תזמון הזרעה

תאי זרע חיים באיברי הרבייה הנשיים 24-40 שעות בממוצע. לעומת זאת, טווח הביוץ לאחר עליית הורמון הביוץ (או זריקת אוביטרל) יכול להתרחש גם נעל 34-40 שעות. - רק 10% מתאי הזרע עשויים להימצא בחצוצרה בזמן ההפריה של הביצית. לכן, יש לבצע את ההזרעה לא יותר משעות ספורות לפני הביוץ. - ביצית מקבלת יכולת הפריה כ- 6 שעות לאחר הביוץ. יכולת זו נשמרת למשך 18 שעות נוספות. - לעיתים, בזמן הביוץ, בדיקת הביוץ אינה מזהה את הורמון ה- LH (הוא הורמון הביוץ). - כאשר ניתן אוביטרל להשראת ביוץ על בסיס מעקב הזקיקים, גודל הזקיקים לא תמיד משקף את מועד הביוץ בגלל יכולת ההשתנות של גודל הזקיקים לפני הביוץ. ביוץ יכול להתרחש 22-47 שעות לאחר זריקת אוביטרל. מאחר שאחרי הביוץ, עומדות לרשותנו 24 שעות נוספות של ביצית בעלת כושר ההפריה, יש לנו כ-71 שעות אפקטיביות ממועד זריקת האוביטרל להפריה של הביצית. נתונים אלו מראים, כי הזרעה כפולה מספקת זמן רב יותר להפריית הביצית ותלויה בשלושה גורמים עיקריים: - זמן נדידת הזרע לאזור האמפולרי שבחצוצרה, במטרה להפרות את הביצית. - משך הזמן מרגע פליטת הביצית מהזקיק עד לקליטת הביצית על-ידי הקצה הפיבריאלי הרחוק של החצוצרה. - משך זמן החשיפה של הביצית לזרע, בסביבה של החצוצרה. יש שטוענים, כי במחזורי טיפול בהם נעשה שימוש בתכשירים לעידוד ביוץ, לאחר זריקת אוביטרל ייתכנו ביוצים עוקבים בטווח של כמה שעות. בדרך זו, ההזרעה הראשונה תספק לנו מספיק תאי זרע לביצית הראשונה אשר התבייצה, וההזרעה נוספת תספק מספיק תאי זרע לביציות הנוספות, אשר חרגו בשלב מאוחר יותר. תא הזרע זקוק לזמן כדי לקבל את יכולת ההפריה (קפסיטציה), אשר דורש זמן נוסף. המסקנה היא שהזרעה כפולה יכולה לספק יותר תאי זרע לזמן רב יותר, מה שעשוי להגדיל את שיעור ההריונות המושג באמצעות ההזרעות. תאי זרע חיים באיברי הרבייה הנשיים 24-40 שעות בממוצע. לעומת זאת, טווח הביוץ לאחר עליית הורמון הביוץ (או זריקת אוביטרל) יכול להתרחש גם נעל 34-40 שעות. - רק 10% מתאי הזרע עשויים להימצא בחצוצרה בזמן ההפריה של הביצית. לכן, יש לבצע את ההזרעה לא יותר משעות ספורות לפני הביוץ. - ביצית מקבלת יכולת הפריה כ- 6 שעות לאחר הביוץ. יכולת זו נשמרת למשך 18 שעות נוספות. - לעיתים, בזמן הביוץ, בדיקת הביוץ אינה מזהה את הורמון ה- LH (הוא הורמון הביוץ). - כאשר ניתן אוביטרל להשראת ביוץ על בסיס מעקב הזקיקים, גודל הזקיקים לא תמיד משקף את מועד הביוץ בגלל יכולת ההשתנות של גודל הזקיקים לפני הביוץ. ביוץ יכול להתרחש 22-47 שעות לאחר זריקת אוביטרל. מאחר שאחרי הביוץ, עומדות לרשותנו 24 שעות נוספות של ביצית בעלת כושר ההפריה, יש לנו כ-71 שעות אפקטיביות ממועד זריקת האוביטרל להפריה של הביצית. נתונים אלו מראים, כי הזרעה כפולה מספקת זמן רב יותר להפריית הביצית ותלויה בשלושה גורמים עיקריים: - זמן נדידת הזרע לאזור האמפולרי שבחצוצרה, במטרה להפרות את הביצית. - משך הזמן מרגע פליטת הביצית מהזקיק עד לקליטת הביצית על-ידי הקצה הפיבריאלי הרחוק של החצוצרה. - משך זמן החשיפה של הביצית לזרע, בסביבה של החצוצרה. יש שטוענים, כי במחזורי טיפול בהם נעשה שימוש בתכשירים לעידוד ביוץ, לאחר זריקת אוביטרל ייתכנו ביוצים עוקבים בטווח של כמה שעות. בדרך זו, ההזרעה הראשונה תספק לנו מספיק תאי זרע לביצית הראשונה אשר התבייצה, והזרעה נוספת תספק מספיק תאי זרע לביציות הנוספות, אשר חרגו בשלב מאוחר יותר. תא הזרע זקוק לזמן כדי לקבל את יכולת ההפריה (קפסיטציה), אשר דורש זמן נוסף. המסקנה המתבקשת היא שהזרעה כפולה יכולה לספק יותר תאי זרע לזמן רב יותר, מה שעשוי להגדיל את שיעור ההריונות המושג באמצעות ההזרעות