אפרת שלום
דיון מתוך פורום מין ומיניות
אני עובר פסיכותרפיה. המטפלת שלי בהריון. אני שמח בשבילה אבל גם קצת עצוב. אני רוצה שהיא תאהב רק אותי, וכעת היא בהריון ממישהו אחר. היא גם הזדיינה איתו (סליחה על המילה) וגם תלד לו תינוק. זה עושה אותי עצוב. בפנטזיה היא רק שלי, רומנטית ומינית. אני רוצה אותה רק לעצמי. את יודעת, אני רוצה לשמוח בשבילה וקשה לי. אני מרגיש שאני קטנוני ואנוכי נורא. הרי אני רוצה שיהיה לה טוב. למה קשה לי לשמוח ולפרגן לה?. משהו דפוק אצלי?.
שלום לך, אני שומעת את מצוקתך. אכן כשהמטפלת בהריון, זה יכול להשפיע על רגשות המטופל לכל מיני כיוונים. עם זאת, חשוב לזכור שזה חלק מהחיים וכמו שהחיים נכנסים לטיפול גם ההריון אם נרצה או לא ,נוכח שם בטיפול. אין שום דבר דפוק אצלך ומותר לך להרגיש דברים.. עם זאת, במידה והדבר מפריע להערכתך להתקדמותך בטיפול, או גורם לך להיות עסוק בעיקר בנושא זה בזמן הטיפול, הייתי מציעה לך אולי, לשקול לשתף בצורה כלשהיא את המטפלת בתחושותיך כלפי ההריון. יתכן שאם יעלו ויהיו נוכחים בחדר, הדבר יקל עליך להתמודד איתם.
מנהל פורום מין ומיניות
