הפרעת אכילה ?
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה
לפני קצת יותר מחצי שנה הייתי צמחונית לא לתקופה ארוכה , אבל לא מסיבות אידיאולוגיות אלא מסיבות של רצון להרזיה . בשלב מסויים על לחץ מהמשפחה שדאגו מעניין הברזל וכו' , חזרתי לאכול בשר והרגשתי על זה אשמה , ואז התחילה תקופה נוראית של 3 חודשים בהם הקאתי אחרי כל ארוחה שאכלתי , ולעיתים אחרי כל דבר קטן שנכנס לי לפה .כשניסיתי להפסיק את ההקאות , הייתי מגיעה לימים בהם לא הייתי אוכלת כלום רק כדי שלא תקפוץ לי לראש המחשבה על הקאה . משם כבר די התרגלתי לעניין הימים בלי אוכל , והתחלתי לרדת מהר במשקל . אני בת 17 , 1.61 מטר ושוקלת 56.5 כרגע , שזה כביכול משקל תקין אבל בעיניי זה הרבה יותר מדי גבוה ואני פשוט רוצה להמשיך לרדת במשקל . אני עושה המון ימי צום , אבל לעומת זאת יש ימים שאני נשברת ונכנסת ללופים של התקפי זלילה ואימוני ספורט אינטנסיביים כדי לפצות , וימי צום גם כדי לפצות . אני מרגישה אשמה נוראית אחרי כל ארוחה ובעיקר אחרי התקפי זלילה שכאלה , לא רק בגלל עניין של השמנה או הרזיה אלא בגלל שמבחינתי זה איבוד שליטה מוחלט האם זו הפרעת אכילה לא מוגדרת ? ואיך אני יכולה להפסיק את המעגל הנוראי הזה של צום וזלילה ?
מדברייך בהחלט נראה שמדובר בהפרעת אכילה לא מוגדרת / ספציפית יש לציין שמרבית החולים בהפרעות אכילה מאובחנים כסובלים מהפרעת אכילה לא ספציפית. הגדרה של אכילה וזלילה היא סובייקטיבית לכל אדם. זלילה של אדם אחד, הרגיל לאכול מעט, יכולה להיחשב לאכילה רגילה של אדם אחר. ההבדלים ביניהן הם יותר ברגשות ובמחשבות שהן מעוררות. בעוד שאכילה וזלילה אצל אנשים בלי הפרעות אכילה עוברות על סדר היום ולא מלוות במחשבות ורגשות חזקים הגוררים להענשה עצמית, אצל מי שסובל מהפרעות אכילה הן יכולות לעורר רגשות עזים ולהוביל לבולמוס בלתי נשלט ולאחריו (כפי שאת מתארת) לפיצוי (ע"י צום, ספורט וכו'). הבשורה המשמחת שניתן לשבור את המעגל הנוראי והמתסכל הזה ע"י איזון האכילה, הבנה וזיהוי של המצבים, הרגשות והמחשבות שמובילות אותך להתקפים, מתן כלים חלופיים להתמודדות עם אותם מצבים ועוד... ממליצה לשתף את הוריך ולפנות בהקדם לאיש מקצוע מתחום ההפרעות האכילה לצורך קבלת טיפול. אל ייאוש אפשר גם אחרת בהצלחה עדי מילר דיאטנית קלינית