חוסר משיכה

שלום אפרת, יש לי בעיה שאני מתקשה במציאת חבר. ראשית אני לא מעבירה את הזמן שלי עם שום גבר על הדרך או למין. כי אני מאוד אמתית רגישה לא נעים לי להוליך שלל אם בחור מסוים רוצה בי ואני לא בו אני חותכת על המפגשים הראשונים. אני לא כזאת בליינית ולא מכירה הרבה לא היה לי חבר ואני בת 32. רוב הבחורים שאני מכירה הם ללא היכרות ראשונית מוקדמת מה שמקשה עלי את ההתקרבות וההתאמה. לצערי הרוב לא מוצאים חן העיקר בגלל ההתנהגות שלהם לא אינטלקטואליים בשבילי ולא מעניין לי אין להם גם שאיפות גדולות ושוב אני חותכת ומתבאסת מכל דייט. כמעט כולם לא מושכים אותי, אף פעם לא יצאתי עם מישהו שאני חושבת שחתיך/ נאה חמוד למרות שזה גם לא תנאי עיקרי שאהיה עם מישהו אבל אולי עם הייתי נמשכת הייתי שוכבת. אף פעם לא היה מישהו שהצית אותי זה מאוד מבאס אותי כי אני רוצה כבר משהו שיעבוד. הבעיה שאני לא יכולה לתת גם יותר מידיי צ'אנס כי הם נמשכים בטירוף מחפשים מגע ולי זה קשה עד מגעיל שוב כי לא נמשכת ולא מעניינים. הבעיה היותר חמורה שכבר בדייט הראשון הם ממש עטים עליי ולא הכי בעדינות ובקיצור אין קשר בין התקשורת שבנינו לרצון לקרבה יש כאלו שאני אפילו לא רוצה לראות יותר ולא נראה לי שהם מרגישים שהדייט לא עובד. ואולי הם גם לא הכי קוראים או רוצים לקרוא את תנועות הגוף או המסר הלא מילולי שלי. כיום אני בבעיה הכרתי בחור שכן עשה לי את זה באישיות פתאום הבנתי שהוא חמוד מחפש קשר רציני. הבעיה הייתה בדייט הראשון שלנו שנראה לי שפגעתי בו הוא בא נרגש לדייט אני זו שפנתה אליו בפייס וגם התמונות שם לא הרשימו. אנחנו קצת מכירים מהעבר. ציפיתי לשיחה אינטלקטואלית אבל הוא ישר נגע בי ליטף אותי עוד לפני שאדע מיהו ומהו.. ושוב עקב חוסר המשיכה אליו זה עיצבן אותי בעצם זה מה שקורב בכל דייט אצלי. הרגשתי רע חשבתי גם שרוצה אולי סטוץ כי זה נראה לי מהר מידיי והבנתי שאני בעצם זו שהכניסה לסיטואציה שאני התחלתי איתו..מה שהרגיש לי יותר רע כי לא רציתי לפגוע בבן אדם. חתכתי בעצם את הדייט וביקשתי ממנו שנעזוב את המסעדה ואז הייתה לו שיחה בחוץ בדרך הביתה פתאום הביע רגש פתאום דיבר הוציא משפטים במסעדה כל הזמן שתק.זה צבט לי בלב הכנות שלו וכמה מתוק אבל איכשהו עדיין לא נמשכתי והייתי מבולבלת עם הקטע של המגע שממנו ברחתי במסעדה הוא גם ניסה לנשק אותי במסעדה והייתי ממש מופתעת . כל כך רציתי הביתה הרגשתי שאני משגעת אותו מוליכה שולל מבולבלת ממה שאני רוצה. הוא הבין שלא מעוניינת וחיבק אותי חיבוק דואג והזמין לי מונית שכמובן לא הסכמתי לעלות עליה למחרת התקשר להזמין עניתי בשלילה כי באמת לא יכולתי וזהו.. מאז לא התקשר. פתאום כל כך רציתי אותו ומצד שני לא נמשכת.. המשכתי לדבר איתו בפייס ובטלפון ע"י סמס ובעצם כל הזמן אני זו שרודפת אחריו והוא רק נחמד. הוא לא יוזם. רק מידי פעם אומר תבואי לבקר אותי ואני לא יודעת עד כמה הוא רציני. הוא גר בירושלים ואני מהמרכז. אני שוקלת ליזום צעד כי הוא כבר לא יזום אחרי שנדחה אבל אני שוב פוחדת שמא לא ימשוך אותי שוב שמא יתחיל לגעת בי כשאני עוד לא מוכנה רגשית כי כשיש לי קטע רגשי זה אחרת.. היה לי חבר שלא משך אותי אבל התאהבתי בו ואח"כ לא היה איכפת ליאבל זה היה מאוד איטי. יש לציין שאותו מפגש נערך בלילה במסעדה חשוכה ולא יצרתי עימו כל כך קשר עין לאחר שניסה לנשק אותי. מה את מציעה ליזום מפגש ומקסימום שוב לדחות אותו? אני פשוט לא מסוגלת להעליב אותו שוב ויש לי הרגשה שאולי הואכעת מחזיר לי בחזרה לבואי אליי לירושלים. הבעיה זו המשיכה אני מאמינה שעם היכרות לא תהיה כל כך בעיה למרות שאם חושבים שזה לנצח נניח חתונה אז אולי כדאי למצוא גבר שאני גם נמשכת? שלא אח"כ אחשוב כל הזמן שאני מפסידה.. הוא ממש נמשך אליי ולא אוכל להרחיק אותו או שזה יעליב אותו. האם יש טעם לצאת עם בחורים שלא נמשכים אליהם? איך אפשר להסביר בעדינות שצריך זמן? זה נשמע להם כמו ילדה קטנהו יש כאלו שנעלמים אם לא נמשכים אני אשמח מן הידע שלך לעצה כי לי קשה כל הקטע האינטימי ללא הקטע הרגשי ושוב הבעיה שלי שאני לא מתחרמנת ונמשכת לגברים שאיתי שזו גם בעיה והרי אנחנו המין הנבחר ולא הבוחר. האם רוב הבחורות נענות להצעה של בחור שהן לא נמשכות? אני כותבת כי אני מיואשת ובחיים הרי לא יבוא גם החתיך וגם האינטליגנט תודה אומרים שמשיכה באה עם הזמן