קשר ראשון

שלום, אני לא יודעת כמה הנושא רלוונטי לפורום, אך בכל זאת אנסה זאת כאן. אני בת 19, ונמצאת בקשר הראשון שלי מאז ומתמיד, כבר 4 חודשים. הבחור מקסים, משכיל, מתחשב, ומעניין. מאוד כיף איתו ואנחנו מאוד אוהבים. ובכל זאת מאז תחילת הקשר היו בי חששות. 1) שהתפוגגה מהר למדי - הפרש הגילאים בינינו, והוא 5 שנים, כאשר הוא בן 24. בסופו של דבר כן הגעתי להסכמה שאין משמעות יתרה לגיל, אלא לתחושה שלנו ביחד, וזאת למרות תגובות הסובבים אותי. 2) זה הקשר הראשון שלי, והייתי חסרת נסיון לחלוטין - דבר שהדאיג אותי למדי לפני הפעם הראשונה שלנו... וגם זה חלף. עם זאת, לאחר 4 חודשים יחד, ועל אף שהכל נראה יפה ושמח, עדיין קיימות בי מספר חששות. להלן: 3) הקשר שלנו רחוק פיזית - אנחנו גרים בצפון לעומת דרום, ונפגשים אחת לשבוע. היות ושנינו סטודנטים (אני בדחיית שירות), בתקופת מבחנים נפגשים רק אחת לשלושה שבועות... ומאוד קשה לי עם זה. אני מתגעגעת ומביעה את התחושה שלי בשיחות טלפון, ובשלב מסוים אני מרגישה שזה לא במקום, מעצבן, ועליי לרסן את עצמי. חשוב לציין כי זו לא תחושה שבאה עקב התגובות של בן הזוג שלי (שכן הוא נהנה וצוחק מהן), אלא תחושה פנימית שלי שאומרת לי שאולי זה לא כל כך מוצא חן בעיניו... האם הדבר צריך להמשיך להדאיג אותי? 4) עצם מיעוט הפגישות שלנו מדאיג אותי בפני עצמו. האם ניתן להחזיק קשר טוב בצורה הזו? 5) אני סובלת מטחורים קלים מגיל צעיר, נטיה גנטית שקיימת במשפחה. לא נראה שהוא שם לב, אם מאוד מביך אותי לדבר איתו על זה, ובמיוחד שהוא ישים לב. אני אובדת עצות כי אני לא יודעת איך הוא יגיב לזה, ואני מפחדת מתגובה שלילית. הוא מאוד מבין תמיד, אבל עדיין נדמה כי זה מסוג הדברים שפחות מקובלים. מה עליי לעשות? 6) בדומה לכך, אני גם סובלת מטיקים באופן קבוע בכל איזורי גוף אפשריים, וזה כן משהו שדיברנו עליו, והוא מיד ענה שזה לא מפריע לו ולא אמור להפריע לו, והוא אפילו לא שם לב לזה קודם. (אני מאוד משתדלת להיות יותר שקטה לידו). עם זאת, בשלב מאוחר יותר הוא כן התחיל לשים לב ולשאול אותי אם משהו מפריע לי בעקבות התגברות של הטיקים - זה נורא דיכא אותי, כי זה אומר שכן שמים לב לזה, ואני לא יודעת אם הוא שם לב לזה ומעיר לי כי זה יותר משמעותי עבורו ממה שהוא אמר, או כי הוא מודאג שמא יש מה שמטריד אותי, וזו פשוט הייתה דרך לראות את זה... בשורה התחתונה: מדאיג אותי שהבעיה שלי עלולה להפריע לו. והאחרון והמדאיג ביותר: 7) לפני היתה לו חברה אחת בלבד, קשר של שנתיים, לפני 4 שנים בערך. אני חושבת על זה הרבה, וזה מאוד מציק לי מסיבה שאולי לא מוצדקת, אבל קשה לי להתגבר על זה. בתחילת הקשר שלנו כשדיברנו עליה הוא אמר שאני שונה ממנה בהרבה דברים משמעותיים, דברים שראה בהם חסרון בה כבר מההתחלה, לעומתי. עם זאת, תמיד קיים בי החשש שיש לו מן זכרון שלה, ומחשבה עליה. בכל זאת זו האהבה הראשונה שלו, והאישה הראשונה שלו... אני לא רוצה להעלות את זה בפניו כי אני מרגישה שזה לא במקום, ואולי זה יגרום לו לחשוב שאני מטילה בו ספק ולא בוטחת בו, ויותר מזה - אני לא רוצה לשמוע אישור של חלק מהדברים, גם כשהוא ברור מאליו (כמו עניין האהבה הראשונה). אבל מנגד, אני לא יכולה להתמודד עם המחשבה הזו. אודה מאוד אם אוכל לקבל מענה, ומצטערת על ריבוי השאלות בפניה!