שאלה

היי , בבקשה תייעצי לי מה עליי לעשות: הייתי בטיפול במשך תקופה ארוכה , אצל מטפלת טובה ומקצועית. המטפלת שלי, היא "אלופת השיקופים". כל הזמן היא הייתה משקפת לי את עצמי: הייתה חוזרת על ביטויים שאני אומרת, הייתה יושבת כמוני, ואפילו משקפת אותי בלבוש. בכנות, השתגעתי מכך! הנסיון הזה שלה, להשפיע עליי דרך הלא מודע, הרגיש לי נמוך ולא ישר. הרגשתי "נחדרת" כנגד רצוני, ולכן במהלך הפגישות הייתי עסוקה בלהדוף אותה ואת הניסיונות שלה. לא שיתפתי פעולה, לא נפתחתי בפניה, ולא הסכמתי לדבר איתה על נושאים אינטימיים. עקב כך, הטיפול נפסק. העניין הוא , שאני מחבבת אותה מאוד. היא חכמה בעייני וגם מטפלת טובה. מהרגע הראשון חיבבתי אותה, אך כל השיקופים הללו והשאלות האישיות ששאלה מיד בפגישה הראשונה, גרמו לי לחרדה ובהלה ממנה. להרגשתי, היא אפילו לא נתנה לי אפשרות להתרגל אלייה וישר "המטירה" עליי שאלות והאיצה בי. היא הסבירה שהיא צריכה לאבחן – אך מה המטרה באבחון? אם הוא משפיע בצורה כזו שלא ניתן לטפל? נוצר מין מעגל כזה בטיפול, שאני מגיעה למפגש – לא מדברת – המטפלת משקפת – אותי זה מעצבן – ואז המטפלת מאבדת סבלנות-אני מרגישה דחויה- אני עוזבת את הטיפול – אבל מתגעגעת אליה – ואז חוזרת לטיפול. והמעגל חוזר חלילה עוד מיליון פעם. בנוסף, היא די פרובוקטיבית בעייני: בלבוש וגם בדיבור. טון הדיבור שלה מרגיז, הקול שלה שורף לי באוזניים, והלק שלה, שחור-מפחיד ואדום-צעקני, מזכיר לי את כל המכשפות מהאגדות. בא לי שתלך להופיע בקברט ותניח לי לקרוא ספר. כן, בא לי שתלך מכאן כבר... ואז תחזור... אני יודעת שיש לי קושי בתחום, ואני מתקשה לדבר וזה "גם שלי" , אבל עדיין, מה את חושבת? אני שואלת ברצינות! מה עושים במצב כזה? לחזור אליה שוב? לנסות ללכת למטפלת אחרת? אני מבולבלת...