hi
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה
היי, אני בת 30 עם הסטוריה של הפרעת אכילה. כל הזמן חוששת לאכול בגללל חשש להיות שמנה ולכן מזה שנים המשקל שלי יורד ועולה ויוד ועולה, פעם בתת משקל, פעם יציב וחוזר חלילה. כיום אני במצב של משקל נמוך אך גם זה אחרי שעליתי מעט במשקל כי הייתיח הרבה יותר רזה. הוסת חזרה לאחרונה וידוע שבזמן ווסת יש תחושת נפיחות, כבדות והצטברות נוזלים. כל זה גורם לי לתחושה שאני מאוד שמנה וזה מעסיק אותי כל היום ומתסכל נורא וגורם לי שוב לצמצם בכמות האוכל. מה תוכלי לומר לי כדי להרגיע אותי ואייך אוכל "לסדר" את הראש? נמאס לי כבר וקשה לי נורא. תודה
לא חשבת ללכת לדיאטנית שתסדר לך תפריט בריא שהיה נכון עבורך...אני לא יודעת את המצב המשפחתי שלך אבל גיל 30 זה גיל מאוד בעייתי במיוחד עם יש לך הפרעות אכילה שהסימפטומים של המחלה הם לטווח ארוך..אני מבינה שקשה לך תנסי לחשוב עם עצמך ממה בדיוק את מפחדת שהרי הפחד מהשמנה הוא רק סימפטום למשהו גדול יותר,עמוק יותר,המלחמה בהפרעת אכילה היא קשה(מי כמוני יודעת שהרי אני נלחמת איתה יום יום)...איך את מתמודדת? האם את בטיפול? יקירה תחזיקי מעמד
שלום, את כנראה מכירה את הגוף שלך ויודעת איך המחזור החודשי משפיע עליו (נפיחות, כבדות וכו'), ויחד עם זאת, נשמע שהידע הזה שיש לך על עצמך וההיכרות עם גופך ודרכי פעולתו- לא מאפשרים לך לסמוך על עצמך (ועל הגוף)- ולהבין שהתחושות הללו הן זמניות, חולפות ותלויות במצב מסוים. הייתי שמחה לו היית יכולה להיעזר במשפט כמו "פשוט תסמכי על עצמך ועל הגוף, ועל כל הידע שיש לך עליכם..", אבל אני מניחה שזה לא יעזור.. אם זה עדיין כ"כ מטריד ומפיל כל פעם מחדש (במקרה הטוב רק פעם בחודש, אם המחזור הוא סדיר..)- סימן שאת זקוקה למעט יותר עזרה.. אני תוהה אם אכן מדובר ב"היסטוריה" של הפרעת אכילה, או שמא שרידים חיים שלה בהווה.. ואם אכן כך, כדאי להביא את עצמך להשלים את התהליך הטיפולי. את כבר בת 30 ואני מניחה, גם בלי להכיר אותך, כי את ראויה לחיים יותר שקטים.. בהצלחה, קרן בלומנטל-יניר מטפלת באמנות.