סיטי כשיש חשד לאירוע מוחי
דיון מתוך פורום נוירולוגיה - מבוגרים
שלום אדם שמגיע למיון עם חשד לאירוע מוחי (חולשת פלג גוף, או איבוד ראיה פתאומי). האם תמיד (ובכל מקום) עובר 2 הדמיות CT? כלומר סיטי רגיל ללא חומר ניגוד בכדי לשלול דימומים, וסיטי אנגיו כדי לנסות לזהות חסימות בכלי דם? ומה עושים אם בסיטי אנגיו לא רואים חסימות? והאם טיפול בTPA נותנים רק כאשר ראו בסיטי חסימה או גם אם לא ראו (וכמובן בתנאי שאין דימום) אבל יש סימנים קליניים שמעידים על אירוע מוחי? מה עושים אם בסיטי לא רואים (הבנתי שגם לא תמיד רואים עדות בסיטי בשעות הראשונות לאחר האירוע)? בעצם אדם יכול לקבל אירוע מוחי שבתיאוריה אילו היתה מבוצעת הדמיית MRI היו יכולים לזהות את החסימה? ובעצם ישנם אנשים שעברו אירוע מוחי ויכלו להציל את התפקוד שלהם, אלא שבגלל שMRI לא זמין במסגרת מיון, הם לא קיבלו את הטיפול TPA או צנתור מוחי? תודה
לערן שלום רב, תודה על שאלותיך. אשיב בהכללות, מתוך דגש שבכל חולה שבץ מקבלים החלטות פרטניות, שיכולות לעתים לא לחפוף לגמרי את ההכללות. יצויין שהתחום משתנה, ותשובה היום עלולה להיות פחות מדוייקת מחר או בעוד מספר שבועות או חודשים. באופן כללי -- החלטה על שמוש ב- TPA מבוססת על המצג הקליני של שבץ והעדר דימום ב- CT ללא חומר ניגוד, תוך הבאה בחשבון של מספר מצבים שיכולים להחריג את המטופל מלקבל TPA. החלטה על טיפול פולשני אנדו-וסקולארי מותנית בכך שתהיה מטרה - כריש שניתן לסלק בכלי דם בינוני עד גדול - ובמספר שיקולים נוספים, שהעקרי בהם הוא עדות לרקמה שניתן להציל, כאשר נפח הרקמה שאינה ניתנת להצלה אינו גדול מדי. בדיקת CTA מאפשרת קבלת מידע זה. העדר חסימה של כלי דם בינוני עד גדול ב- CTA לא תמנע טיפול ב- TPA, אך בהעדר חסימה -- אין צורך לבצע טיפול פולשני - כי אי אפשר לפתוח מכנית מה שאינו חסום. אין צורך בבדיקת MRI כדי לקבל החלטות אלה. על כן לא נתקלתי באנשים שאת תפקודם ניתן היה להציל "לו רק היה MRI בחדר מיון." ישנם מקומות ש- MRI זמין מאד, ואז ניתן לשלבו באופן שגרתי, כמקור מידע נוסף. יתכנו מקרים נדירים יחסית שבהם השבץ קל והתמונה אינה ברורה, ובצוע MRI יכול להבהיר אותה. ההנחיות המקצועיות אינן בונות על כך ש-MRI יהיה חלק הכרחי בתהליך קבלת ההחלטות. כל האמור לעיל יכול להשתנות, עם קבלת מידע חדש. בברכת בריאות, כרמל ערמון