חשש לקשב וריכוז

הי בני בן 7 ומגיל 3 זיהינו בעיה בהתנהגותו של בני, הבעיה בעיקר כשהוא נמצא בחברה,יש לו את הסיפטומים הבאים: קושי משווע בדחיית סיפוקים, קושי בוויסות רגשי, (כאשר הוא כועס מבחינתי זה שחור ועולם התמוטט) הוא שובר והורס כל מה שנמצא לידו, הוא פוגע ושוך ילדים, הוא מתחצף למורים ואף למנהלת, הוא מקלל, הוא נמנע להבצע פעילויות ספורטיביות או תחרותיות, (על אף שהוא טוב בזה) הוא חושש מכישלון ולכן נמנע. הוא מפחד מהרעש של פתיחת מים בחדרי השירותים, הוא ממש מכסה עם ידיו את האוזניים, כך הוא גם עושה כאשר לא מעוניין לשמוע דברים שלא מקובלים עליו. הוא רוצה לשלוט על כולם, הוא מרגיש מאויים, הוא ממש לא אוהב את עצמו, החוזקות שלו הינם, חוכמה הוא מאוד מאוד חכם(דבר שמתסכל אותו יותר), יצירתי ברמה גבוהה, (הוא שם לב לפרטים קטנים), בגיל 5-6 עבר בננו טיפול CBT והתקדמנו לשיפור, בגיל 6-7 עברנו לטיפול באומנות אך לא ממש צלח, היום מצבו מתדרדר ונמסר לנו שבגיל 7 לא עושים איבחון פסיכודידקטי, ורציתי לדעת אל מי אוכל לפנות, כיוון שני במצוקה קשה ואנו כהוריו רוצים לסייע לו מאוד מאוד ולא מצליחים, על אף החינוך, הגבולות והשיחות שלנו כהורים, אך מרגישים שיש משהו שהוא מעבר....

באותה נשימה של האם שכתבה את ההודעה, אני מצטרפת בני בן 6 עם אותם הסימפטומים של חוסר וויסות רגשי, תוקפנות ופתרון בעיות דרך אלימות, לא מקשיב לבעלי סמכות גננת וכו', שנה הבאה עולה לכיתה א' ואנו הורים מאוד מודאגים שלא יצליח להשתלב בכיתה .נרשם לביהס רגיל כיתה רגילה. לאחר אבחון אצל פסיכיאטרית מקופ"ח כך היא הגדירה את הבעיה היא לא מתעסקת כרגע באם הוא עם קשב וריכוז או לא (למרות שטענה שעל פניו ניראה שיש בעיה כזו)היא טענה שזה לא חשוב כרגע. הטיפול שנתנה הוא רספרדל, אני הזדעזעתי במיוחד לאחר שחקרתי את העניין באינטרנט וראיתי את כל תופעות הלוואי. אני מתנגדת למתן תרופה פסיכיאטרית לילד כה קטן והשאלה לרופא: 1. האם יש דרך אחרת לטפל בבעית "הפרעה מרדנות מתנגדת" לא בדרך תרופה פסיכיאטרית? הוא לא משתף פעולה בטיפול רגשי כגון אומנות, אך מאוד אוהב רכיבה טיפולית (והאמת שזה ממש לא מועיל אבל אני ממשיכה לאור כך שהוא מאוד אוהב) הייתי רוצה לדעת שניסיתי את כל,כללל האפשרויות שקיימות לטיפול לפני שאחליט להגיע למתן תרופתי. תשובתך מאוד חשובה לי,תודה רבה.