בקשה לחוות דעת
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה
אחר צהריים טובים, אני בשנות העשרים לחיי, בולמית כבר מספר שנים.. בחצי שנה האחרונה התחלתי טיפול במטרה לשפר ובתקווה לפתור את העניין, כל זאת מבלי לספר לאף אחד מבני משפחתי , חבריי או סביבתי הקרובה. אני לא מרגישה בנוח לספר את זה כרגע, בייחוד לא להורים שלי מתוך חשש שיחשבו שיש להם חלק בזה או שירגישו אשמה על כך שלא פניתי אליהם לעזרה לפני זה, וגם מתוך פחד שחשיפת הבעיה בפניהם תגרום להם לפקח עליי ולהיבהל בכל פעם שאעלם. מנגד, אני בקשר מאוד טוב איתם, אני אוהבת לדבר איתם ולהיות פתוחה איתם ככל שניתן ולכן אני ממש לא מרגישה בנוח לשקר להם בכל פעם שאני נעלמת לטיפול, בייחוד שעכשיו זה קורה בתדירות יחסית גבוהה. כיוון ואין לי את מי לשתף בנושא בכדי להתלבט, במידה והדבר אפשרי הייתי שמחה לשמוע מה לדעתכן דרך הפעולה הנכונה ביותר ממצבים מסוג זה..
היי דנה כול הכבוד שפנית לטיפול, החלטת לדאוג לעצמך והבנת שמגיע לך חיים נטולי הפרעת אכילה. כיוון שאת בטיפול אני ממליצה לך להתייעץ עם מטפליך בנושא... כיוון שהם מכירים אותך ואת הדנימקה המשפחתית אני מאמינה שלהם תהיה התשובה הטובה ביותר! בהצלחה רבה