מהי האמת מאחורי המסר הקיים כיום להקפיא ביציות לצור

“ישנן מספר סיבות לירידה בפוריות בגילאים אלה: ירידה ברזרבה השחלתית מתרחשת עם העלייה בגיל האישה ובמקביל ישנה פגיעה הולכת וגוברת באיכות הביציות, הן מבחינה מורפולוגית והן מבחינה גנטית. הפגיעה בביציות מתבטאת בהפרעה בסיבי הכישור, החשופים לפגיעות לתהליכי חמצון על ידי רדיקלים חופשיים הנוצרים בביציות – ושיעורם גדל ברבות השנים”. “פגיעה של רדיקלים אלה מתחילה מראשית החיים ומתגברת עם השנים, עד שפגיעותיהם הופכות מהותיות יותר וכוללות, בין היתר, פגיעה בחלוקת ההפחתה של הביציות ובמיטוזה שלהן. בשל כך, נוצרות ביציות עם מטען גנטי פגום, עם גרעין תאי פגוע ועם מספר כרומוזומים בלתי תקין. כמו כן, ישנה פגיעה בגופיפי האנרגיה של הביצית. אלה הם המיטוכונדריות. ישנו דלדול של המיטוכונדריות וישנה פגיעה ב-DNA, מה שמוביל לירידה בשיעור ההשתרשות של הביציות ולעליה בשיעור ההפלות של העוברים”. “מאמר חדש שהופיע בחודש יוני 2015 במגזין החשוב ביותר בתחום הפוריות Fertility and Sterility מספק את התאוריה השופכת אור על אחד ממנגנוני ההזדקנות של הביציות והנזק המצטבר לאיכותם וכושרן הפריוני. לא מעט מחקרים מצביעים חד משמעית על חשיבותן של הביציות בהתהוות עובר תקין ובעל פוטנציאל השתרשות טוב יותר, בעוד שלרחם ישנה משמעות פחותה בירידה בשיעור ההשתרשות”. “אחת העבודות המדעיות החלוציות, על נפלים צעירים ביותר של עוברים, הצביעה על העובדה שקיים שיעור גבוה בהרבה של אובדן עוברים בעת ההשתרשות, מאשר הפלות שנצפו בפועל. אובדן זה בהחלט קשור בפגמים כרומוזומליים בביציות. פגמים אלה יכולים להיווצר בגרעין הביצית במהלך המיוזה או המיטוזה, או כתוצאה מפגיעה בגופיפי האנרגיה של הביצית ו/או פגיעה ב-DNA המיטוכונדריאלי של הביצית, הפוגם בכושר ייצור חלבונים מהותיים לרבייה ולהשתרשות”.