דופמין,פרה פרונטילי,ממריצים,פזילה

מגיל צעיר יחסית, היתה לי בעיה של ליבידו נמוך, חוסר יכולת לחוות הנאה מהחיים, חוסר יכולת להיות רגוע ולהיות בלי סטרס, להתרכז ולהשיג את המטרות שלי. בגיל 20. זה התפוצץ בפנים בצורת התקפי חרדה, הייתי מטופל בנוגדי דיכאון. שעזרו לי חלקית, הורידו את התקפי פאניקה אבל במקביל פגעו לי בזיכרון, עוד יותר בליבידו עד מחיקה , חוסר אמפתיה, ניתוק מאנשים . ניסיתי כמה סוגים וירדתי מהם סופית. SSRI לא התשובה. ירדתי בהדרגה תחת פיקוח, ועכשיו יש קצת יותר ריכוז הליבידו טיפה חזר אבל חלש, בקיצור אני עדיין בנקודת ההתחלה, הפעמים היחידות שאני מרגיש שאני מחוץ ל''נכות הנפשית'' הזו, היא כשאני נוטל ממריצים (אדרל, פוקלין, ריטלין) - מיד, הליבידו, השמחת חיים, הרוגע, הכל חוזר, אני בן 26 כיום, מרגיש כאילו קיבלתי את החיים מחדש. הבעיה שיש תופעות לוואי וזה לא תמיד אותה השפעה . אם זה עובד גם כל כך טוב זה רק מסמן רעות לעתיד מבחינת תלות. אגב בגיל צעיר פרצה אצלי פזילה בעין ימין (אחד הדעות שהיא נובעת מחולשה של ההימספרה השמאלית) כשאני על ריטלין נניח, אני מרגיש שהצד השמאלי של המוח כמו ''מתחזק ונמתח'' ובמקביל הפזילה שלי נעלמת ואני רואה ברור וחד. האם יש לי בעיה במערכת הדופמין, בפרה פרונטל, בחלק השמאלי? האם תרופות ממריצות הן התשובה? הרי הן מטפלות בסימפטום לא בשורש. מה אפשר לעשות. זה קשה לחיות כרונית על ממריצים. לא בריא. ובמצב הטבעי - אני פוזל, חלש בריכוז, חלש במוטיבציה, בלי יכולת להנות ולהיות motivated .