זה אפשרי!!!
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה
היי בנות, רוצה לשתף אתכם בסיפור שלי : בגיל 15 עקב תראומה נפשית חזקה נכנסתי לאנורקסיה. אנורקסיה חזקה ביותר , של שנה שלמה. לא הייתי אוכלת כלום... ממש כלום ובנוסף גם הייתי מתאמנת (אתלטיקה קלה) הגעתי למצב שהפיקים של הברכקיים בולטות החוצה כ10 ס"מ .זה היה נורא! הייתי נאלצת לשים קונסילר מתחת לעיניים כדי שלא יראו סימנים שחורים . אנשים חשבו שזה מהאימונים שהייתי עושה : כ 10 קמ ריצה כל יום. אלוהים יודע מאיפה היה לי כוח לכך. כנירא בזכות הגנים הטובים של אימי. לאחר שנה של סבל בגיל 16 הפכתי לבולמית... ואז התחיל הגהנום... הייתי מקיאה לעיתים יותר מ4 פעם ביום, הייתי מפחדת לאכול ואם אכלתי הייתי מחפשת שרותים באזור על מנת להשתחרר מהנאכל. 9שנים!!! 9 שנים הייתי כמו עבדה אצל המחלה הזו! היא שלטה בי, היא קבעה האם אהיה שמחה או מאושרת. אך תמיד ידעתי והייתה לי תקווה שאשתחרר מזה ולד. כי אף טיפול לא הזיז לי. היו אומרים לי דברים שלא האמנתי בהם. זה תסכל אותי. מאוד. למרות שאני אדם מאוד שמח ואף אחד לא ידע על בעיה שלי. הקרובים גם כאשר היו שמים לב לזה חשבו שזה סתם כי אולי אכלתי משהו לא טוב. ואז... לפני שנה וחצי פגשתי בן אדם ..שאני מאוד מאוד אוהבת עכשיו! הוא לא ידע כלום. רק היה שם לב שרצתי לשרותים לאחר אוכל. לפני כחצי שנה הוא התחיל לשאול שאלות. אך לעולם לא שתפתי אותו ,עד שהוא לא תפס אותי. וזה שרף אותי, הוא נכנס לשרותים לאחר שיצאתי וקלט שמשהו לא בסדר. התביישתי מאוד ,התחלתי לבכות ואז שפכתי הכל. הוא לא שפט אותי הוא חיזק אותי ואמר שזה משהו שאני לא זקוקה לו, מה שקרה -הוא פשוט הזדהה איתי, הבין אותי ויחד אם זאת הוא גרם לי להבין שזה נזק עצום לבריאות שלי ולא רק, אלא גם לילדים שלי (אם בכלל אצליח להביא)ברגע שהוא אמר זאת אני כאילו פתחתי עיניים והבטחתי לו שלעולם לא יעשה זאת שוב ויהי מה! וכך קרה, אני פשוט לא עושה זאת יותר, גם אם אני מרגישה שעוד שניה אתפוצץ או שאשמין, אני לא עושה זאת! לא מגיע לגוף שלי סבל כזה -כי הוא יחזיר לי , ולא בטוב,.... לא מגיע לילדים שלי! שיהיה (בעזרת השם 4 :) ) רק עכשיו , לאחר 9 שנים, שלבולמיה כבדה ביותר, אני באמת מבינה שהכל בראש. אנחנו מסוגלים להכל! בנות יקרות! תתארו לעצמכן איך הגוף שלנו סובל, מזלינו שהוא לא יודע לדבר, הוא היה צועק, זועק, עד כמה קשה לו. הכל בראש! אנחנו -לא זקוקים להקאות! הגוף שלנו- זקוק לאוכל! ומלא! ובריא! בלי פחד! חשוב לי לציין שכאשר גוף מקבל את כל הויטמינים גם אם קצת העלתם במשקל, הגוף ידע לאחר זמן מה לסדר את הכל. אנחנו בנו מן הטבע והגוף שלנו המדהים יודע לרפא את עצמו ל100% חזרה, פשוט צריך לתת לו לעושות זאת! ומי שמפחדת להשמין-מציעה להירשם למכון כושר ,עם חוגים ופשוט להתעסק באיזה חוג כל יום! או לגוון חוגים! אני דוגמא חייה, אפשר לצאת מזה ,גם לאחר 9 שנים ואף יותר! ועכשיו אני מאושרת עד אין סוף! ובטוחה בעצמי יותר! והכי חשוב שאני מאמינה בעצמי! ובכן בנות ,מאוד מאמינה! היה לי נעים לשתף אתכם! שיהיה בהצלחה לכולם.
אני רוצה להוסיף שיש מחקרים רבים שמוכחים כי כל הרגל (ובעיניי זה הרגל) יכול להיפסק לחלוטין לאחר 21 יום כאשר לא עושים אותו. כלומר לאחר 21 יום מרגישים שכבר לא תלויים בזה. לא יודעת, נירא לי נכון.. :)
אולה, תודה על השיתוף, אני בטוחה שמי שסובל מהפרעת אכילה יכול להתנחם בסיפורך.. כמה דברים שחשוב לי לומר בהמשך לכך: הגוף בהחלט מדבר- הוא מדבר בדרכו, את מה שאי אפשר לדבר במילים, במחשבות טורדניות, בכאבים, בחולשה וכד. חשוב לשים לב לדיבור של הגוף וללמוד לדבר את הכל במילים.. לפעמים אדם אהוב יכול לעזור לנו, לפעמים גם להם קשה ולכן חשוב למצוא איש מקצוע שיעזור. לפעמים הקרובים שלנו שאוהבים אותנו מאד בעצמם חסרי אונים מול הפרעת האכילה, ודווקא לא נכון להפיל עליהם את הטיפול בנו.. אנחנו רוצים שהם יישארו קרובים ואהובים שלנו ולא יהפכו מטפלים שלנו.. הדרך להחלמה יכולה להיות קשה וארוכה, אבל בהחלט אפשרית, וככל שהטיפול יהיה מוקדם- יהיה יותר קל.. בהצלחה לכולם, קרן בלומנטל יניר מטפלת באמנות.