קשב וריכוז

אירית שלום, שאלתך אינה עוסקת בהפרעת קשב ורכוז אלא בסמכות הורית. עם כל הכבוד לבנך, נער בן 13 אינו מחליט אלו תרופות יטול ואלו תרופות לא. ממש כמו שהוא אינו מחליט אם ילך לביה"ס או לא, יחגור חגורת בטיחות ברכב או לא, או יעבור נתוח לפי המלצת הרופאים או לא. מי שאמור להחליט החלטות אלו הם ההורים, כלומר את ואביו של הנער. זו צריכה להיות נקודת המוצא של כל הדיון. יחד עם האמור לעיל, חשוב להסביר לילד את הסבות לטפול, ובהחלט אפשר לפנות בשנית לנוירולוג שבצע את האבחון והחליט על הטפול התרופתי, כדי שהנער יוכל לשוחח אתו. פעמים רבות, הנערים נזונים משמועות חסרות שחר אודות התרופה, ובפגישה כזו הנוירולוג יכול להזימם. חשוב מאד שאת ואביו של הנער, וכן המשפחה המורחבת אם היא מעורבת, תמיגו חזית אחידה מול הנער. זה בסדר גמור להתלבט בקשר לטפול התרופתי, אך התלבטות זו צריכה להיות בין ההורים, ולא עם הנער. בהצלחה, ד"ר ברנע ארז.

גבי שלום, ככל שאני לומד יותר ויודע יותר, כך אני ממהר פחות לחרוץ דעה ברורה. לכן אני מקנא בך. על סמך מעט מידע, קבעת מהן הסבות לקושי ברכוז. אולי מה שכתבת נכון, אך אולי הילד לוקה בהפרעת קשב ורכוז, וזקוק גם לטפול תרופתי. ברגשי קנאה, ד"ר ברנע ארז.