רפואה ומשפט - חייל מילואים שחלה
דיון מתוך פורום רפואה ומשפט
טליה שלום! רציתי לשאול אותך, כמה שאלות מותר להעלות בעתירה אחת בבקשה למתן צו לגבי אותו חוק? . חייל מילואים שחלה ומת, אומרים שחל סעיף 2 לחוק. וראיתי כמה מקרים מוזרים במחוזותינו. א. יש מקרים שקודם הועדה מנהלת דיון סרק במסגרת סעיף 2ב' והדבר לא נעצר בבימ"ש מחוזי אלא מגיע לאחר שנים עד בימ"ש עליון ואז מתווכחיםלגבי חלות הסעיף. וזה גורם נזק למשפחות. מה עושים ? האם זו שאלה שניתן להעביר לבג"צ, בבקשה להורות לועדה לחדול מלנהל הליך במסגרת סעיף 2ב' ? מקרה נוסף שראיתי, אלמנה ותינוק שנולד לחייל מילואים שחלה ומת, באים ומציעים לה לבחור בין תגמול לפי סעיף 7 לפנים משורת הדין או לפי חוק ביטוח לאומי עוד בטרם התנהל הליך לבירור זכאותה לפי חוק, ואז, אם היא בוחרת לפי סעיף 7 חל עליה סעיף 26, שאומר התיישנות תביעות.....וכו' השוללים זכויותיה ואם היא בוחרת בתגמול לפי חוק ביטוח לאומי אז חל עליה סעיף 21א. [2] שאומר בחר בזכויות לפי ...ב.ל. לא יחולו עליו הוראות חוק זה. האם זה חוקי? כמו-כן , אם לא ידעה וקיבלה תגמול לפי סעיף 7 והגישה במקביל בקשה להכרת זכויות לפי חוק משפחות...האם קה"ת פטור מלהשיב לבקשה ולנמק? ומקרה נוסף. חייל משוחרר שמת חל סעיף 2 . האם ועדה פטורה מלשבת כועדת חקירה אם קה"ת מבקש להקדים ולהוכיח חוסר קשר במסגרת סעיף 2ב' ? כמו כן , אם מתווכחים בבימ"ש מחוזי לגבי חלות הסעיף ונקבע סעיף 2 , האם אין חובה על בימ"ש מחוזי להחזיר את ההליך לועדת ערעור לקיים דיון במסגרת סעיף 2 לחוק? בתודה מראש, סילבי.
וואי וואי וויא סילבי יש לך שאלות... :) אם התכוונת לבלבל אותי לגמרי - הצלחת.. אני לא מכירה בעלפה את כל חוקי מדינת ישראל, ואינני מומחית ספציפית לחוק הנכים או לחוק מפשות או לחוק הביטוח הלאומי בהקשרים הללו. מה שאת שואלת מצריך מצידי עבודת סמינריון ולמרות שהנושא מעניין ממש אין לי זמן. אולי מישהו אחר בפורום יוכל לסייע פה? באמת חסר לנו בזמן האחרון B.G.... אני מבטיחה חלשוב על זה, אבל לא מבטיחה שאמצא לך תשובות. ושאלה אלייך - כל זה שאלות תיאורטיות או שיש לך מקרה ספציפי שנמצא בדיון?
ראשית כמו טליה אקדים ואומר שגם לי חסר במקרים שכאלה BG שהוא ידען גדול בשכאלה. אבל שלשת המקרים שהעלית הינם נושאים כבדי משקל וכולם אם היבנתי נכון נוגעים בעצם לשתי בעיות - משמעותו של הסעיף 2 והפרשנות שניתן לה למקרים הספציפיים, והדבר השני הוא התנהלות הגורמים השונים לגבי המקרים - כאשר מציעים להם לבצע דברים לפנים משורת הדין וכך לא לתת הכרה בסעיף שלכאורה הוא הסעיף הנכון. אז אם היבנתי נכון את הבעיות שהעלית - הרי ראשית - לגבי השאלה שלך לבג"צ ולמתן הצו - השאלה האם היה דיון בבית משפט דלמטה בעניין - ואז זה לא בג"ץ אלא ערעור לעליון שבמהלכו ניתן לערער על הנושאים שבמחלוקת בבית המשפט דלמטה שעליהן ניתנה רשות לערער. לגבי מתן צו עקרוני לביטוח הלאומי או למשרד הביטחון - זה צריך להיות צו עקרוני על דרך פעולה לא חוקית של הרשות - ואז ה]פרטים צריכים להיות הרבה יותר ברורים כאשר בסופן - הצו שניתן יהיה עשה או הימנע ממעשה - עד להסבר שתתן לרשות השופטת למה עשית את המעשה. האם זה תופס במקרה הזה? לא הצלחתי לרדת לעומק העניין ואולי אני טועה אבל לא נראה לי שכן הדבר. נראה לי חמור שמנסים להעביר אדם על דעתו ולאמר לו להסכים על דבר שאינו טוב עבורו. במקרה כזה - אפילו הסכים הרי הסכמתו אינה מעניינת כלל ורשאי הוא לערער על הקביעה הזו בדיאבד - לאמר שהטעו אותו רימו אותו הובילו אותו בכחש ועוד כהנה וכהנה. כל זה כמובן באמות המידה הציבוריות המקובלות. שורה תחתונה - עדיף היה אם כל המקרים היו מועלים בצורה מסודרת למישהו שבאמת יכול לראות - האם ניתן לעזור במקרה א ואולי לא ניתן לסייע במקרה ב. האם אני עניתי על חלק משאלותיך?