נשואים טריים ללא תשוקה

שלום לך, אנחנו נשואים חצי שנה. אני בת 42 והוא בן 52. יצאנו שישה חודשים לפני החתונה שבהם לא קיימנו יחסים כלל (שומרים נגיעה). היו מעט חיבוקים ונשיקות בפה. בעלי בחור נמרץ, חם ועירני ולכן ציפיתי להמון. חשבתי שהוא מחזיק את עצמו מאוד עד שנתחתן. בימים הראשונים לאחר החתונה, בכלל לא הצלחנו לקיים יחסים. הוא נרדם כל הזמן וכשהיה ער, לא הייתה לו זקפה. המצב יחסית השתפר ויש לו יותר אנרגיה. יש לי כמה בעיות, אני אנסה להיות מסודרת: 1. גיליתי שבעלי לוקח גלולה דומה לויאגרה בעקבות התסכול העמוק שהבעתי. מצב הזקפה אכן השתפר למרות שגם כאן יש בעיות (אין מצב לספונטניות) 2. בעלי שהיה רווק כל חייו יכול לגמור רק כשאני מעליו (כמו אוננות שהיה מאונן) ואני מותשת. 3. הבעיה הכי קשה והכי כואבת, שבגללה אני ממש נובלת היא שאין תשוקה בקשר הזה. אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני. הוא בעל נפלא ומאוהב בי עד כלות. הוא מסור ומשקיע ושם אותי תמיד במקום הראשון. הוא באמת חיכה לי כל חייו ואני אוהבת אותו באותה מידה. אני בחורה טמפרמנטית ומלאה יצרים, אנרגיה ותשוקה. הוא רגוע. הוא מרעיף עליי חום ואהבה, אבל ללא תשוקה. כלומר, חיבוקים, נשיקות יבשות, החזקת ידיים. אבל אני מרגישה שהוא אבא שלי ולא המאהב שלי. אנחנו מתנשקים צרפתית רק ואך ורק במיטה. אני בסבל נפשי ופיזי איום ונורא כבר מהיום הראשון. חשבתי שהמצב השתפר כי המין עצמו יותר טוב. הוא מספק אותי מאוד ומשקיע המון. יש לי אורגזמות מפוצצות. אך זה לא מספיק לי. אני לא מבינה למה אנחנו (כלומר הוא) כבוי לגמרי מחוץ למיטה, ורק במיטה , ורק שם, הוא מנשק אותי (הוא לא מנשק טוב אבל לפחות מנסה) ורק שם הכל מתחיל. אנחנו יכולים לבלות שעות רבות ואף שלושה ימים ללא נשיקה אחת וגם ללא יחסי מין. אני בסבל איום ונורא וסובלת מכאבי ראש וחוסר תאבון. כלומר אני מדוכדכת מאוד. הוא שם לב ושואל מה קרה, מה קרה. אני אומרת כלום וזה מרסק לי את הלב אני אנחנו באמת מאוד מאוד אוהבים. אני יודעת שאנו יכולים לגשת לייעוץ ובעלי אמר שהוא יעשה כל דבר שאגיד ואבחר. אבל מה ייצא לי מזה? האם אהפוך בן אדם ללא יצר מיני לאחד עם יצר מיני? אם אין לו דחף להתחרמן איתי אני אגרות לו שיהיה לו? הוא מצפה שאני אמשיך להיות החתלתולה היוזמת ואני פשוט לא יכולה יותר זה גומר לי את ההרגשה שלי לגבי כמה אני מושכת אותו. אנא עזור לי. תודה