להבין

רותם שלום. הרשי לי לחלק את תשובתי לשני חלקים: 1. EMDR ו נויורפידבק- הקשר בין שיטות אלה הוא ... ובכן די לא קיים. EMDR היא שיטת טיפול פסיכולוגית. במהלכה המטופל מתבקש להיזכר בחוויות כאלה ואחרות תוך כדי כך שהוא מסתכל על ידו של המטפל הנע מולו או תוך כדי שהוא חש טפיחות לסירוגין על שתי ידיו (ועוד ואראציות). שיטה זו מקובלת לטיפול בתסמונת לאחר טראומה. אין בינה לבין נוירופידבק ולא כלום. הטיפול בנוירופידבק מבוסס על כך שאנו מראים למוח את פעילותו ובהתאם לכך יש שינוי בפעילות המוחית. הטיפול בנוירופידבק אינו "פסיכולוגי". המטופל לא צריך ל"דבר". למען האמת קשה לי למצוא משהו דומה בין שתי שיטות אלה. אגב היו לי חולים שטיפלתי בהם ב EMDR בהצלחה, פירסמתי אף מאמר מדעי לפני כמה שנים על טיפול ב EMDR במטופל שלא היה לידי (באמצעות תקשורת וידאו). כך שאני מכיר את השיטה טוב. 2. אני שותף לתסכול שלך מ"הקפטיליזם" של עולם הרפואה. אך זהו העולם הכלכלי בו אנו חיים. אגב יש בזה גם צדדים טובים אך גם רעים. תפקיד צרכן הבריאות בעידן שכזה הוא לבדוק את המידע. אם אני מציע לך טיפול זכותך לשאול- מה ההוכחות שיש מאחורי הטיפול הזה. והוכחות בעולם הרפואה יש רק במקום אחד: במאמרים שפורסמו בעיתונים יוקרתיים ברפואה. מאמרים שעברו ביקורת של רופאים אחרים ושל המערכת של העיתון הם בד"כ מאמרים איכותיים יותר. אם יש לי שיטת טיפול מדהימה שפורסמה בעיתון "יוקרתי" המתפרסם בלוב אזי כנראה אין מדובר בשיטת רפואית שכדאי לי לבחור- ולא משנה מה ההבטחות שאומר איש המכירות. אני מאתגר אותך ואת הקוראים האחרים לחפש הוכחות על כל אחת ואחת משיטות הטיפול המוצעות בשוק להפרעות השונות. וכך אני מציע לעשות גם עם נוירופידבק. איני חושב שתחום זה צריך להיות שונה- דרשו הוכחות ! בדקו לפני שאתם בוחרים בטיפול זה. למשל: בעיתון הכי חשוב בעולם המדע (SCIENCE )פורסם לפני כחודשים מאמר על היעילות של נוירופידבק כטיפול לקשב. דעי לך שפירסום שכזה בונה קריירה של אדם כיוון שזו פסגה שמעטים זוכים לה. רק מאמרים חשובים בצורה יוצאת מהכלל זוכים להתפרסם בעיתון שכזה. יש לפרסום כזה משמעות דרמטית ביחס למדע הראוי שמאחורי הטיפול בנוירופידבק. דוגמא אחרת -ב2006 פורסם מאמר שהעמיד את נוירופידבק באותו קו של יעילות כמו ריטלין. המאמר פורסם בעיתון PEDIATRIC. זהו עיתון רפואת הילדים החשוב ביותר בעולם המערבי! אין רופא ילדים שלא חולם לפרסם בעיתון זה. פרסום שכזה לא נעשה כלאחר יד. ברור למערכת העיתון שמאמר שכזה יכול להשפיע על רופאים רבים. הם מפרסמים מאמרים כאלה בחרדת קודש דווקא בגלל ההשפעה שלהם על הרפואה. פרסום שכזה אומר שהמחקר שבוצע היה איכותי ביותר ותוצאותיו היו ברורות ביותר, אחרת הוא לא היה מתקבל לפרסום בעיתון ! למעט טיפול בריטלין איני חושב שיש שיטת טיפול אחרת בהפרעות ריכוז וקשב שיכולה לטעון לפרסומים מדעיים כפי שיש לנוירופידבק. ואני יכול לתת עוד ועוד דוגמאות. בשורה התחתונה- אני מסכים שהמצב שבו מוצעות שיטות טיפול "מהפכניות" חדשות לבקרים אינה מקלה על החולים. עם זאת כן יש דרך לבחור בשיטות טיפול ראויות וכאלה שאינן ראויות- והדרך היא בדיקת הפרסומים המדעיים בכל תחום. אני מסכים שזה דורש ידע, שליטה באנגלית ועוד. אך זה אפשרי ! בהצלחה