מה בין כליה לרחם ??
דיון מתוך פורום רפואה ומשפט
המחוקק , לאחר לחץ ציבורי ממושך , איפשר ע"פ חוק השכרת רחם היא המכונה אם פונדקאית. האם מפוצה כספית על סבלה ואובן השתכרות ועוד.. ועוד.. יכול להגיע לכמה אלפי דולרים טובים, ובעיני גם ראויים בשל המשימה המורכבת שהיא נוטלת על עצמה . לא ברור לי מדוע אין המחוקק מתיר גם רכישת כליה מאדם חי המעונין לשאת בנטל זה בתמורה לפיצוי הולם ?? וכי העדר ילד קשה יותר מטיפולי דיאליזה? בהעדר ילד אין סכנת חיים ובדיאליזה יש גם יש ו 20% גם מתים במהלך הדיאליזות. כיום ידועה העובדה כי רבים רוכשים כליה מישראלי ומבצעים ההשתלה בחו"ל . ישנם רופאים המבקשים לאפשר רכישת כליה בפיקוח ועדה אך אין זמן למחוקק . אנשי דיאליזה המושתלים כליה-חוזרים במידה רבה למעגל העבודה ותורמים חזרה למשק. הפסקת הדיאליזה חוסכת הוצאות כספיות רבות למדינה וקופות החולים. כל המעגל המשפחתי משפר את איכות חייו . מאן דהוא חייב להגיש הצעת חוק בנושא!!!! בברכה מקס
העדר ילד אינו קשה מטיפולי דיאליזה, אבל אבדן כליה בהחלט יותר מסוכן ויותר קשה מהריון תקין, שבסופו נשארת האם הפונדקאית עם רחמה, ובריאה. זהו בדויק ההבדל בין "השכרת" רחם, לבין "מכירת" כליה. לו ניתן היה להשכיר כליות לשימוש של אחר לזמן מוגבל אני מניחה שהבעיה המוסרית לא היתה קיימת. ויש סיבה שיש לנו שתי כליות - חשוב על כך - אדם מוכר את כליתו, ונשאר עם כליה אחת. הוא צעיר ובריא. אחרי מספר שנים הוא מפתח מחלת כליות חמורה כלשהי. (יתכן גם שהסיכון שלו לפתח כזו מחלה גבוה יותר כי העומס כל הכליה היחידה שנותרה לו - כפול.) לו היו לו שתי כליות, הסיכוי שלו לשרוד היה גבוה פי כמה. עם כליה אחת, עכשיו הוא מיד מועמד להשתלה. פרט לכאב ולסבל - חשוב גם על העלויות הגבוהות, שהמדינה תצטרך לשאת בהם (בעוד שאת הכסף עבור הכליה הוא קיבל לעצמו). לא נשמע לך בעייתי? אבל, בלי קשר לבעייתיות - ישנה הצעת חוק מתגבשת ביחס לתרומת איברים מן החי. תרומה, שיש המציעים שיהיה בצידה איזה פיצוי ממלכתי כגון הטבות בשירותי בריאות כדי להבטיח בין השאר שהתורם לא יפתח מחלת כליות טרמינלית בעצמו.
בע"ה ראשית , אני מודה לך על תגובתך המנומקת . להלן התיחסותי : קטונתי מלהביע חוות דעת רפואית , אך עובדה היא שרבים תורמים (בני משפחה) ומתפקדים עם כליה אחת ללא קשיים מיוחדים ואחיו של גיסי הינו אחד מהם . שנית בענין כניסתו למעגל 'הסיכון' שהוא כאמור לא כ"כ מסוכן , אם תותר תרומה זו בתמורה כספית הרי שיהיה לנו מאגר תורמים רב ויהיה זה קל לקחת סיכון ולתרום . להזכיכך שתרומה זו משחררת את החולה מדיאליזות וזה כבר חיסכון ודאי למדינה ואילו התורם זהו סיכון עתידי אבל עדיין בגדר סיכון ולא ודאי . שמחתי לקרוא שיש הצעת חוק לעידוד תרומה מן החי , אך אם איני טועה הצעה זו קיימת ועומדת כבר זמן רב מאוד. בין כך ובין כך תקוותי שהח"כ המציע ימשיך וילחץ וישפר . לו ידעתי שמו הייתי כותב גם אליו . בברכה רבה מקס
אכן קימות מספר דרכים לתגמל. ראה בגיליון האחרון של הירחון "רפואה ומשפט" מאמר של ילינק הסוקר לפחות את הדרכים העיקריות לתגמל עבור איברים להשתלה. אישית, אני חושב שזה רעיון מאד בעייתי וקצר-רואי.
ולי דווקא נראה הנושא שהעלה מקב חשוב מעין כמוהו ורק מראה את ראייתו הצרה של המחוקק בכל הנודע לבעיות בריאות - כאשר כל כולו מושפע הוא מקבוצות לובי כאלה או אחרות. אדרבא - יקומו נא כל מטופלי הידאליזה ואלה הנמצאים במצב של פרה-דיאליזה ובני משפחותיהם וילחצו על המחוקק לומר את דברו. אין לי ספק שלחץ כזה בייחוד אם הוא לפני בחירות - ישפיע על הצעת חוק כזו או אחרת. שאלה אחרת זה התגמול הכספי שלו דעתי הייתה נשמעת היינו נמנעים ממנה בכל ענין ועניין כי זה יכול להוביל להשלכות חמורות מעבר לצורך בחולה ספציפי - ולמרות ההגבלות שניתן לשים על סחר באברים - לא הייתי רוצה לראות אברים - או תרומת מח עצם או מנת דם לצורך העניין - הניתנים או נתרמים תמורת כסף ( שימו לב שלא כללתי תרומת זרע - לא יודע למה.
מנהל פורום רפואה ומשפט
