לא משוחררת מינית לעומת חברות שלי

שלום אפרת, אני בת 25 ועדיין... אני ביישנית ותמיד שמתקרבים אליי ברחוב בחורים אז קשה לי.אני תמיד אגיד "לא" למי שמתחיל. חברות שלי צוחקות עליי וגם ידידים על זה שאין לי חבר. אז החלטתי לנסות מבלי באמת לרצות כלומר סתם לצאת לדייט כאילו זה ידיד וגם אם לא ירצו אותי, לא אעלב. התחלתי לצאת פה ושם והם ממש "יצורים" ומתנהגים קצת מוזר נראה לי לכולם הפרעות התנהגותיות. חברה אחרת אמרה לי :מי יוצא אם אלו שניגשים ברחוב ומתחילים? גם כשאני יוצאת בשישי אני לא מצליחה למצוא בחור איכותי. בלי קשר אני מרגישה שקשה לי בזוגיות או יותר נכון שיהיה קשה לי מבחינה מינית? =מגע, נשיקה... שמתי לב שכל הבנות מתות לחבר, להתנסות מינית ואצלי זה הפוך כלומר כשאני יוצאת אני נלחצת מהנושא הזה או מזה שעתיד לבוא.קשה לי להסביר מה אני מרגישה אבל זה נראה לי לא נעים וטכני הפעם הראשונה עם המון בעיות במיטה.. גם אני יודעת שיהיה לי קשה שיגעו בי באיברים אינטימיים. ולראות גבר עירום לא כזה מחרמן.. שם למטה.. בעבר חשבתי שאני לא בשלה מינית אבל עכשיו אני מבינה שזה לא קשור.זה ממש רתיעה גם ממגע, לא נעים לי. יש בנות שלא היה להן חבר והן לא התבישו שהיה להן חבר ראשון. והן יכלות להיות בנות 16 או בנות 27 ואפילו 30. כנראה זה קשור לביטחון עצמי ? מה גורם להן להיות בטוחות בעצמן בעירום בנגיעות ובלשכב? אני ממש מתקשה למצוא סיבה למה נהייתי כך?ולכן קשה לי לצאת מזה. אנחנו לא דתיים. אבל אני מרגישה שיש לי מודעות ומחשבה על זה יותר מאחרים שלא חושבים ופשוט עושים.. מה עליי לעשות? האם יש ספר או חומר בנושא? תודה