיכום: ייתכן שהמינון הראשוני היה נמוך, וזה מצב שכיח במפגש הראשון. התגובה לטיפול משתנה בין מטופלים, וכדאי לשתף את הרופאה בחוויה שלך כדי שהיא תוכל לשפר את הטיפול במפגש הבא. הטיפול בבוטולינום טוקסין נחשב לבטוח, ובהתאמה נכונה הוא עשוי לשפר משמעותית את מצבך. המשיכי במעקב ובשיחה פתוחה עם הרופאה המטפלת. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

השאלה שלך מצוינת, והתשובה תלויה בסוג העדשה המושתלת. אתה צודק שמנגנון הראייה הטבעי, שנקרא אקומודציה, מבוסס על שינוי בצורת העדשה הטבעית של העין כדי למקד את הראייה על אובייקטים קרובים ורחוקים. איך רואים קרוב ורחוק עם עדשה מושתלת? לאחר ניתוח קטרקט או ניתוח החלפת עדשה, משתילים עדשה מלאכותית בעין. עדשה זו אינה משנה את צורתה כמו העדשה הטבעית, ולכן תפקודה תלוי בסוגה: 1. עדשות מונו-פוקליות (חד-מוקדיות): עדשות אלה מותאמות למיקוד במרחק אחד בלבד – או קרוב או רחוק. אנשים עם עדשות מונו-פוקליות יזדקקו לרוב למשקפיים עבור המרחק האחר. לדוגמה, אם העדשה מותאמת לרחוק, הם יזדקקו למשקפי קריאה. 2. עדשות מולטי-פוקליות או עדשות טוריות משולבות: עדשות אלה כוללות מספר אזורי מוקד, המאפשרים למשתמש לראות טוב במרחקים שונים. האזורים השונים בעדשה מפצלים את האור שמגיע לעין כך שחלקו ממוקד לרחוק וחלקו לקרוב. המוח לומד להסתגל ולבחור את התמונה החדה לפי הצורך. 3. עדשות אקומודטיביות: עדשות מיוחדות אלו מתוכננות לנוע מעט בתוך העין בתגובה לפעולת השרירים הטבעתיים של העין, ומנסות לחקות את פעולת האקומודציה הטבעית. עם זאת, היכולת שלהן לספק מיקוד משתנה מוגבלת. 4. מנגנון המוח: המוח שלנו גמיש מאוד, ולומד להסתגל לשינויים. במקרה של עדשות מולטי-פוקליות, המוח מתרגל "לבחור" את התמונה החדה בין המרחקים השונים. סיכום: כאשר משתילים עדשה מלאכותית, היכולת לראות קרוב ורחוק תלויה בסוג העדשה ובאופן שבו העין והמוח מסתגלים אליה. עדשה מושתלת לא מחקה באופן מלא את האקומודציה הטבעית, אך טכנולוגיות מתקדמות מאפשרות פתרונות שמתקרבים לכך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

הבזקים בעין שמאל, במיוחד בהקשר של היסטוריה רפואית כמו כריתת מנינגיומה, יכולים להיות קשורים למגוון גורמים. עם זאת, חשוב לציין שהעובדה שההדמיה של המוח תקינה ושבדיקת הנוירו-אופטלמולוג הייתה תקינה לפני חודשיים הם סימנים מרגיעים. הנה ההמלצות והאפשרויות שיש לשקול: האם יש קשר לניתוח בעבר? הגידול שהוסר היה במעטפת המוח (מנינגיומה) ולכן סביר להניח שאין קשר ישיר בין הניתוח לבין ההבזקים, במיוחד אם ההדמיה תקינה. עם זאת, ייתכן שגורמים נוירולוגיים או וסקולריים הקשורים לניתוח בעבר עדיין יכולים להשפיע על העין או מערכת הראייה. גורמים אפשריים להבזקים בעין: מצב עיני (רשתית או זגוגית): הבזקים יכולים לנבוע ממתח בזגוגית העין על הרשתית (לדוגמה, PVD – היפרדות זגוגית אחורית). קרע או מתיחה על הרשתית יכולים לגרום לתסמינים דומים, במיוחד אם הם מתרחשים בצד שמאל. יובש בעיניים: עבודה ממושכת מול מחשב עלולה לגרום ליובש בעיניים, מה שיכול להוביל לתחושות מוזרות כמו הבזקים. גורם נוירולוגי: למרות שהבדיקות שלך תקינות, תופעות ויזואליות יכולות להיגרם גם ממיגרנות עם הילה (גם ללא כאב ראש). מה כדאי לעשות? בדיקת רופא עיניים: מומלץ לפנות לרופא עיניים בהקדם כדי לשלול בעיות עיניות, במיוחד קרעים או מתיחות ברשתית. הבדיקה תכלול הרחבת אישונים לבדיקת מצב הרשתית והזגוגית. מעקב נוירולוגי: אם בדיקת העיניים תקינה, ייתכן שיהיה צורך בחוות דעת נוספת מנוירולוג או נוירו-אופטלמולוג. כדאי לציין את ההיסטוריה של הניתוח והטיפול במיוקלונוס-דיסטוניה. שינויים באורח העבודה: נסי להימנע ממשך זמן ארוך מול המחשב ללא הפסקות. עשי הפסקות תכופות, מצמוצי עיניים ושימוש בטיפות לחות יכול לעזור אם יש יובש. סיכום: סביר להניח שאין קשר ישיר לניתוח המוח בעבר, אך מומלץ להתחיל מבדיקת רופא עיניים לשלול בעיות עיניות, ובהמשך לפנות לנוירולוג במידת הצורך. התסמינים אינם מדאיגים אם הם חולפים כשאת קמה מהמחשב, אך כדאי לבדוק לעומק. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

שאלה ראשונה: עכירות שלא נעלמה אחרי הניתוח יכול להיות שהעכירות שנשארה קשורה לכמה סיבות: אולי היא ממוקמת במקום שהיה קשה להגיע אליו בזמן הניתוח. לפעמים אחרי ויטרקטומיה נשארות שאריות קטנות של חומר כמו גז או שמן סיליקון (אם השתמשו בהם בניתוח). זה גם יכול להיות משהו שקשור לעיבוד הראייה במוח, כמו תופעה שנקראת "אוטופסיה רשתיתית" שגורמת לתחושת תנועה או הפרעה בשדה הראייה. שאלה שנייה: אישון מורחב אישון מורחב אחרי ניתוח זה די נפוץ ולפעמים לוקח זמן לחזור לקדמותו. יכול להיות שזה קשור לחומרים שהשתמשו בהם בניתוח או אפילו להשפעה זמנית על השריר שסוגר את האישון. גם אם לוקח לזה זמן, זה לא בהכרח קבוע, והרופא צודק שיכול לקחת חודשים עד שזה מסתדר. מה אפשר לעשות? תמשיכי במעקב עם הרופא המנתח. אם זה לא משתפר אחרי עוד כמה חודשים, שווה לשקול פתרונות כמו עדשות מגע קוסמטיות. לגבי העכירות המטרידה, אם היא ממשיכה להציק, כדאי להתייעץ עם מומחה רשתית נוסף או אפילו נוירואופטלמולוג. אם יש לך עוד שאלות או דאגות, אל תהססי לפנות שוב לרופא שלך. מקווה שזה עוזר ושיהיה שיפור בקרוב! פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

ריצוד עיניים בלתי נשלט, כפי שאת מתארת, עשוי להיות ניסטגמוס (תנועות עיניים בלתי רצוניות) או תחושה דומה הנגרמת על ידי מתח בשרירי העיניים. תופעה זו יכולה להיות קשורה למיגרנות, אך יש גם גורמים אחרים שיכולים להיות רלוונטיים. גורמים אפשריים: מיגרנה: מיגרנות יכולות לגרום לתסמינים נוירולוגיים כמו ריצוד עיניים או תחושות לא רגילות. התסמין עשוי להיות חלק מ"הילה" של מיגרנה (migraine aura), במיוחד אם התרחש ללא כאב ראש ישיר. עייפות או מתח: מתח בעיניים או עייפות מוגזמת, במיוחד אם העיניים סגורות במשך זמן ממושך, יכולים לגרום לריצוד שרירי העין. בעיה נוירולוגית: במקרים נדירים יותר, ניסטגמוס יכול להיגרם מבעיה נוירולוגית, כמו פגיעה באוזן הפנימית, מחלת מערכת העצבים המרכזית או תופעות לוואי של תרופות. גורמים נוספים: רמות נמוכות של מגנזיום או ויטמינים. בעיות הקשורות לאוזן הפנימית (שקשורה לאיזון ותנועות עיניים). מה כדאי לעשות: מעקב עצמי: אם הריצוד היה אירוע חד-פעמי ולא חוזר על עצמו, ייתכן שאין צורך בהתערבות. עקבי אחרי תסמינים נוספים כמו טשטוש ראייה, סחרחורות, בחילות, או חוסר יציבות. פנייה לרופא: אם התופעה חוזרת או אם היא מלווה בתסמינים נוספים, מומלץ לפנות לרופא עיניים ולשקול גם ייעוץ נוירולוגי. בדיקת עיניים מקיפה יכולה לשלול בעיות מבניות או נוירולוגיות. מיגרנה: אם את סובלת ממיגרנות עם הילה, יש לעדכן את הנוירולוג שלך בתסמין החדש. ייתכן שיהיה צורך בהתאמת טיפול מונע למיגרנה. לסיכום: התופעה יכולה להיות קשורה למיגרנה, אך מומלץ לעקוב אחר תסמינים נוספים ולפנות לבדיקה אם היא חוזרת או מלווה בסימנים נוספים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

התמודדות עם עין שיש בה גם גידול וגם קטרקט דורשת הערכה רפואית זהירה וטיפול מותאם אישית. הנה כמה עקרונות כלליים להתמודדות עם מצב זה: 1. אבחון הגידול: סוג הגידול: האם מדובר בגידול שפיר (כמו פטריגיום או נבוס) או ממאיר (כמו מלנומה של הענבייה)? מיקום הגידול: האם הוא על פני השטח של העין (למשל, בלחמית) או בתוך העין (כגון, גידול ברשתית או בענבייה)? יש לבצע הדמיות ובדיקות נוספות כמו אולטרסאונד עיני, OCT או בדיקות הדמיה אחרות כדי להעריך את המצב. 2. טיפול בקטרקט: דחיפות הטיפול בקטרקט: קטרקט יכול להפריע לראייה ולמנוע מעקב תקין אחר הגידול. במקרה כזה, ייתכן שיהיה צורך להסיר את הקטרקט כדי לאפשר ניטור טוב יותר של העין והגידול. במקרים מסוימים, ניתן לשלב ניתוח להסרת הקטרקט עם טיפול נוסף אם הגידול דורש התערבות. 3. טיפול בגידול: אם הגידול שפיר: ייתכן שיינתן טיפול שמרני או מעקב בלבד, כל עוד אין פגיעה בתפקוד העין. אם הגידול ממאיר: ייתכן צורך בטיפול נוסף, כמו: קריותרפיה. הקרנות ממוקדות (Plaque Brachytherapy). הסרה כירורגית של הגידול (במקרים מסוימים). טיפולים אחרים בהתאם לסוג ומיקום הגידול. 4. תיאום בין טיפולים: במצבים מסובכים כאלה, מומלץ להתייעץ עם מומחה לאונקולוגיה של העין (Ocular Oncology) שיכול להנחות את הטיפול בגידול, בשיתוף עם מומחה קטרקט. טיפול בקטרקט בלבד ללא התייחסות לגידול עלול להחמיר את המצב אם הגידול אינו מנוטר כראוי. המלצה: יש לפנות בהקדם לרופא עיניים מומחה לאונקולוגיה עינית ולהתייעץ גם עם מומחה קטרקט. שיתוף פעולה בין המומחים יבטיח טיפול מיטבי. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

נטרסודיל וריפסודיל הן שתי תרופות השייכות לאותה משפחת תרופות, אך הן אינן זהות. דמיון: משפחה תרופתית: שתיהן שייכות למשפחת מעכבי ROCK (Rho-kinase inhibitors), המיועדות לטיפול בבעיות עיניים, ובעיקר להורדת לחץ תוך-עיני בגלאוקומה. מנגנון פעולה: שתיהן פועלות על ידי הרפיית רקמות טרבקולריות בעין, ובכך משפרות את ניקוז הנוזלים להורדת הלחץ התוך-עיני. הבדלים: שימושים ספציפיים: נטרסודיל: משווקת בעיקר להורדת לחץ תוך-עיני בגלאוקומה פתוחת זווית או יתר לחץ תוך-עיני. היא נמכרת בשמות מסחריים כמו Rhopressa. ריפסודיל: נמצאת במחקר או בשימוש במקומות מסוימים לטיפול בגלאוקומה, ולעיתים גם למצבים אחרים, כולל פגיעה בקרנית. זמינות: נטרסודיל נפוצה יותר בטיפול קליני בגלאוקומה במדינות רבות, בעוד שריפסודיל פחות נפוצה או נמצאת בשימוש ניסיוני במקומות מסוימים. תופעות לוואי: נטרסודיל נוטה לגרום לעיתים קרובות לאדמומיות בעיניים כתופעת לוואי. ריפסודיל עלול לגרום לגירוי מקומי ולתופעות אחרות בהתאם להתוויה. סיכום: שתיהן שייכות לאותה קטגוריה של תרופות ועובדות באופן דומה, אך הן אינן זהות מבחינת ההרכב הספציפי והשימוש הקליני המדויק. מומלץ להתייעץ עם רופא עיניים על התרופה המתאימה למצבך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

אם השעורה בקו הריסים התחתון לא נעלמה לאחר שבועיים של קומפרסים חמים ושימוש במשחה, ייתכן שמדובר בשעורה כרונית או בכלזיון (שעורה פנימית), שהיא דלקת כרונית של בלוטת השומן בעפעף. מה אפשר לעשות במקרים כאלה: המשך קומפרסים חמים: שמור על סדירות הקומפרסים (פעמיים-שלוש ביום למשך 5-10 דקות). וודא שהחום אינו חזק מדי כדי למנוע כוויה, אך מספיק כדי לעודד את פתיחת הבלוטות. משחה או טיפות אנטיביוטיות/אנטי-דלקתיות: לעיתים יש צורך בטיפול ממושך יותר במשחה כמו מקסיטרול או טיפות אנטיביוטיות בשילוב סטרואידים. יש להתייעץ שוב עם הרופא שלך לגבי המשך הטיפול או מעבר לתכשיר שונה. שקול ניקוי עפעפיים: ניקוי עדין של קו הריסים עם מוס ייעודי לעפעפיים יכול לעזור למנוע החמרה או הצטברות נוספת של שומן בבלוטות. פנייה לרופא עיניים מומחה: אם אין שיפור, ייתכן שיהיה צורך בפעולה רפואית קטנה כמו ניקוז השעורה או הזרקת סטרואידים מקומית. הפעולה נעשית בהרדמה מקומית ואינה מסובכת. האם לפנות שוב? כן, אם אין שיפור לאחר הטיפולים הראשוניים, כדאי לפנות שוב לרופא עיניים מומחה כדי להעריך אם יש צורך בהתערבות נוספת. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

דמעת מרובה יכולה להיות סימן לדלקת או יובש בעיניים, יש לגשת לבדיקת רופא לראות את מקור הבעיה

הפרשות מימיות יחד עם גרד וצריבה בעיניים ובעפעפיים עשויות בהחלט להעיד על דלקת עיניים. הגורם לדלקת יכול להיות מגוון, וייתכן שהוא קשור לאחד המצבים הבאים: דלקת אלרגית: גורמת לדמעת מרובה, גרד ותחושת צריבה. מופיעה לעיתים קרובות אצל אנשים עם רגישות לאבק, פרווה או חומרים סביבתיים אחרים. יובש בעיניים: יובש כרוני יכול לגרום לדמעת רפלקסיבית (כמעין תגובת יתר של העין). עשוי להיות מלווה בתחושת גוף זר או חול בעיניים. דלקת עפעפיים (בלפריטיס): עלולה לגרום להפרשות מימיות או שומניות, יחד עם גירוי בעפעפיים. קשורה לעיתים להצטברות חיידקים או לפעילות לקויה של בלוטות השומן בעפעף. דלקת נגיפית או חיידקית: עשויה לגרום להפרשות, אדמומיות ודמעת מוגברת. לרוב מלווה בתחושת אי נוחות או תחושת "חול בעין". מה מומלץ לעשות? בדיקת רופא עיניים: חשוב לפנות לבדיקה יסודית כדי לזהות את הגורם המדויק לדמעת ולהפרשות ולקבל טיפול מתאים. טיפות עיניים להקלה: טיפות לחות או אנטי-אלרגיות עשויות להקל, אך כדאי להשתמש בהן רק לאחר ייעוץ רפואי. היגיינת עפעפיים: ניקוי יומיומי של העפעפיים בעזרת מוס ייעודי עשוי להפחית גירוי ודלקת. טיפולים מתקדמים: אם מדובר ביובש כרוני או דלקת עפעפיים שאינה מגיבה לטיפול בסיסי, ניתן לשקול טיפולים כמו IPL, או סרום אוטולוגי במקרים חמורים יותר. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

אולופטדין (Olopatadine) היא תרופה בטוחה לשימוש במקרים של דלקת אלרגית בעיניים. אם נשפכה קצת יותר טיפות בעין, זה לא אמור לגרום לנזק ארוך טווח, אך ייתכן שהכמות העודפת גרמה לאי נוחות זמנית או תחושת טשטוש. למה זה קרה? עודף נוזל: כאשר כמות גדולה מדי של טיפות נכנסת לעין, היא יכולה לגרום לטשטוש זמני בשל נוכחות נוזל על פני הקרנית. רגישות זמנית: העין יכולה להיות רגישה לחומר הפעיל או לחומרים המשמרים בטיפות, וזה עשוי לגרום לגירוי קל או לטשטוש. מה ניתן לעשות: שטיפת העין: אם התחושה ממשיכה, ניתן לשטוף את העין עם מים סטריליים או מי מלח כדי להסיר עודפי חומר. המתנה: הטשטוש לרוב חולף תוך זמן קצר, במיוחד אם הוא נגרם מעודף טיפות. טיפות לחות: אם התחושה ממשיכה, אפשר להשתמש בטיפות עיניים לחות ללא חומרים משמרים להרגעה. האם זה מסוכן? לא, אין סכנה מהותית משימוש בכמות גדולה מדי של אולופטדין, במיוחד אם זה קרה בטעות פעם אחת. אם הטשטוש לא חולף לאחר מספר שעות או אם את מרגישה החמרה בגירוי או בתסמינים, כדאי לפנות שוב לרופא עיניים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

דלקת כרונית בעיניים, במיוחד אם מתבטאת בגירוד וצריבה בשעות הערב, עשויה להיות קשורה ליובש בעיניים, דלקת עפעפיים (בלפריטיס), או מצב אלרגי כרוני. למרות מה שנאמר לך, ישנם טיפולים נוספים שיכולים לשפר את המצב באופן משמעותי. טיפולים אפשריים: טיפות עיניים ללא חומרים משמרים: טיפות לחות יומיות יכולות להקל על תסמינים של יובש ודלקת. שימוש במוס לעפעפיים: ניקוי קבוע של העפעפיים עם מוס ייעודי יכול לסייע בהפחתת דלקת עפעפיים. קומפרסים חמים: הנחת קומפרסים חמים על העפעפיים יכולה לעזור לשחרור השומן מבלוטות העפעף ולמנוע החמרה של הדלקת. טיפול מתקדם: IPL (טיפול באור ממוקד): יעיל במיוחד למצבים כרוניים של יובש או דלקת עפעפיים. טיפול בסרום אוטולוגי: מתאים במקרים חמורים יותר של דלקת כרונית או יובש שאינם מגיבים לטיפולים שגרתיים. המלצה: מומלץ לפנות לרופא עיניים המתמחה בדלקות כרוניות או יובש בעיניים לבדיקת מצבך ולהתאמת הטיפול הטוב ביותר עבורך. ייתכן שיש צורך בהערכה נוספת מעבר לבדיקה רגילה ללא הרחבת אישונים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

שלום, מהתיאור שלך, נשמע שהפציעה בעין טופלה כראוי ונבדקה היטב על ידי רופא עיניים. הממצאים בבדיקה האחרונה (זווית פתוחה, מקולה תקינה, רשתית צמודה ולחץ עין תקין) הם סימנים טובים לכך שאין נזק משמעותי או מתמשך. לגבי התסמינים שלך: טשטוש ראייה קל בלילה: זה יכול להיות קשור לדימום הקטן או לשינויים זמניים בזגוגית העין (vitreous) בעקבות המכה. תסמין זה עשוי להשתפר בהדרגה עם הזמן. הבזקי אור (פוטופסיה): הבזקי אור יכולים להיות סימן למתח על הרשתית או לתנועה של הזגוגית, שגם הם עלולים להתרחש לאחר טראומה. מאחר והרשתית נבדקה ונמצאה תקינה, הסיכון לקרע או היפרדות נחשב נמוך, אך אם ההבזקים מחמירים או מתגברים, יש לפנות לרופא באופן מיידי. תחושת הפרעה בשדה הראייה התחתון בלילה: זו יכולה להיות תוצאה של מיקרוהיפמה, קומוציו, או שינויים זמניים בזגוגית. המלצות: מעקב: אם התסמינים נמשכים מעבר ל-2-3 שבועות, או אם הם מחמירים (הבזקי אור תכופים יותר, ירידה בראייה או הופעת "וילון" בשדה הראייה), כדאי לפנות לבדיקה חוזרת. בדיקה שגרתית: מומלץ לחזור לביקורת אצל רופא עיניים כעבור 2-3 שבועות מהפציעה, גם אם אין שינוי בתסמינים, כדי לוודא שהכל מתייצב. הימנעות ממאמץ פיזי: בתקופה זו, הימנע מפעילות שעלולה להעלות את הלחץ התוך-עיני (כגון ספורט מאומץ או הרמת משאות כבדים). אם יש לך דאגות נוספות, אל תהסס לפנות לרופא המומחה שלך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

פפילות בעפעפיים (papillae) הן בליטות קטנות על הצד הפנימי של העפעף, הנובעות לעיתים מגירוי כרוני, יובש בעיניים או מצבים אחרים כמו אלרגיה. אם הפפילות נגרמות מיובש בעיניים, שימוש קבוע בטיפות לחות כמו הילו ג'ל עשוי לעזור להפחית את הגירוי ולהביא לשיפור במצב לאורך זמן. עם זאת, משך הזמן הנדרש לשיפור תלוי בחומרת היובש ובעקביות הטיפול. המלצות: המשך שימוש קבוע בטיפות לחות: הילו ג'ל הוא פתרון טוב להקלה על יובש בעיניים, במיוחד אם משתמשים בו באופן יומיומי. מעקב אצל רופא עיניים: אם הפפילות אינן משתפרות תוך מספר שבועות או אם הן מחמירות, יש מקום לבדיקת גורמים נוספים, כמו אלרגיה או דלקת כרונית. היגיינת עפעפיים: לעיתים, הוספת ניקוי עדין של העפעפיים בעזרת מוס ייעודי לעפעפיים יכולה לעזור לשפר את המצב. במקרים קלים, הפפילות עשויות להיעלם לחלוטין עם הזמן והטיפול הנכון. במקרים אחרים, ייתכן שיהיה צורך בטיפול נוסף כמו טיפות אנטי-דלקתיות או טיפול באלרגיה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

1. ניתוח נוסף לתיקון המספר (רפרקציה): הסיכון בניתוח נוסף תלוי בעובי הקרנית שנותר לאחר הניתוח הראשון ובמאפיינים של העין שלך. תיקון יתר, שבו העין עלולה להפוך לקצרת רואי (מיופית), הוא סיכון אפשרי, במיוחד אם המספר המקורי קטן יחסית (+0.75 או +1.5). ניתוח תיקון הוא אפשרות סבירה אם המספר יציב למשך זמן מסוים והקרנית מתאימה. יחד עם זאת, מדובר בהחלטה שדורשת שיקול דעת מקצועי של רופא המכון שביצע את הניתוח הראשון. מכיוון שהמספר שלך קטן יחסית, ייתכן שהשפעתו על הראייה שלך פחותה, אך כאבי הראש בהחלט מצדיקים בירור נוסף. 2. השפעה של משקפיים ואקומודציה על המספר והכאבים: כאבי הראש שאתה חווה עשויים להיות תוצאה של מאמץ האקומודציה (התמקדות הראייה) או של אי התאמה בין תיקון הראייה לבין הצרכים שלך. ללא משקפיים: כאשר אתה בוחר לא להרכיב משקפיים ומאמץ את הראייה לקרוב או לרחוק, ייתכן שהאקומודציה מתחזקת, אך זה לא בהכרח ישפיע על המספר עצמו. המאמץ עשוי דווקא להחמיר את כאבי הראש. עם משקפיים: שימוש במשקפיים המותאמות היטב יכול להפחית את המאמץ ואת כאבי הראש, אך אינו צפוי "להחליש" את העין או למנוע תיקון עצמי אם הוא יקרה באופן טבעי. מה ניתן לעשות: מעקב נוסף: מומלץ להמשיך בבדיקות סדירות עם רופא עיניים כדי לוודא שהמספר יציב ושאין בעיות נוספות. התייעצות עם מומחה רפרקציה: מומחה יכול לעזור להבין האם יש מקום לשינוי במשקפיים או לשקול ניתוח תיקון נוסף. התאמת משקפיים מיטבית: חשוב שהמשקפיים יהיו מדויקות כדי למנוע עומס מיותר על העיניים. שימוש בטיפות לחות: אם אתה עובד שעות ממושכות מול מחשב או מסכים, ייתכן שיובש בעין תורם לכאבי הראש ולטשטוש, ולכן טיפות לחות עשויות לעזור. לסיכום: הרופא שלך צודק בכך שהעין עשויה להסתגל חלקית עם הזמן, אך שימוש במשקפיים מותאמות אינו פוגע בתהליך זה. אם כאבי הראש ממשיכים, יש מקום להיוועץ מחדש כדי לוודא שאפשרויות הטיפול ממוצות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

המונחים בתשובה מתארים ממצאים מבדיקת שדה הראייה ומסבירים על אזורים שבהם הראייה פחות טובה. להלן הפירוט: עין ימין: אמינות בינונית: איכות הבדיקה לא הייתה אופטימלית, אולי בגלל חוסר ריכוז או תשומת לב במהלך הבדיקה. חסרים ברביע הטמפורלי העליון ובנזלי התחתון: טמפורלי מתייחס לאזור הקרוב לרקה. נזלי מתייחס לאזור הקרוב לאף. יש ירידה בראייה באזורים הללו בשדה הראייה של העין הימנית. חסרים באזור הקשת העליונה: מצביע על אזור נוסף שבו שדה הראייה מוגבל. עין שמאל: אמינות טובה: איכות הבדיקה הייתה טובה וניתן להסתמך על התוצאות. חסר בשדה הטמפורלי: ירידה בראייה בצד הקרוב לרקה, אך ללא פגיעה במרכז הראייה (פיקסציה). חסר ברביע הנזלי העליון: ירידה בראייה באזור הקרוב לאף ובחלק העליון של שדה הראייה. סיכום: הממצאים מעידים על ירידה מסוימת בשדה הראייה בשתי העיניים באזורים שונים. חשוב להבין מה הגורם לירידה, כמו לחץ תוך-עיני גבוה (גלאוקומה), מחלות של עצב הראייה, או סיבות אחרות. מומלץ לפנות לרופא עיניים מומחה בגלאוקומה או נוירואופטלמולוגיה להמשך בירור. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

"עכירויות ויטריאליות" מתארות מצב שבו יש שינויים בזגוגית העין (vitreous), שהוא החומר הג'לטיני שממלא את חלל העין. מצב זה מתבטא לרוב בראייה של חוטים, נקודות או "זבובים" שזזים מול שדה הראייה, תופעה שמכונה "floaters". מה המשמעות של עכירויות ויטריאליות? העכירויות הן תוצאה של שינויים טבעיים בזגוגית, בעיקר עם הגיל או בעקבות ניתוחי עיניים, כמו קטרקט. לרוב, המצב אינו מסוכן ואינו דורש טיפול, כל עוד אין תסמינים נוספים, כגון הבזקי אור או ירידה פתאומית בראייה. מתי כדאי לפנות להמשך בירור? אם מופיעים הבזקי אור, ראייה מטושטשת או אם יש שינוי משמעותי בתסמינים הקיימים. רופא עיניים יוכל לעקוב ולוודא שאין קרעים או היפרדות של הרשתית, אשר לעיתים נדירות יכולים להתפתח יחד עם עכירויות ויטריאליות. נראה שבמקרה שלך, אם שאר הבדיקה תקינה ואין תלונות נוספות, אין מקום לדאגה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

השימוש בקרם אלחוש כמו אמלה לפני הזרקת בוטוקס אפשרי, אך כאשר מדובר באזור קרוב מאוד לעיניים, יש לנקוט זהירות כדי למנוע מגע של הקרם בעין עצמה. אם הקרם נכנס לעין, הוא עלול לגרום לגירוי או לתחושת צריבה. להלן ההמלצות: הנחיית הקרם בזהירות: ניתן למרוח שכבה דקה של אמלה על האזור שבו מתבצעות ההזרקות, תוך הימנעות מהנחת הקרם קרוב מדי לשולי העפעפיים או לזווית העין. הסרת הקרם לפני ההזרקה: לאחר זמן ההשפעה (בדרך כלל 20-30 דקות), חשוב לנקות היטב את האזור עם מגבון עדין או מים כדי למנוע סיכון של מגע בין הקרם לעין במהלך ההזרקה. ייעוץ עם הרופא המזריק: ייתכן שרופא המטפל יוכל להשתמש באלחוש מקומי אחר, כמו קירור האזור באמצעות קרח, במקום קרם אמלה, כדי להפחית את הכאב באופן בטוח יותר. אם עדיין יש חששות, מומלץ לדבר עם הרופא לפני ההזרקה כדי למצוא את הדרך הטובה ביותר להפחית את הכאב ללא סיכון לעיניים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

לא ניתן לקבוע את הסיבה להפרעה בראיה ללא בדיקת מלאה אצל רופא עיניים.

לא אמורים להיות שינויים משמעותיים בצילינדר. יש לגשת לרופא עיניים לבדוק את הסיבה לשינויים וטיפול בהתאם אם נדרש.

ניתן להגיע לבדיקה להתאמה להסרת משקפיים, אך חשוב לציין את הבליטה בעפעף בפני הצוות במהלך הבדיקה. בליטה בעפעף יכולה להיות שעורה פנימית (chalazion), ציסטה, או בעיה אחרת שאינה דחופה, במיוחד אם אין כאב או תסמינים נוספים. עם זאת: אם הבליטה לא מציקה ואין שינויים במראה או בתחושה: זה לא אמור למנוע את הבדיקה להתאמת הניתוח. אם הבליטה משפיעה על תפקוד העין או גורמת לאי נוחות: כדאי לפנות לרופא עיניים לבדיקה טרם ההליך. הרופא בבדיקת ההתאמה יוכל להעריך אם הבליטה עשויה להשפיע על תוצאות הניתוח או אם יש צורך לטפל בה לפני כן. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

הטיפול שקיבלתם נראה נכון בהתחשב בכך שהגרגר הוסר ושהייתה הקלה מיידית בתסמינים. הנה כמה נקודות שעשויות לעזור להבין את המצב ולהנחות אתכם להמשך: בדיקת שריטה בקרנית: לא תמיד הכרחי לבצע בדיקת פלואורסצין (עם נייר) אם התסמינים נרגעים מיד לאחר הסרת הגרגר. אם הכאב ממשיך או חוזר, ניתן לבדוק את הקרנית לאיתור שריטה או פגיעה שטחית. טיפול אנטיביוטי: הרופאה כנראה העריכה שאין צורך בטיפול אנטיביוטי מיידי, אך המליצה להשתמש בטיפות אם יופיעו גירוי או סימני דלקת. טיפות לחות או משחה: שימוש בטיפות לחות כמו דמעות מלאכותיות לפני השינה, או משחת סינטומיצין בלילה, עשוי לעזור במניעת תחושת יובש או גירוי. זה לא מזיק ויכול להקל על העין בזמן ההחלמה. כאב בקיפול העפעף: זה מקובל שהרמת העפעף עלולה להיות לא נעימה, אך בדרך כלל משתמשים באלחוש מקומי אם המטופל מדווח על כאב רב. בפעם הבאה, אם זה קורה שוב, בהחלט אפשר לבקש אלחוש כדי להקל על התחושה. אם התסמינים ממשיכים או מחמירים, מומלץ לחזור לבדיקה נוספת אצל רופא עיניים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

לא ידוע לי עלקשר בין הדברים

אין בעיה לשבת מול המחשב. אפשר לשים תחליפי דמעות להקל על העיניים.

לא, מאמץ ראייה כמו נסיונות לקרוא מרחוק למרות טשטוש זמני לא יפגע בתוצאות הניתוח או בראייה לטווח הארוך. תהליך ההחלמה לאחר PRK כולל תקופות של ראייה לא ממוקדת, וזה צפוי להשתפר בהדרגה עם הזמן. עם זאת, מאמץ יתר עלול לגרום לעייפות עיניים או אי נוחות זמנית. הנה כמה המלצות: קרבה ללוח: אם אפשר, נסה לשבת קרוב יותר ללוח כדי להקל על העיניים ולמנוע מאמץ מיותר. שימוש זמני בעזרים: אם הראייה מטושטשת באופן שמקשה עליך לתפקד בכיתה, ניתן לשקול שימוש זמני במשקפיים עם עדשות חלשות (בהתייעצות עם רופא עיניים). מנוחה לעיניים: הקפד לקחת הפסקות ממושכות מדי פעם כדי לתת לעיניים מנוחה. הטשטוש והקושי בראייה למרחק הם חלק טבעי מההחלמה מ-PRK ואינם מסוכנים. אם יש לך דאגות נוספות, כדאי להיוועץ ברופא שעוקב אחר ההחלמה שלך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

סביר להניח שהתלונות הן עקב הפלוטרס מהפרדות זגוגית. אך יש לגשת לבדיקת עיניים מלאה לשלול בעיה אחרת.

היום יש פחות עדויות שאומגה 3 עוזר. אפשר לנסות קפסולות ללא מרשם ולהמשיך אם ישנה הקלה

לא ניתן לדעת במה מדובר ללא בדיקה. אם ישנה ירידה פתאומית וחדה בראיה, יש לפנות לרופא המטפל עוד היום.

אין סכנה שהתמשכות השימוש בדמעות מלאכותיות תגרום לתלות בעין או תפגע ביכולת של העין לייצר דמעות. דמעות מלאכותיות הן אמצעי להקלה על יובש או אי-נוחות, במיוחד לאחר ניתוח PRK, שבו לעיתים קרובות יש תחושת יובש בעין בשלבים הראשונים של ההחלמה. אם מדי פעם יש לך תחושת יובש או אי נוחות, ניתן להשתמש בטיפות מבלי לחשוש. ככל שהעין ממשיכה להחלים, ייתכן שתצטרך להשתמש בהן פחות ופחות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

רופא עיניים "רגיל" או מומחה רשתית יכול לזהות סימנים ראשוניים של גלאוקומה בבדיקה שגרתית, כולל מדידת לחץ תוך-עיני ובדיקת עצב הראייה. עם זאת, מומחה גלאוקומה עשוי להיות יותר מנוסה בפיענוח בדיקות נוספות, כמו בדיקת שדה ראייה ובדיקות מתקדמות נוספות (כגון OCT של ראש עצב הראייה), שיכולות לעזור בזיהוי מוקדם ומדויק של גלאוקומה, במיוחד כאשר ישנם גורמי סיכון. אם אתה רוצה מעקב קפדני לאור השימוש בתרופות אלו, מומלץ להיוועץ במומחה גלאוקומה לפחות אחת לכמה שנים או כאשר ישנם שינויים בתסמינים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

מאמץ עיניים ממושך, ולעיתים נגרמת עקב חוסר התאמה בין המרחק הטבעי של העין לקריאה ובין המרחק של המסך. הנה כמה המלצות שעשויות לעזור: שינוי הגדרות המסך: נסי להרחיק את המסך או להגביה אותו כך שיהיה בזווית נוחה. שמרי על מרחק של כ-40-60 ס"מ מהמסך. מנוחות קבועות: מדי 20 דקות, כדאי להסיט את המבט למרחק של כמה מטרים למשך 20 שניות, כדי להקל על העיניים. בדיקת התאמה למשקפי מחשב: לעיתים, משקפיים המותאמים במיוחד לקריאה במחשב יכולים להפחית את הכפילות. אם התסמינים נמשכים, כדאי לשקול לבצע בדיקה חוזרת אצל רופא עיניים, ולוודא שאין צורך בהתאמה נוספת למשקפיים או בייעוץ של מומחה לפזילה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

אם לאחיין שלך לא היה פצע פעיל ונראה לעין בזמן האירוע, הסיכון להעברת נגיף HSV-1 (הרפס) לעין הוא נמוך מאוד. נגיף ההרפס מדבק בעיקר כאשר יש פצע פתוח ומפריש, שכן הפצע מכיל חלקיקים מדבקים של הנגיף. במצב ללא פצע גלוי, הסיכוי להדבקה נמוך באופן משמעותי, כיוון שהנגיף פחות פעיל ואינו מופרש באופן משמעותי. הקפדה על היגיינת ידיים בכל זאת תמיד מומלצת. אם תפתח תסמינים כלשהם בעין, כמו אדמומיות, כאב או תחושת גירוי מתמשכת, כדאי לפנות לרופא עיניים לבדיקה. אך כאמור, הסיכון במקרה שתיארת הוא נמוך מאוד. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

בדיקות OCT ואולטרסאונד נועדו לבדוק אספקטים שונים של מצב העין, במיוחד לאחר אירוע של הבזקים וחוטים מרחפים. OCT (אופטיק קוהרנס טומוגרפיה): בדיקה זו מספקת תמונה מפורטת של שכבות הרשתית ומאפשרת לראות שינויים ברקמת הרשתית או במבנה המקולרי. היא יכולה לזהות נזק קל לשכבות הפנימיות של הרשתית ולסייע באבחון מצבים כמו היפרדות של זגוגית העין (vitreous detachment) והשפעתה על הרשתית. אולטרסאונד: אולטרסאונד עיני משמש להדמיית מבנים עמוקים בעין, כולל הזגוגית והרשתית, והוא יכול לזהות מצבים כמו קרעים ברשתית, הפרדות רשתית מלאה או חלקית, או דימום בזגוגית, שאולי לא נראים בבדיקת OCT בלבד. השילוב של שתי הבדיקות מאפשר קבלת תמונה מלאה יותר של מצב העין. ה-OCT מתמקד בשכבות הרשתית הפנימיות, בעוד שהאולטרסאונד בודק את המבנים הפנימיים של העין בצורה רחבה יותר. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

אין בעיה לעשות את כל הבדיקות באותו היום

אין בעיה לשים שתי טיפות יחד. העודף נוזל החוצה מהעין.

אין בעיה משמעותית בכך ששמת שתי טיפות בהפרש של חצי דקה בין הטיפות מדי פעם. בעקרון, כמות עודפת של סטרודקס (סטרואידים לעין) יכולה לגרום לתופעות לוואי רק בשימוש ממושך, ולא עקב כמות קטנה נוספת באופן חד-פעמי או זמני. העין יכולה לספוג כמות מוגבלת של טיפות, ולכן חלק מהחומר הנוסף פשוט זורם החוצה ולא נספג בעין. במידה ואת ממשיכה לשים את הטיפות באופן מדויק מהיום והלאה, לא צפויה בעיה. אם יש לך ספקות נוספים או תסמינים חדשים, אפשר להתייעץ עם רופא העיניים שלך להנחיות מדויקות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

אם הבעיה היא פטריגיום יש לגשת לרופא עיניים מומחה קרנית.