כמה נושאים שמטרידים אותנו...

ד"ר ברנע שלום, בננו בן 13 ואובחן כבעל הפרעת קשב וריכוז עוד כשהיה בן 6. טיפול: במהלך שנת הלימודים נוטל קונצרטה 18 מ"ג (כדור 1 ליום). במהלך סופי שבוע וחופשות אינו נוטל את הכדור. לפני מספר חודשים הפסיק בהפגנתיות מפגשי טיפול התנהגותי בו היה למעלה משנתיים וכן שיעורים פרטיים שקיבל לחיזוק תחומים חלשים בלימודים. את ההפסקה הסביר בכך שאינו רוצה לקבל עזרה כי מרגיש חריג וזה מפריע לו חברתית. אנו עצמנו מקבלים הדרכה הורית. התחומים שמעניינים אותו ובהם משקיע זמן ואנרגיה בהנאה הם: מוסיקה ומגוון המסכים (טלויזיה, מחשב, XBOX ודומיו). כל מטלה שמתבקש לבצע (סידור חדרו, שיעורי בית, לימוד למבחן, עזרה לאחיו, עזרה בבית וכד') היא מעמסה עבורו. תגובתו לרוב המוחלט של המטלות כנ"ל היא התנגדות, ויכוח, הימנעות, דחיינות וסירוב. לעיתים בוחר לישון כדי לברוח. נושא ההגיינה האישית נתפס אצלו כמטלה מאוסה ונתון לויכוח לעיתים קרובות. אם הדבר היה תלוי בו, היה נמנע מלצחצח שיניים, להתקלח, לחפוף שיער ולשים דאודורנט. בנוסף לכך, רוב המפגשים החברתיים שלו הם ביוזמת חבריו. הוא עצמו ממעט ליזום. יש לציין כי יש לו חברים והוא אהוד. הוא נמנע ממפגשים עם ילדים כוחניים ומפרש אותם כמעשים שנעשים נגדו וכפגיעה בו. ואחרון: הוא כל הזמן מבקש שנקנה לו דברים, שלטענתו חסרים לו והם must בחייו. גם כשאנחנו כבר קונים (כמובן, לא את כל מה שמבקש), תוך זמן קצר כבר עולה צורך חדש. שאלותינו הן: 1. כיצד עוזרים לו להעלות את המוטיבציה והאנרגיה לפעול בתחומים מהם נמנע? 2. איך להחזירו לקבל סיוע (בלימודים ובכלל), מבלי לפגוע בו וביחסיו עמנו? 3. איך עוזרים לו לצאת מתחושת חוסר הסיפוק שלו ממה שיש ורצונו הבלתי פוסק לרכישת דברים חדשים, מלבד חינוך לרכישה בעצמו (שאנחנו דוגלים בו)? תודה מראש, נגה.

נגה יקרה כל השאלות שהעלית כאן הן שאלות שיש לפתוח בהדרכת ההורים שאתם מקבלים. מהתאור וגם מדברייך עולה שהילד זקוק לטיפול ומסרב. במצב כזה חשוב שאתם תקבלו הדרכה מצויינת, פרטנית. אשמח לעזור במקרה הצורך. אביבה