US תוצאות סותרות והתיעצות

לדר שלום בהמשך להודעתי מלפני חודש כאן: https://www.doctors.co.il/forum-4762/message-1089715/ הסיפור בקצרה, בבדיקת US צוואר לבירור תחושת יובש בפה שכבר חלפה מזמן, נמצאה קשרית בודדת בבלוטת המגן. ה US בוצע במכון מאר ב"ש ועל הדוח חתומה רדיולוגית בשם דר רוזנברג א (לא ברור לי אם היא בצעה את ה US או רק חתמה). בדוח המקורי (לאחר הסתכלות מחודשת לבקשת רופא אאג המפנה) היה רשום תסריט האימים הבא: בלוטת מגן לא מוגדלת, לא הומוגנית, גבולותיה לבולאריים. קשרית ודאית בגודל 1.8 על 1.3 באונה שמאל. מרקמה היפואקוגני, וסקואריות בעיקר בהיקף, גבולות לבולאריים בלתי חדים, מספר מוקדים נוזליים בתוכה. בהסתכלות שנייה רושם להסתידויות זעירות בתוכה. בקיצור, על פי הדוח של דר רוזנברג, סיכוי לממאירות כ 90%. כאמור רופא האאג החליט לשלוח אותי ל US חוזר במכון מדיטון אצל פרופ' ברקי. והנה הדוח השני: אונה ימין ואסטימוס תקינים והומוגניים. קשרית שטחית בודדת מעורבת באונה שמאל. ברובה איזואקואית (רושם לזפק חד קשרי) מוגדרת היטב עם גבולות חדים! וסקולארי בהיקף בלבד ללא הסתיידויות! (ככל הנראה המצאות מס' קולואידים נתנו רושם מטעה להסתיידות בדוח סונוגראפי מכון מאר). גודל 1.7 על 1.5. ללא למפדופטיה חריגה. סונוגרפית שפיר, ניתן לשקול FNA בשל גודל מעל 1.5, לשיפוטכם. בזמן ביצוע ההדמיה פרופ' בקרי הסביר לי ש US זה לא מדע מדוייק והתוצאה הדוח תמיד יהיה מוטה בהתאם לנסיונו של הרדיולוג. הוא הסביר שהרדיולוגית במכון מאר פעלה בהתאם למה שלמדו אותה. כל בלוטת המגן שלי מעט היפואקואית ביחס לרצועת השריר, אבל הקשרית בעלת מרקם ריקמתי ולכן יש להתיחס אליה כאל איזואקואית. הוא גם אמר שרוב הרדיולוגים יתקשו להבדיל בין קולואיד להסתיידות, אז אפשר להבין את הטעויות. הוא גם התבונן בדיסק שניתן עי מכון מאר וגם שם לא ראה את כל מה שדר רוזנברג רשמה בדוח שלה... בסופו של דבר הולחט יחד עם הרופא אאג לבצע FNA רק כדי להיות בטוחים. נלקחו 5 דגימות לרבות בדיקת CELL BLOCK. תוצאת ה FNA שלא במפתיע תאמה לניחוש של פרופ' ברקי UNINODULAR NONTOXIC GOITER. כנראה שצריך להגיע לרדיולוג הנכון כאשר מדובר ב US. לפחות למדתי לקח, 150 השקלים (לבעלי כללית מושלם) בהחלט השתלמו הפעם. עכשיו להתיעצות, הופתעתי שרופא האאג ששלח אותי, החליט שאין כל צורך בהמשך מעקב סונוגראפי, גם לא פעם בשנה או 10 שנים. במחינתו זפק פשוט לא רעיל וחד קשרי, זו תוצאה שפירה שאין לה סיכוי להפוך למאירה, ולכן אין טעם במעקב, בהתחשב שזו בכלל ממצא אקראי שלא ההינו אמורים לגלות. אמר שהמעקב יהיה רק פסיבי (אם בעוד 10 שנים ארגיש הפרעה בצוואר, אז לחזור ל US). האם החלטה זאת מקובלת גם מנקודת מבטח אנדוקרינולוגית (להביל מנקודת מבט אאג)? תודה דן