לכל חברי הפורום-תקווה/יאוש - שמחה/עצב

זהו סיפור חיינו. שמחה מהולה בעצב. ההתחלה לפני כ-3 שנים כשהתחתנו. לאחר כמה חודשי ניסיון להרות פנינו לבירורים. שם התברר שלי הזרע חלש ואצל אישתי בעיית ביוץ. התחלנו בהזרעות ובמקביל עברתי צינטור [אמבוליזצייה ] של האשכים במקום ניתןח. לאחר כשנה של המשך ניסיונות הגענו ל-IVF. 3 ניסיונות הפרייה חוץ גופית נכשלו. הדיכאון היה עמוק. בנסיון הרביעי אישתי קיבלה את הדקפפטיל וחיכינו למחזור על מנת להתחיל בזריקות היום-יומיות. המחזור לא הגיע ולהפתעתנו התברר שכאשר אישתי קיבלה את הדקפפטיל היא כבר הייתה בהריון ספונטני. לא היה גבול לאושרנו. ובאולטראסאונד פשוט ראו שק הריון [ולא ציסטות כפי שאישתי חשבה]. בשבוע 8להריון כבר היה דופק וההריון המשיך לצמוח ולגדול[ברוך השם]. בשבוע 17 להריון אישתי גילתה גוש בחזה. ומייד נעשה לקיחת ביופסיה מהגוש ע"י מחט ובפתולוגיה היו תאים חשודים לסרטניים. הומלץ על לקיחת ביופסייה פתוחה[לקיחת חלק מהגוש בניתוח קל בהרדמה מקומית.]. שם התגלה בפתולוגייה גוש שפיר. לאור המימצאים הסותרים בשבוע 26 אישתי היתה על שולחן הניתוחים בהרדמה מלאה להוצאת כל הגוש. במקום נישלח הגוש למעבדה ושם התגלה "קרצינומה פולשנית"[סוג של סרטן שד.]. הוצאו גם בלוטות לימפה . בשבוע 28 התקבלו תשובות סופיות של סרטן הנ"ל ללא גרורות. הבלוטות 15 במספר היו נקיות. בשבוע 30 התחלנו טיפולי כימוטרפייה [מחזור ראשון]. לפני כן התייעצנו התייעצות טרטולוגית[השפעת תרופות על עוברים.]. והוחלט על 2 טיפולים [שבוע 30. 33.] ובשבוע 36 להוציא את התינוק החוצה. ולאחר להמשיך לטיפול שלישי.[סה"כ 6 מחזורי טיפול.]. בשבוע שעבר עברנו מחזור טיפולי שני. כרגע אנו בשבוע 34 ומחכים עוד שבועיים עד הלידה. אני חוזר לפתיח. יאוש מול תקוה עצב מול שמחה. שיהיה לכולכם בהצלחה. וכמובן גם לנו ולתינוק.

לאביבית ואריאל יש יש תקוה צריך להאמין תהיו חזקים חזק ואמץ

אני כבר מזמן ראיתי בתשובות שלך בפורום שאתה איש רגיש ונפלא