חרדה חברתית? לא יודעת אם השאלה מתאימה לפורום
דיון מתוך פורום מין ומיניות
היי, אני כבר בשנות ה-30 לחיי ובהחלט לא ילדה קטנה ואין לי התנסויות מיניות. אני יודעת בוודאות שהייתי מאוד מאוד ביישנית וסגורה. וכל מיני עקבות מחשש של מה יאמרו בחורים וחשש מביקורת בכל מיני תחומים בחיי. הבישנות שלי לפעמים פורשה כסנוביזם. הבעיה שלי שהיא חוזרת על עצמה מגיל הנעורים ועד היום זה כשבחור מראה התעניינות בי ולא חייב להתחיל איתי ישירות במלל כמו את "את חמודה " אפשר טלפון... לפעמים זה אנשים שמתחילים איתי ליד אימי כלומר הם מכירים אותה או נוצרה סיטואציה כלשהי ברחוב אבל מפתחים שיחה ארוכה ואני מרגישה שהם מתעניים בי. אלו תנועות גוף לא מילוליות ( גם אמא שלי יכולה להבחין שנדלקו עליי) המודעות הזו שמישהו מנסה להתקרב אליי ישר יוצרת אצלי מעין התרגשות לא "וואו מתחילים איתי" אלא של רצון לברוח מהסיטואציה. מעין לחץ ויאללה רק שלא ידבר ישירות רק שתיגמר השיחה. אני גם מתחילה לדבר מהר וכמובן נבוכה. אני לא שולטת בזה וזה מבאס אבל שאלתי היא למה אני לא רוצה שיתחילו איתי? וההסבר ההגיוני שלי: זה שקשה לי בסיטואציות עם אנשים חדשים. אבל תמיד מי שמתחיל איתי זה לא הרי ידיד או מכר. אגב כשאני חושבת על זה זה יכול לקרות גם עם נשים לדוגמא אמא שלי ואני נלך ברחוב ולפתע תופיע אישה שהיא מכירה ואז היא תאמר " זו הבת שלך? איזו חמודה ואז תסתכל עליי במהלך השיחה וכו" כמובן שעם גבר שיש לו מתח מיני אליי ממש קשה. הייתי רוצה לשלוט בסיטואציה ( אני לא יודעת אם הצד השני מרגיש שאני לא מעוניינת או מתביישת או חסרת ניסיון עקב כך) אבל בעיקר חשוב לי להבין למה אני רוצה שילכו? הרי כל אחת רוצה חבר. את חושבת שזה הלחץ שיגלו שאין לי ניסיון זוגי או מיני? ושיצחקו עליי?
שלום לך נשמע שאת סובלת אכן מחוסר בטחון וחרדה חברתית. שווה לבדוק את נושא החרדה ועד כמה היא עמוקה ובאילו תחומים נוספים בחיים את מרגישה שהיא מופיעה. אולי להתייעץ עם גורם פסיכיאטרי ספיציפית לגבי הטיפול בחרדה. בנוסף גם טיפול נפשי של שיחות אצל פסיכולוג או מטפל מיני מוסמך יכול סייע. העבודה היא על הדימוי העצמי שלך ועל החחשות שלך ממיניות בפרט ומגברים בכלל. יש מה לעשות אם תהיי מעוניינת בכך. מאמינה שניתן שנות את המצב אך קודם כל צריך לבדוק אותו לעומקו. אשמח לסייע [email protected] בברכה אפרת מנור מטפלת מינית מוסמכת www.efratmanor.com