בעיה קשה וסליחה על האורך.
דיון מתוך פורום מין ומיניות
שלום אפרת, כל חיי נמנעתי מחבר למרות שבגילאים צעירים אפשר גם חבר ללא מין אבל תמיד זה נראה לי כמקשה אחת. יש בי משהו שמסרב לתת לגעת הי ובטח שלא בצורה אינטימית. כמובן שהיום יותר קשה לי כי הקטע של החברות הופכת להיות חברות אם בני המין השני ולא אשאר בודדה ואני כבר מרגישה את זה שאין לי חברות. אבל אני לא מסתדרת עם גברים לא בגלל התקשורת אלא בגלל המגע. חשוב לי לציין שתמיד נוגעים בי מהר בדייט אף פעם לא היה מישהו עדין שתיווצר תקשורת וקשר. גדלתי גם בבית עם התעללות נפשית נקרא לזה הליכי גירושין קשים זלזול באמא ואפילו היום היא מודה שמעתי אותה אומרת לחברה בטלפון שהיא עברה התעללות נפשית מצידו. יש בה משהו מגונן עליו ובכלל כל חיי שמרתי הרבה דברים בבטן כך למשל אף אחד לא יודע שאבי הרביץ לה ובאה משטרה. אני מרגישה שמעולם לא היה לי חום ואהבה מצד גברי ומצד שני יש דברים שהם אינטסטנקטים מולדים כלומר אני יודעת מתי גבר מתייחס אליי יפה ומתי זה לא מכובד או מיני. אני מרגישה שכל הזמן אני מנווטת אליי בחורים גסים שמרשים לעצמם לדבר אליי לא יפה ברחוב לגעת אבל זה לא העיקר העיקר הוא הדייטים. נוצר מצב שאני עצלנית ולא מוכנה לשמוע על זוגיות לא מתאמצת למצוא את זה שמתאים לי ורק בוררת את מה שבא ליד מאחר ועברתי דברים לא נעימים בדייטים החלטתי שאני כבר לא יוצאת עמוד השדרה שלי שלדעת מה טוב לי או לא הדרדר כי אחרי הרבה זמן שאין ניסיון את מאבדת את הביטחון לפעמים אני חושבת שאם כל הבחורים מתנהגים אליי באותו דפוס אז זה ככה זה ואני צריכה להשתנות אך לא יכולה נוצרה בי רתיעה שאם מישהו מתקרב אליי נהיית לי בחילה רוצה שיילך. גם אם אתחיל לצאת אם מישהו יש בי משהו שרוצה שיילך למה? כי הכל מהיר והם מרגישים משהו ואז גם יכולים להיעלם. אין חברות הכל נראה לי מין ותשוקה. לראיה :יצאתי עם מישהו לפני שבוע אני לא יודעת מיהו ומהו... סתם זרמתי הוא לקח אותי לפאב ואני לא אוהבת ובחר לשבת בפינה וידעתי שבטח שוב.. ואז באמת הוא פתאום הסתובב וניסה לנשק אותי בפה וברור שנרתעתי והדפתי אותו.. במקרה כזה ואולי אני מגזימה עם זה שאני כותבת רבות, אני מרגישה תמיד רע עם עצמי ישר חושבת על מין מרגישה שאני בכלל לא נמשכת אליו ושואלת את עצמי אם אני רוצה את הבחור וכמובן שאני מבינה שככה זה יהיה בפעמים הבאות החתירה למגע ואז מחליטה לחתוך ובעצם עדיין לא הכרתי את האישיות. וככה זה כל פעם. הם מצדם יכולים לנשק וכו' להיות נחמדים ואח"כ להיעלם. אני צריכה יותר זמן ואני לא יכולה להגיד כמה עם כל אחד עד שאני אדע פלוס מינוס מי עומד מולי. האם יש לי בעיה ביצירת קשר או שהם פשוט זריזים ואולי לא רציניים איתי? אני חייבת לספר לך שהם מרגישים כך לרוב הם מתאדים אף אחד לא מתאמץ. שזו עוד בעיה מקטנות שתמיד הרגשתי שמתחילים איתי בגלל המראה ורוצים "לנצל" אותי ופחות להכיר מי אני. בכל מקרה קשה לי עם מגע בצורה שכזו. יש לך עיצה?
שלום לך, נשמע שאת חווה דברים לא קלים. יתכן ובעייתך נעוצה במספר דברים. קודם כל היכולת שלך בכלל ליצור קשר עם אנשים. כל גבר שאת יוצרת איתו קשר זה קודם כל שיחה, חברות, אדם שאת צריכה להכיר ולהתקרב אליו. את אומרת שאין לך גם חברות ויכול להיות שבכלל, עוד לפני שאנחנו מדברים על מיניות, יש לך קושי ביצירת קשר חברתי עם אנשים. שזה משהו שבשלב ראשון תצטרכי לעבוד עליו. דבר שני הוא איך את תופסת גברים, חווית בבית הורייך דברים לא פשוטים כמו אלימות ויחס לא טוב של אביך כלפיי אימך, יתכן וזה קשור לאיך שאת תופסת גברים. בעינייך צריך להיזהר מהם כי כוונותיהם תמיד רעות והם רק רוצים לנצל אותך. לכן , כל פעם שאת פוגשת גבר את מייד על המישמר. הדבר השלישי הוא מה קורה לך בכלל מול מיניות, נשמע שיש לך שם המון פחדים וחששות בכלל ממגע... ואת נרתעת ממגע באופן כללי. אין לי ספק שאם את חשה שאת לא יכולה להמשיך כך, את חייבת לטפל בזה. מאד ממליצה לך להגיע לך לטיפול מיני שיסייע לך לפתור את כל הנושאים האלה.. כי אחרת המעגל ימשיך וימשיך ללא סוף. אשמח לסייע לך המייל שלי [email protected] בברכה אפרת מנור מטפלת מינית מוסמכת www.efratmanor.com
לאפרת, תודה על המענה אבל השורה הראשונה שענית " גבר שאת יוצרת איתו קשר זה קודם כל שיחה, חברות, אדם שאת צריכה להכיר ולהתקרב אליו. " אין את זה אני ל נהנית מהיציאות. לגבי חברות זה לא שיש לי בעיה ביצירת קשרים ( ואלי כן) אלא שזה נסיבות חיי שהתרחקתי מאנשים ,הסתגרתי, התביישתי וכו'... ולגבי חברות מהילדות מעולם לא שיתפתי וכשגדלו נהיו פערים הרגשתי שלא מבינים אותי ואם אני מנסה לספר על עצמי שיחות מלב אל לב זה לא מענין או שמתרקחים. אגב, אני הייתי הכותל של חברות תמיד היו מספרים לי ובוכים לי אבל לפעמים יש שלב בחיים שצריך להיתמך או לפחות שיהיה עניין וכיף . דבר נוסף היה לחץ וליגלוג מידידים ( ממין זכר) וגם מחברה הכי טובה על נושא הבתוליות ורואים שאת נמנעת מזוגיות ונמאס לי מזה. ביחוד שצוחקים על זה בפרהסיה ליד אנשים זרים. אז כיף להיות עם אנשים שלא מכירים או שלא שואלים שאלות אבל אלו חברויות מאוד ספציפיות למשל רק בעבודה או רק בלימודים ולא מעבר. אני בטוחה שהם לא ציניים ולא כך מתנהגי אבל אין לי איך להשוות. היו פה ושם עדינים אבל הם לא לרמה האישית שלי. ממש עצוב לי שאני בלופ הזה של אותו סגנון גברים. אני דווקא אטרקטיבית ( לא בעיני עצמיכ לל אפילו לא אוהבת את המראה) ודווקא זה מה שמקשה לי החיצוניות התשומת לב על המיניות והגוף שלי אל מול הביקורת על הגוף שלי.(כן זה חרב פפיות) ובקיצור אין לי ביטחון עצמי במיניות שלי. תודה על ההקשבה.