טראומה נפשית ופיברומאלגיה

עבדתי תקופת משבר נפשי קשה ביותר שנגרמה לי כתוצאה מהעבודה בה הייתי קשורה. המקרה הופיע הרבה בעיתונות לכן איני מפרטת. במהלך התקופה בה הייתי במתח נפשי קשה ביותר התפרצה לי מחלת הפיברומיאלגיה. על מנת לחדד את הדברים עלי להסביר שהסיטואציה היתה באמת חריגה והיו מעורבים לה גורמים בכירים ביותר של אחד ממשרד הממשלה. ואני הייתי בטווח. הופעל עלי לחץ בילתי סביר שהיה מלווה בפגיעות השפלות ורדיפות. לימים הגשתי תביעה לביטוח הלאומי בגין מחלת עבודה. לאחר שנה של המתנה לתשובה הגיעה התשובה המיוחלת: סעיף 3. "לחץ נפשי מתמשך אינו גורם מקובל להופעת התסמונת, ולדעת המוסד התסמונת התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי עבודתך." "בדו"ח הרפואי של רופא שבדק את המסמכים שמפעת כבודו אני שומרת את שמו נרשם כך: קיים ויכוח בספרות הרפואית לגבי האם חבלה חדה ואפילו חבלה נפשית חדה כגון מוות הכאה אונס וכו' יכולים לגרום לתופעות התסמונת אבל אין דעה מגובשת בעד גישה זאת ברפואה. בכל מקרה במקרה דנן מדובר בטענה שלחץ נפשי מתמשך גרם למחלתה - טענה שאינה מקובלת בגרימה לתסמונת. " מה נכון? המידע שבידי שטראומה נפשית עשויה להביא להתפרצות המחלה או דבריו של מנהל מחלקה ריאומטולוגת - הרופא שרשם פרטים אלה?