בתי בת ה 10 מביעה סלידה מגופה
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה
שלום רב, בתי בת ה 10 , מתעמלת מקצועית, מביעה אי שביעות רצון מהגוף שלה. היא חושבת שהיא "שמנה" והיא ממש לא !!! הילדה כולה עור שרירים קטנים ועצמות.... בהתחלה, היתי מתעלמת, ולא מייחסת לכך חשיבות, לאחר מכן התחלתי לומר לה שהיא מדברת שטויות והיתי מנסה להוכיח לה שהיא טועה. היא עומדת מול המראה ואומרת לי שאני יותר רזה ממנה, היא מכניסה את הבטן (למראה של גוויה) ואומרת כל הזמן - אני שמנה וכו... לאט לאט , זה התחיל להחמיר... אתמול היא ישבה והתיחסה לשרירי הרגליים שלה המתרחבים כשהיא יושבת כשומן, והיא אינה מרוצה מכך, ועוד הצליחה לתפוס חתיחת עור בבטן ולהגיד לי - את רואה ? יש לי בטן... בינתיים עניתי לה, שאני מנסה להבין למה זה כל כך מעסיק אותה, ואמרתי לה שזה הגוף שלה, כך נראה גוף האדם , יש לו שרירים, וזה מה שמחזיק אותה בתרגילים, ושאם היא תהיה עוד יותר רזה ממה שהיא, היא לא תוכל להתעמל. עד כה, היא אינה מונעת מעצמה אוכל, היא לא אוכלת טוב, או מסודר אבל אוכלת.... , ואוכלת גם הרבה שטויות... אבל אני חושבת שהיא פשוט עוד לא עשתה את הקשר לאיך שהיא נראת ומה היא מכניסה לפה. קבעתי תור לרופא משפחה, שיתחיל להפנות אותנו לאן שצריך... אבל בינתיים , אני לא יודעת מה לענות לה כשהיא מדברת על עצמה בצורה כזו, אני פשוט מרגישה שכל מה שאני אענה יהיה טעות או יחמיר את המצב. מה עונים לה ??? איך מגיבים ??? תודה רבה, אמא מודאגת מאוד
שלום, דווקא נשמע שענית מצוין! ראשית אכן כדאי לברר מה באמת מטריד אותה, שיתכן שמושלך על הגוף (לפעמים יותר קל להגיד שקשה עם הגוף מאשר שקשה עם תכנים רגשיים אחרים). במקביל, נכון לדבר על כך שהגוף משתנה מאדם לאדם (כמו צבע עיניים ומנת משכל למשל..), ועל כך שחשוב לכבד ולהעריך את הגוף שבתוכו אנחנו חיים... לחזק את המקומות החזקים שלה, כך שיתבסס הבטחון שלה (והוא לא יהיה תלוי במראה בלבד). לעניין האוכל- תמיד רצוי שיהיה אוכל מסודר ומגוון בבית (מומלץ לערוך ארוחות משפחתיות/ משותפות לפחות אחת ליום). ובעניין ה"שטויות"- אנו ההורים אחראיים על מה להכניס הביתה, גם מבחינת כמויות ואיכויות. חשוב לא "לאסור" מזונות שכאלה אלא לדאוג שיצרכו במידה הנכונה ובאופן מווסת. בהצלחה, קרן בלומנטל יניר, מטפלת באמנות (M.A) פסיכותרפיסטית.
מנהלי פורום הפרעות אכילה
