בן 13 עם בעיות התנהגות קשות בבית

שלום, בני הגדול (מתוך שניים)בן 13 נוהג תקופה ארוכה להשתמש בקללות ובתנועות מגונות כלפי וכלפי בעלי בכל פעם שמציבים לו גבול או שעושים דבר שאינו משביע את רצונו. לעיתים אף מאיים שיפגע בנו וצועק שלא יתן לנו לישון, אם לא נסדר את הסדין על מיטתו לדוגמא. תקופה ארוכה הלכנו להדרכת הורים אצל פסיכולוגית אשר הקלה עלינו את ההתמודדות עם התנהגותו אך לא פתר את הבעיה כיוון שהילד לא הפסיק לקלל, לצעוק ולאיים עלינו. בימים האחרונים אני מרגישה שאין לי כח כבר לספוג התנהגותו זו והתחלתי פשוט להתעלם ממנו. ביקשתי מבעלי שיסייע לו בבוקר בהתארגנות לבית הספר.כשבני פונה אלי אני עונה לו בשפה רפה של כן ולא ונמנעת מלעשות כל דבר שהוא מבקש. איני בטוחה שזו הדרך הנכונה אך לצערי כבר איני יכולה לשאת את התנהגותו. אציין שלילד ADHD ומטופל תרופתית ברספירדל (1/2 ביום) וקלוניריט (2 ביום) ולומד במסגרת של חינוך מיוחד לעיצוב התנהגות ובעל אינטליגנציה תקינה. אשמח לקבל עיצה כיצד לשפר את היחסים ביננו.

דר ברנע שלום, ראשית תודה על התייחסותך. בננו לא יכול לקבל תרופות שמכיל מתילפנידאט כיוון שרגיש אליהן וגם תרופה אחרת לקשב וריכוז סטרטרה החמירה את מצבו ואף הוסיפו לו תופעות נוספות כמו חרדות ואובססיות. העלאת מינון הרספרידל גם אינה מועדפת עלינו כיוון שגרמה לו להשמנה ויש לנו הרושם שגם מצמיחה לו שדיים- נמצא בבירור. לגבי השמה בפנימיה, חשבנו על כך בעבר כשהתנהגותו הפכה את חיינו לסיוט, אך אנו חוששים מאוד שיסבול שם בשל התנהגותו. עניין שלא ציינתי הוא היותו מאומץ בגיל שנתיים וחצי, ואנו חוששים שמבחינה רגשית הדבר יפגע בו. כל עוד הבעיות היו במסגרות החינוכיות היה לנו כח לסייע לו. כעת דוקא עיקר החיכוכים עברו אל ביתנו וזה ממש מתיש אותנו. אציין שמדי פעם יש הפוגות במצבו ואנו מאוד מעודדים אותו. לדוגמה אתמול כשהגעתי מהעבודה, הציע לי כוס שתיה, הודתי לו ושיבחתי אותו ואז הוא אמר- " את יודעת, הרבה יותר כיף להיות טוב" כך שיש עדיין תקווה... :) שנה טובה ומבורכת עדי