אמא לילד adhd

שלום ד"ר, הסכמתי מאד עם תוכן הכתבה. בני בן 14 ונוטל ריטליו, מתברר שזה עוזר לו מאד בלימודים וגם ברמה התנהגותית בבית עם האחים וכו'. אני מבקשת דוקא עזרה לעצמי. כיצד אשנה את גישתי כלפיו כדי לא לרסן אותו יותר מידי ולאפשר לו את החשיבה והיצירתיות הכ"כ מפותחת שלו? כדי לא לכעוס על דברים שבעיני הם לא מתאימים והוא כלל לא מבין מה רע במעשה שעשה?? אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים מתוסכלת מתגובה לא נכונה כלפיו. אודה לך אם יש דרכי פעולה להורים מול ילד מאובחן...

שלום אני עובד הרבה עם ילדים ויש לי רקע טיפולי..ממה שאת כותבת אני מבין שהריטלין עוזר לו בלימודים אך יש בך חששות שאולי זה מגביל את היצירתיות שבו. הפתרון הוא כמו בכל דבר טוב: איזון. אם בבית הספר הוא מאוד ממוקד ואסוף ללימודים, אז הייתי ממליץ לאפשר לו את היצירתיות והחופש הנחוץ לו מחוץ לשעות בית הספר ואולי אפילו ללא ריטלין תלוי בו ובהרגשה שלו לגבי זה. העניין הוא לדעת איפה לשים גבולות ואיפה לשחרר אם תתעקשי על כל דבר קטן זה יגביל ויסגור אותו אך אם תביני את הצורך שלו להתפרק מידי פעם ותעלימי עין על כך הוא ישאר מחובר לעצמו וזה יחזק את האמון בעצמו וביצירתיות/ יחודיות שלו.