שאלה

שלום רב, אני מאוד אשמח לעצתך, וסליחה מראש על האורך: אני נשואה 7 שנים ומתקשה לקיים יחסים עם בעלי בתחילת נישואינו היינו בטיפול מיני שכלל החדרה של מרחיבים נרתיקים. כאשר המטרה הייתה כניסה להריון (אנחנו דתיים). אני רוצה לציין שהשנה הראשונה לנישואים הייתה מאוד קשה עבורי מבחינת המגע המיני והמגע בכלל. היה לי מאוד קשה להתרגל למגורים המשותפים ולשינה המשותפת, מאוד התביישתי להתלבש מול בעלי, והייתי מקפידה לנעול דלתות של חדרים פנימיים כדי לחוש פרטיות. בכל אופן, עזבנו את הטיפול לאחר מספר פגישות. לא התחברנו לכל ההווי ולכל נושא המרחיבים. כיום יש לנו ילדים, אך עדיין מדובר בבעיה שלא מרפה ממני. יש לי בעל חמוד ועדין, יש בינינו קשר טוב. אבל אני פשוט לא מסוגלת לקיים איתו יחסים או לגעת בו בגוף. (אני גם נרתעת מהאיבר שלו) כאשר אנו מקיימים יחסים, אני מרגישה מאולצת, ומחשבותיי נודדות תמיד לנושאים אחרים. אך אני מסוגלת להינות באופן מיני אם ארצה בכך. כבר כמעט שנה (עם הפסקות) שאני מטופלת אצל מטפלת מינית בעקבות אותו הסימפטום של כאב. היא ביקשה מאיתנו לתרגל "מיקוד חושי" ואני לא מסוגלת לגעת בגוף של בעלי! אלא רק בשיער, בפנים ובידיים. (יש בינינו מגע חיבתי , ואני אוהבת "להתכרבל" איתו לפעמים) אבל, אני מאוד מאוד פוחדת שאני לא נמשכת אליו. ובינתיים הטיפול לא מניב תוצאות, אלא רק מחמיר את הבעיה. ולכן , כרגע אני בהפסקה מהטיפול. באחד המפגשים המטפלת אמרה לי שיש אנשים שהם א-מיניים, אך אני יודעת שאני לא כזו! במחשבות שלי , בדו שיח שלי עם עצמי בעקבות הטיפול, אני כן רואה את עצמי נחדרת. למעשה, זוהי משאלת ליבי הכמוסה. אין במחשבותיי בחור ספיציפי (אך לא בעלי), אבל מבחינת החוויה אני מוכרחה שהפרטנר יהיה בחור סמכותי, "שיודע מה הוא עושה", ושאדיב ומתחשב כלפיי . ואני לא מרגישה שבעלי הוא כל כך סמכותי בהקשר המיני. בנוסף, כבר 3 שנים שיש לי מדי פעם מחשבות על מגע עם המנהלת בעבודה. לא מדובר על מגע מיני ממש, או במחשבות לצורך גירוי שלי (אני לא בעניין הזה), אלא מדובר במחשבה על מגע של חיבה : היא מחבקת אותי ומלטפת לי את השיער. (אני לא רוצה לגעת בה במציאות) אני לא חושבת שאני נמשכת לנשים, ואין לי נטיות הפוכות. לדעתי מדובר בסוג של משיכה רגשית, ואולי גם ברצון להרגיש הערכה ממנה. אני גם מאוד מתחברת לסמכותיות ולאסרטיביות שהיא מקרינה. בקיצור, אני מרגישה שבכל מה שקשור ליחסי מין ומגע - אני מחפשת "דמות הורית סמכותית" ולא בן זוג השווה לי. ואולי זה מה שיוצר אצלי קושי לקיים יחסים את בעלי. (ויש גם עניין הרתיעה מהאיבר ומהגוף שלו) אני מאוד מבולבלת ואובדת עצות לחלוטין. בבקשה תאמרי לי, האם טיפול מיני יעזור לי? אני מאוד מתביישת לשתף את המטפלת במה שרשמתי כאן. היא צינית כלפיי הרבה פעמים, ואני פוחדת שתגיב לי בציניות ואז איעלב. אני גם מרגישה שהיא לא מבינה אותי וחשה את הייאוש שלי והכאב הרגשי , והקושי שאיתו אני מתמודדת. איך אפשר לדעת אם קיימת משיכה בין בני זוג? האם המטפלת תוכל לעזור לי לפתור את בעיותיי? אולי כדאי להתחיל טיפול חדש במקום אחר? אין לי מושג מה אני אמורה לעשות.