לאפרת מנור המשך למה שענית

היי "בהמשך למוזרה ולא מבינה את עצמי" כתבתי לך כי גברים מתייחסים אליי כאל אוביקט מיני. ולגבי המיניות והתפיסה בבית. לא מדברים על כלום. אני רק יודעת שגדלתי בבית עם אלימות ויחסי כוחות בן גבר ואישה ההורים שלי תמיד רציתי שיתגרדו. אבא שלי מתכחש אליי אפילו אומר לאמא שלי "הבת שלך" אומר לה שהיא תתמוך בי והוא באח השני. אין לי שום חוויה איתו ושמחתי שעזב את הבית. הרבה התעללות נפשית. וחוץ ממנו יש את הגברים בחוץ שלא היה לי אף פעם תחיל של דייט נעים של שיחה התעניינות בי. לגבי הגוף עברתי המון בחקורות עליו עד שבגיל בוגר זה כבר נשאר תקוע מסתירה אותו ונמנעת ממדע. עכשיו אני יותר משוחררת אבל פוחדת מביקורת של בן זוג ופוחד מהעובדה שאני בתולה כי שוב הם תמיד חותרים מהר ואני לא רוצה וככל שעולים בגיל ובעצם אליי אף פעם לא הייתה סבלנות ונעלמים. מרגישה שחשוב מין יותר מחברות ואני צריכה את החברות ולדעת שאוהבים אותי. בכל מקרה הכל קורה ממש מהר בדייטים ראשונים ואז זה נגמר עקב חוסר התאמה. נמאס לי ויש לי כבר חרדות מכל ההתנהלות שלהם אליי בדייט . זה לא אמור להיות מפגש עם מגע.