על סף ייאוש...

אנסה לתמצת את סיפורי הקשה,אני בן 29 וחצי,יש לי מיעוט זרע קיצוני,0.02 למל.עברנו 5 הפריות חוץ שכולם לא צלחו,בשלוש היה הפריות עם עוברים שהוכנסו ביום השני השלישי,בשניים מהפעמים היה עובר אחד יפה ועובר אחד לא יפה,ובאחד מהפעמים כולם היו לא יפים ובכל זאת הוכנסו.בשני הפריות אחרות לא היו כלל עוברים.היינו אצל רופא אחד לא החלפנו עד עכשיו לרופא אחר.הוא השתמש תמיד בהפריית icsi רק פעם אחת באימסי.הוא טוען שאיקסי עדיף על אימסי במקרה שלי כי אין הרבה זרע בצורה קיצונית.אישתי בת 26 טופלה 4 הפריות עי דקפפטיל שברובם יחסית היה יוצא מספר רב של ביציות מעל 10 ותכלס היו יוצאים שני עוברים אחד יפה ואחד לא ולפעמים לא היו עוברים.לאחר 4 הפריות התייעצנו עם רופא מהארץ שהמליץ לנו להחליף את הפרוטוקול לציטרוטייד,הוא ציין באוזנינו שהרופאים בארץ תמיד משנים פרוטוקול אם אין תוצאות ו4 הפריות עם אותו פרוטוקול זה חריג בעיניו.החלפנו לציטרוטייד בהפריה האחרונה ויצאו רק 6 ביציות,אבל תכלס יצאו שני עוברים אחד יפה ואחד לא שהוכנסו לאחר יומיים.כל העוברים הוכנסו ביום השני או השלישי מכיון שכשניסו להכניס יותר מאוחר לא נשארו עוברים.כרגע אנחנו בפני הפרייה שישית,אישתי מרוסקת ואני גם,למרות שאני מתאמץ לשדר לה חוזק.אבל בפנים אני גמור.יש לציין שאנו דתיים וגם לו לא היינו,תרומת זרע היא אופציה שלילית מבחינתנו.שאלתי היא האם להרים ידיים כי זה חסר סיכוי במצבי שיהיה לי ילד אי פעם,או שיש עוד סיכוי כלשהו אפילו קלוש שזה יקרה.והאם להחליף רופא שיטפל בי באימסי ?! והאם יכול להיות שהזרע המועט שיש לי ייפסק באיזשהו שלב?! אשמח לקבל עצות או המלצות לבקש מהרופא פה בחול.ותודה מראש לכם,על העצה והתבונה.