"בדיקה נוירולוגית מקיפה" לצורך אבחון פסיכיאטרי

שלום רב. שאלתי פסיכיאטרים בנוגע למצבה הפסיכיאטרי של אמי, חלק אמרו שהם לא יודעים לאבחן במדויק אלא בזמן התקף, וחלק אחר אמר שהיא צריכה בדיקה נוירולוגית מקיפה. אבל איני יודעת מה היא הבדיקה הנוירולוגית שעלי לבקש. אני מעלה את השאלה שלי לפסיכיאטר וגם את התשובה שלו. השאלה שלי לנוירולוג היא: מהי אותה בדיקה נוירולוגית מקיפה שיש לבקש מהנוירולוג? שאלה לפסיכיאטר: אמי (55) סובלת מדכאון בן כמה שבועות או חודשים מדי שנה ושנה. התופעה התחילה לפני עשר שנים בערך ללא אירוע טראומטי. לעתים יש דכאון פעם בשנה ולעתים אף שלוש או ארבע פעמים. במהלך הדכאון היא לא מדברת, מתנהגת מוזר, למשל נכנסת לקרובי משפחה הביתה ופשוט נועצת בהם מבטים מפחידים ללא דיבור, חושבת שחותרים תחתיה, מפתחת אובססיית ופחדים (כמו למשל "ננעלת" על הרעיון שלנהוג זה מסוכן ולכן מחביאה את המפתחות של האוטו לילדים שלה) כשמנסים לדבר איתה בהגיון היא תוקפת, מקללת, מרביצה, נהיית פרנואידית וכולי והכל חסר שליטה חסר הגיון וחסר רוגע. היא סובלת מאד. לאחר יציאה מהדכאון לאחר שבועות או חודשים בד"כ היא לא זכרה כלום ממנו וחשבה שמגזימים או 'צוחקים עד שהראינו לה סרטון של ההתנהגות שלה והיא היתה בהלם ואמרה שהיא לא זוכרת מזה דבר. היום לאחר התקף ונסיונות לדבר היא זוכרת יותר את הנעשה בזמן הדכאון. הפסיכיאטרים לא אבחנו משהו ספציפי כי אף אחד לא ראה אותה בזמן הדכאון עצמו אלא רק לאחר שיצאה ממנו. רשמו לה ציפרלקס אבל היא מסרבת לקחת גם כשהיא במצב נורמלי ובוודאי כשהיא במצב הדכאוני. בזמן הדכאון היא נהית אלימה מאד מסרבת לקבל טיפול מסרבת להכיר בבעיה וחושבת שכולנו נגדה. כשהיא לא בדכאון הזה היא אשה אינטליגנטית פעילה מאד שאוהבת את החיים. ניסינו להכריח אותה ללכת לטיפול בזמן הדכאון אבל היא מתנגדת ואי אפשר חוקית לעשות משהו בניגוד לרצונה גם כשהיא במצב הזה, ובקשה לאשפוז כפוי נראה לנו כדבר מסוכן לעשות (יעשה לה טראומה, סכנה ל"סימום" בתרופות וכולי). מה אפשר לעשות בשביל לאבחן אותה? על פי הכתוב מה נראה לכם שזה? איך חוקית ניתן לעזור לה? אני מבקשת את עזרתכם אנו כבר לא יודעים מה לעשות תשובה של פסיכיאטר: בדרך כלל חולים פסיכיאטרים זוכרים את ההתקף הפסיכוטי או המאני. העובדה שהיא אינה זוכרת את הדברים אומרת דרשני ואומרת שכדאי לעשות בדיקה נוירולוגית מקיפה. במידה והיא באמת הגיונית בין התקופות יש מקום לנסות לתת לה טיפול מייצב בתקופה זו. התיאור שלך של התקופה הגרועה יותר דומה למצב פרנואידי מאשר למצב דכאוני ולדעתי יש צורך שפסיכיאטר יבדוק אותה בזמן ההתקף ולא אחריו.