מצב בעיתי

אבי חולה שגר לבד.בן 80 עם מחלה מסכנת חיים. מסרב לכל עזרה בבית ומסרב למעבר למגורים אחרים. התחילו בעיות רפואית גם של תנועה הוא חושב ורוצה לפתור את הבעיות ולחזור להיות צעיר. בכלל לא מקבל את הנכויות שלו. עכשיו יש בעית יציבות בהליכה. הוא מתעקש שימצאו את הבעיה הרפואית כביכול. אין פתרון. מבוי סתום. רוצה רק את הילדים כמטפלים. בקצור מצב קשה פסיכולגי. אין לו הבנה עמוקה במצבו הרפואי שזה טוב ורע. יש לו הרבה רצון ועיקשות זה טובורע. במצב נתון כל הזמן עסוקים בויכוח שצריך שינוי מהותי. אצלו צריכים לפתור את הבעיות כדי לחזור להיות בריא. לפני שנה וחצי עבר מספר בעיות רפואיות קשות וחזר לתפקד על רגליו למרות הסיכויים הנמוכים. עכשיו הגיע התחלת השקיעה. אין שום סיכוי להסבחר לו. הוא מוכן להשאר לבד בבית ולא לצאת. רק לאלשנות כלום. בעיה. יש תובנות ממקרים דומים שניתן להשכיל? תודה