וגיניסמוס, תסכול ורווקות - השילוב המנצח בדרך למטה
דיון מתוך פורום מין ומיניות
היי, אני בת 31, סובלת מוגיניסימוס, אובחנתי רק לאחרונה והופניתי לפיזיותרפיה לרצפת האגן (עוד לא התחלתי בטיפול, יש רשימת המתנה ארוכה). זה קצת מכעיס בפני עצמו, אני תוהה מדוע רופאי נשים אחרים שראיתי במהלך העשור האחרון לא טרחו לציין זאת ולספר שיש מה לעשות. הבעיה שעומדת בפניי כרגע היא הקושי בייצור זוגיות ארוכת טווח. הייתי בזוגיות אחת ארוכה עם בחור מדהים, ולצערי זה הסתיים. היינו חברים טובים עוד לפניי הקשר הרומנטי ואני חושבת שזה מאוד טרם לעובדה שהוא נשאר ולא ברח למרות הבעיות בחד המיטות. אני מרגישה שבנים בגילי (פלוס מינוס) פחות סבלניים ופחות סלחניים בושא. אני כרגע יוצאת עם בחור שאני מאוד בעניין שלו אבל חרדה מהרגע שהמצב יהפוך ליותר אינטימי. מה עושים? איך אני מכינה אותו לזה מבלי להבריח אותו? או שאני לא מספרת לו לפני? הבעיה שלא בא לי בכלל להגיע למצב הזה, של סקס, אבל אני גם לא רוצה להבריח אותו, והוא חותר לשם כבר מהדייט הראשון (יצאנו פעמיים). אני ממש מתוסכלת וממש אובדת עצות. טיפול מיני הוא לא אופציה כרגע בגלל העלות הגבוהה.
שלום לך חשוב שתדעי שסימפטום פיזי של וגיניסמוס הוא רק ביטוי פיזי למצב ריגשי עמוק יותר, ואין מה לעשות הגוף מבטא דברים אולי שלנפש ולפה קשה לפעמים להוציא החוצה. העבודה עם פיזיותרפיה רצפת אגן היא נכונה, אך כיוון שעובדת רק עם הגוף והיכולת לשלוט בתגובות שלו ולא נכנסת ומסייעת לך להתגבר על המחסומים הרגשיים או התפיסות שעוצרות כמו חרדות מסקס או קשיים רגשיים אחרים שאת חווה, היא לא מספיקה. אין ברירה אלא להציע לך טיפול מיני ותהליך שיבדוק גם מה עוצר אותך או מפחיד אותך בסקס וגורם לסימפטום של וגיניסמוס. רק עבודה על הבעיה מהשורש תסייע לך להשתחרר ולשחרר את מה שעוצר אותך. לגבי טיפול מיני, לא בכל מקום הוא חייב להיות יקר ואם יש לך מוטיבציה ונכונות לשנות , זה לא מה שצריך לעצור אותך. מוזמנת לכתוב לי במידה ויש לך עוד שאלות ואשמח לסייע [email protected] בברכה אפרת מנור מטפלת מינית מוסמכת www.efratmanor.com
מנהל פורום מין ומיניות
