חיים עם הפרעת אכילה

שלום, בגיל 14 התחילה אצלי הפרעת אכילה אקטיבית (הקאות ובולמוסים) שנמשכה מספר שנים עד ש"התחלפה" להפרעת אכילה שהתבטאה במשקל נמוך, אכילה מצומצמת ולעיתים בולמוסים. כיום, שאני כבר בת 28, ההפרעה עדיין לא נעלמה. אני בטיפול של דיאטנית ומנהלת אורך חיים תקין לחלוטין (לומדת, עובדת, מבלה) אבל הפרעת האכילה כל הזמן ברקע: אין לי מחזור, משקל נמוך (תת משקל קל), פחד ממאכלים רבים ואכילה שנראית לאחרים קצת מוזרה. השאלה היא: האם באמת ניתן לחיות ככה? האם זה יכול לעבור מתישהו או שזה כבר כרוני? האם ניתן לחיות נורמלי בלי מחזור ועם אוסטיאופורוזיס (שנה שעברה ראו שיפור קל בצפיפות העצם)? אני מאוד משקיעה ומשתדלת להיות בריאה אבל עדיין לא הצלחתי, גם אחרי שנים של טיפול, להגיע למצב תקין לחלוטין.