מדובר בהפרעה שיש בה מרכיב חברתי ותרבותי רב ביותר
דיון מתוך פורום הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים
לא ייתכן ש-30% מן התלמידים סובלים ממנה.
בכל הפרעה יש מרכיב חברתי ותרבותי. ואכן, זה לא יתכן, אך עוד יותר לא נכון ש1/3 מהתלמידים סובלים ממנה. לכל היותר 1/10 וגם זו הערכה מוגזמת.
חיים שלום, ראשית, המספר המקובל הוא שכ-10% מהילדים לוקים בהפרעת קשב ורכוז. שנית, אני בהחלט מסכים איתך שמדובר בהפרעה שיש בה מרכיב חברתי ותרבותי. למעשה, כמעט בכל הפרעה בפסיכיאטריה יש מרכיב חברתי ותרבותי (ומשקלו משתנה מהפרעה להפרעה). כיון שאני חיים בחברה ההופכת להיות יותר ויותר אקדמית - כמעט כל מקצוע דורש (גם) למוד עיוני - לאנשים הלוקים בהפרעת קשב ורכוז קשה יותר. אנו דורשים מילדנו לשבת במשך מספר שעות ביום, בכתה בביה"ס, ולהתרכז בחומר עיוני. איננו מוכנים לקבל שילד לא ילמד, או ילמד מקצוע. רובנו מצפים מילדנו שיסיימו 12 שנות למוד עם בגרות מלאה. רבים גם מצפים שילדיהם למדו למודים אקדמאיים לאחר מכן. דרישות אלו, של החברה, מעמתות את הלידים הלוקים בהפרעת קשב ורכוז עם הקושי שלהם, ומביא אותם לאבחון וטפול. אני מניח, שילדים המאובחנים כאן כלוקים בהפרעת קשב ורכוז, לא היו מאובחנים אם היו שייכים לחברה אחרת. אם לדוגמא, היו נולדים בזימבבואה, יתכן שלא היו לוקים בהפרעת קשב ורכוז, ואולי אף היו הרועים המצטיינים של השבט. אם זאת, איני מכיר הורים רבים השוקלים הגירה לזימבבואה. שבוע טוב, ד"ר ברנע ארז.