עצובה בגלל הסקס שאין

שלום רב אני בת 47 נשואה מזה 29 שנים ואמא לילדים בוגרים מאז שאני נשואה לא היו לנו חיי מין סוערים הסיבה הייתה התעללות מינית שעברתי בילדותי . כן בטח תפנו אותי לטיפול הייתי באין ספור טיפולים סדנאות פסיכולוגים פסכיאטרים קאוצרים תרופות סדנאות ומה לא?????? כלום לא עזר אני מרגישה כמו נרקומן שחוזר מגמילה לסביבה של נרקומנים ואסביר את עצמי . מי שמפיל אותי זה בעלי כשיש סקס הוא עוטף אותי מחמיא מתקשר שולח הודעות מפנק נותן לי להרגיש מלכה אבל ברגע שאין סקס הוא משפיל אותי ומתעלל בי מילולית אני אראה לך מה זה יש מלא נשים בחוץ את תצטערי על זה ועוד ועוד.... ואני מנגד מרגישה כל כך מושפלת ומנוצלת מבינה שזה בגלל עברי וילדותי ומתחילה לקלל אותו אני לא יכולה להסתכל עליו באותם רגעים או ימים אני כבר שונאת את השבתות כי יודעת שיציק ונריב כי אנחנו יכולים להשאר במיטה עד מאוחר אני שונאת את החגים מאותה סיבה אני לא יןצאת איתו לאירועים לא לבתי מלון רק מהידיעה שנריב אז למה לצאת כל מי שהולל לבתי מלון עושה סקס??????? וכל היום????? אני לא נהנת מהחגים כל החג בכיתי בחופשות אני מבקשת לעבוד אם אפשרי או שאנחנו לא לוקחים חופשה יחד . מזה כמה חודשים התחלתי טיפול והרגשתי שאני מטפסת במדרגות לאט לאט אבל הוא שוב הוריד אותי והחלטתי לעזוב את הטיפול שהוא לא שווה את זה שהוא צריך טיפול הוא צריך להעריך אותי כאישה ולא כאוביקט מיני . אני כעוסה ממורמרת על החיים מפסידה את החיים מקנאה בכולם שיוצאים ומבלים וים ובריכה ובתי מלון כשאני בחרדה רק מהמחשבה על טיול . כמה פעמים תיכננתי בית מלון ורציתי להפתיע אבל ביטלתי או אם כבר הלכנו ברגע שנכנסו לחדר הוא רצה סקס ורבנו וחזרנו הביתה . אין לכם מושג כמה אני עצובה וכואבת. פוחדת להתגרש תמיד שולחים אותי לטיפול מישהו חשב שאולי הוא צריך טיפול???? אנא עזרתכם