ארימידקס ותמוקסיפן כטיפול בסרטן שד
דיון מתוך פורום רפואה ומשפט
למרות שהפניתי את שאלתי זו למרצה שלי בקורס "רפואה ומשפט" לא קיבלתי תשובה חד משמעית (יש לציין כי הנ"ל הינו עו"ד) לשאלה בנוגע לסיכוי של חולה בסרטן שד (Invasive Ductal Carcinoma) ממוקד (ללא גרורות) לקבל ארידימקס (הניתנת כטיפול לחולות סרטן שד גרורתי בלבד) במקום תמוקסיפן. אונקולוגית בכירה מהדסה ע"כ הסכימה להתייחס לתשובה לשאלה אם אביא לה מחקרים שנערכו זה מכבר ואשר מדגימים את יעילותה של הארידימקס על פני התמוקסיפן. מה הסיכוי לקבל ארידימקס (שלא עפ"י ההתוויה הנ"ל) במקום תמוקסיפן? ידוע לי שיש טופס "חריגים" (18 ג'?) אודה על תשובה מהירה
בישראל, רופא יכול לאשר לתתתרופה בהתוויה שאינה רשומה, באמצעות טופס לפי תקנה 29 לתקנות הרוקחים, על שלל ההוראות הנלוות אליו לרבות התנאים להסכמת המנהל שפורסמו ברשומות, ושניתן למצוא אותם במדור רוקחות באתר האינטרנט של משרד הבריאות : http://www.health.gov.il רופא שעושה דבר כזה, צריךקודם להשתכנע שזה יעזורלחולה יותר מהטיפול הרגיל (וזה מה שהרופאה בהדסה ביקשה לברר באמצעות מחקרים או לפחות עדויות על מקרים שתועדו בצורה מסודרת), ולכל הפחות שלא יזיק, או שאין לחולה תקווה אחרת, כי אחרת הרופא מסכן את החולה שלא לצורך, הופך אותו לשפן נסיונות בניגוד לכללי האתיקה, וגם מסכן בכך את רשיונו לעסוק ברפואה, את מקום עבודתו, והרבה כסף (שישולם בתביעת פיצויים)... יש לשים לב שמתן טופס 29(א) אינו מחייב את קופת החולים לממן תרופה בניגוד לאמור בסל הבריאות, כך שהעלות בתרופות מסויימות יכולה להיות אסטרונומית. לעיתים ניתן לתת כך גם תרופה שכלל אל ניתן להשיג בארץ, ואז המטופל צריך לטרוח וליבא אותה באופן אישי.
חיפשתי שוב ובאתר משרד הבריאות יש רק את דוגמאות הטפסים לפי תקנה 29 ולא את התנאים להסכמת המנהל. כדי לקבלם תוכלי לפנות אולי אחרי החג לאגף הרוקחות במשרד הבריאות או למחלקה המשפטית שלהם.
נכון כתבה טליה לגבי מחוייבות הקופה אבל למעשה בחיים בדבר טיפה שונה- ולכן אני עדיין לא עונה ממש אלא מכניס את זה לצריך עיון עד לאחר החג כדי לבדוק זאת סופית בין חברי בקופות השונות. מכל מקום - הקופות היום נזהרות שלא לאשר טופסי 29ג - וזאת לאחר בדיקה דקדקנית. הסיבה היא שתמיד יחייבו אותן בסוף הסופות - בבית דין לענייני עבודה או תביעות קטנות - ואז יצטרכו להפ]שר ולשלם - לפחות - וככה זה בסוף יוצא - את התשלום שהיו משלמים על התרופה החליפית - שאותה הן כן נותנות. שלא לדבר על הוצאות המשפט. ולכן קופה חכמה מגיעה מראש לסיכום עם המבוטח על הדרך שהיא הולכת להתנהג עם המבטוח במקרה הספציפי - ואז יוצאים לדרך כאשר בדרך כלל הקופה היא זו שמיבאת את התרופה - או בית החולים עצמו והקופה מעבירה איליו כספים. אגב - זה הכי נוח לקופה - כי היא נכנסת ממילא לתקרת הוצאות ואז היא משלמת חצי.
בקשר ל clonazepam התויה שלו בארץ היא רק epilepsia למרות זאת מתברר שהרבה רופאים רושמים אותו לsleep disturbances ו muscle spasm