בבקשה עזרה

שלום אפרת, האמת שאני לא יודעת מאיפה להתחיל... בעלי ואני חווים בעיות קשות בחדר המיטה, אני כבר מיואשת...אני בת 26 והוא 32. לפני שהכרתי אותו, הייתי בחורה מאוד מינית (זה לא אומר ששכבתי עם הרבה גברים, להיפך, אלא שמאוד אהבתי, נהנתי ורציתי סקס. במילים אחרות הייתי טיפוס מאוד חם במיטה). מאז שהכרנו,לפני 3 שנים,יחסי המין בינינו אף פעם לא היו מזהירים. כבר מההתחלה זיהיתי פערים במיניות בינינו, ושהוא פחות מיני ממני. אבל מתוך שכנוע עצמי חשבתי ויחסתי את זה למרחק (בעלי לא ישראלי ועד לפני החתונה נפגשנו פעם ב..). חשבתי שהמרחק יוצר קשים, שהחוסר זמן יוצר לחץ שמפריע, וקיוויתי שדברים ישתפרו. להפך. המצב רק מחמיר. אפרט מעט מן הקשיים שאני חווה: אני מרגישה שהוא לא מכיר אותי, שהוא לא יודע מה טוב לי, מה נעים לי. אני כל פעם צריכה להזכיר לו וזה מתסכל אותי. זה גורם לחוסר זרימה. אני לא נהנית מהמגע שלו, לא כי אני לא אוהבת אותו חלילה, אלא פשוט אני מרגישה שהוא לא יודע איך לגעת (המגע שלו קר). בתחילת המגע המיני, איבר המין שלו מאוד קשה עד כדי כך שזה כואב, וכמה דק אחרי כן הוא ממש מתרכך עד לרמה שאינני מרגישה כלום. הוא קצת כבד משקל - דבר נוסף שמפריע לי להינות. אני לא יודעת איך לבטא זאת אחרת, אבל הוא פשוט לא יודע איך לזוז במיטה, הוא מגושם, וכל פעם שאני מנסה להדריך אותו מה לעשות, התגובה שלו (לא מילים, אלא הבעות ושפת גוף) מאוד חסרת סבלנות וזה גורם לי להרגיש כאילו אני דורשת יותר מידי ובסופו של דבר לא לטרוח אפילו לעשות זאת. כל תנוחה שאני אוהבת וגורמת לי לגמור (מניסיון של שנים עברו) - כואבת לו ובלתי אפשרית (לדוגמא הוא שוכב ואני עליו נשענת אחורה ונעה קדימה ואחורה). מיותר לציין שאף פעם לא גמרתי איתו מחדירה. עצם העובדה שבהתחלה מאוד רציתי סקס והוא פחות הפכה אותי לאפאטית (סוג של, אתה לא רוצה, לא צריך), וכשכל הבעיות החלו להופיע זה עוד יותר החריף. אציין שמאז שאנו יחד אני לוקחת גלולות (יש אומרים שזה משפיע, אבל עם כל הבעיות שמניתי קשה מאוד להאשים את הגלולות). לסיכום, אם אפשר בכלל לסכם, כל הבעיות לעיל הפכו אותי למרירה, דיכאונית והיום - הדבר האחרון שבא לי לעשות זה סקס. היום בעלי הוא זה שיוזם ויותר מיני ממני. אני לא יודעת מה לעשות, אני ממש על סף יאוש. אני יודעת שזה מקרה מורכב, אבל בבקשה תנסי לעזור לי...